בין “אירוע ביטחוני” ל”גרסה הישראלית”: כך מסקר העולם הערבי את דרמת פליי דובאי

באיחוד האמירויות עצמן חלה כבר החמרה ברורה בניסוח הרשמי. רשות התעופה האזרחית האמירתית הגדירה את שאירע בטיסה FZ1073 כ”אירוע ביטחוני” ואישרה כי החקירה בוחנת גם היבטים ביטחוניים ולא רק תפעוליים. עם זאת, הרשויות עדיין אינן מגדירות את האירוע כפיגוע ואינן קובעות בפומבי מה היה המניע. זה גם הקו שאימצו רוב כלי התקשורת המזוהים עם מדינות המפרץ.

אל-ערביה מדווחת על דקירה ועל עימות אלים בתא הטייס, וכן על השעיית טיסות פליי דובאי לישראל וממנה, אבל אינה מציגה את הטענה שטייס המשנה ניסה להפיל את המטוס כעובדה עצמאית. סקיי ניוז בערבית נזהרת אף יותר ונצמדת ברוב הדיווחים לנוסח הרשמי של פליי דובאי - “עימות בתוך תא הטייס” - תוך הפרדה ברורה בין הודעת החברה לבין הדברים שמגיעים מישראל.

גם ״דה נשיונל״ האמירתי, שמביא פרטים דרמטיים במיוחד מהאירוע, נשאר זהיר בשאלת המניע. העיתון דיווח שהמטוס איבד בתוך זמן קצר אלפי מטרים מגובהו, כי אנשי צוות נוספים סייעו להשתלט על המצב וכי נגרם נזק להגה הכיוון בזנב המטוס. לצד זאת הוא מדגיש שהחקירה עדיין נמשכת ושלא פורסמה מסקנה רשמית באשר לכוונותיו של טייס המשנה.

המסגור של אל-ג’זירה ממחיש היטב את הפער. הרשת אינה מנסה להמעיט בחומרת האירוע. להפך, היא מדגישה את הירידה החדה בגובה ואת העובדה שהמטוס שידר תחילה את קוד 7700 ובהמשך את קוד 7500 - קוד שמצביע על התערבות בלתי חוקית או חטיפה.

אבל כשמגיעים לשאלת המניע, אל-ג’זירה משנה את השפה. הטענה שמדובר ב”פעולת טרור”, שהטייס ניסה להשתלט על המטוס או שמטרתו הייתה להפילו מוצגת שוב ושוב כ”גרסה ישראלית” או כטענה של גורמים בישראל. כלומר, הרשת מקבלת את העובדות שמצביעות על אירוע ביטחוני חמור, אבל אינה מסיקה מהן בעצמה שמדובר בפיגוע.

גישה הזו בולטת אף יותר בכלי תקשורת ביקורתיים כלפי ישראל. אל-אח’באר הלבנוני בחר למסגר את הפרשה כ”גרסאות סותרות סביב תקרית פליי דובאי”. מצד אחד הוא מביא את גרסת החברה על עימות בתא הטייס, ומצד שני את הגרסה הישראלית שלפיה אחד הטייסים דקר את האחר וניסה להפיל את המטוס. את הטענה על ניסיון להשמיד את המטוס הוא מייחס מפורשות לישראל.

גם אל-ערבי אל-ג’דיד מדגיש את הפער בין ההודעות הרשמיות לבין הדיווחים מישראל ומציג את המניע כעניין שעדיין לא הוכרע. בחלק מהדיווחים שלו כבר מופיע מסגור ביקורתי יותר, שמציג את התגובה הישראלית ככזו שמקדימה את תוצאות החקירה.

לעומת השיח בישראל ובתקשורת הערבית, הסעודים עצמם שומרים בשלב הזה על קו מצומצם בהרבה. ההודעות שפורסמו בסעודיה מתמקדות בקריאת המצוקה, הכרזת החירום בנמל התעופה בתבוק, נחיתת המטוס, פינוי הפצועים והמשך החקירה. כמעט שאין בהן התייחסות למניע, לזהות החשוד או לשאלה אם מדובר בניסיון פיגוע.

גם כאן המשמעות ברורה: סעודיה מכירה בחומרת האירוע, אך אינה מצטרפת בשלב הזה לגרסה הישראלית באשר למניע.

אחת הנקודות הרגישות בפרשה היא אזרחותו של טייס המשנה. כמה דיווחים בישראל ובכלי תקשורת ערביים ייחסו לו אזרחות עומאנית, אלא שעד כה לא פורסמה הודעה רשמית משמעותית מצד הרשויות במסקט שמאשרת את הפרטים או מתייחסת לחשדות נגדו. השתיקה העומאנית בולטת במיוחד משום שהזהות והלאום של החשוד נמצאים כבר במרכז הסיקור הישראלי.

במקביל, בחלק מהתקשורת הערבית הפרשה כבר חורגת מהשאלה מה בדיוק התרחש בתא הטייס. כלי תקשורת כמו אל-קודס אל-ערבי מחברים את האירוע לסירוב הסעודי, לפי דיווחים, לאפשר לכלי טיס ישראליים להגיע לתבוק, ליחסי ישראל וסעודיה, להסכמי אברהם ולאבטחת קווי התעופה בין ישראל לאמירויות.

כך הופכת תקרית שהחלה בתא טייס של מטוס נוסעים לסיפור רחב בהרבה על יחסי ישראל עם מדינות המפרץ ועל המגבלות של שיתוף הפעולה ביניהן ברגעי משבר.והפער הזה הוא אולי הדבר הבולט ביותר בסיקור הערבי כולו.

יש כבר הסכמה רחבה שהתרחש אירוע ביטחוני חמור. גם הרשויות האמירתיות משתמשות כעת במונח הזה. אבל המעבר מהגדרה של “אירוע ביטחוני” לקביעה שמדובר ב”ניסיון פיגוע” עדיין לא התרחש ברוב העולם הערבי. נכון לעכשיו, הטענה שטייס המשנה ניסה במכוון להפיל את המטוס ולהרוג את נוסעיו עדיין מוצגת ברוב כלי התקשורת הערביים כגרסה ישראלית - לא כממצא רשמי של החקירה.