מחר (רביעי) בצהריים צפויה להתקיים הערכת מצב ביטחונית ראשונה לאחר הבחירות, בראשות שר הביטחון ישראל כ״ץ, הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר, ראש אמ״ן שלומי בינדר, ראש אגף המבצעים במטכ״ל האלוף איציק כהן ומפקד חיל האוויר האלוף עומר טישלר.
הדיון השבועי, יתמקד הפעם באופן נרחב באיום האיראני הנפיץ ובסבירות למבצע נוסף שיגביר את הסיכוי למלחמה רחבה - כזאת שעשויה להשפיע על כל המזרח התיכון. במוקד דיון הערכת המצב יעמדו עדכונים מודיעיניים אחרונים על איראן ושליחיה במזה״ת שעשויים להשתתף במלחמה מהסוג הזה, בניית תמונת מצב אזורית עדכנית בשאר הזירות, ותיאום הדוק מול מפקדת צבא ארה"ב (CENTCOM).
מעבר להתפתחויות בשטח, את הדיון הרגיש תלווה עננה פוליטית ומדינית כבדה. מצד אחד התבטאויותיו של נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, שניתנו הבוקר לעיתונאים. במערכת הביטחון ינסו לפענח את הכיוון האמריקני בעוד טראמפ נמצא בעיצומן של הכנות מתוחות לקראת בחירות האמצע בארה״ב.
מנגד, השימוש הפוליטי שעשויה לעשות הממשלה הנוכחית ב״סיפור האיראני״ על מנת להרכיב ממשלה חדשה. כבר אמש אחרי סגירת הקלפיות התבטא נתניהו בנושא האיראני.
השאלה המרכזית שעל הפרק היא האם טראמפ בחר לסגור לחלוטין את הערוץ הדיפלומטי והמשא ומתן מול טהרן, או שמא קיבל החלטה סופית לצאת למבצע צבאי מהיר, אגרסיבי וקצר אחרי סחבת של חודשים במו״מ ללא התקדמות.
ניתן להעריך כי במהלך הערכת המצב יבחנו כ״ץ וזמיר את הנגזרות המבצעיות של כל תרחיש. החל מאפשרות של תקיפה אמריקנית עצמאית, דרך מבצע משולב עם צה״ל, ועד לתרחיש של הסלמה אזורית רחבה. ישראל נדרשת להיערכות גבוהה בעורף ממספר זירות (הצטרפות חיזבאללה, ח׳ותים ומליציות שיעיות פרו איראניות מעיראק) ולמדיניות ברורה, שכן החלטה בבית הלבן עשויה להתקבל במהירות ולשנות מקצה לקצה את היציבות השברירית גם ככה במזרח התיכון עם השלכות ברורות על העורף.
ברקע הערכת המצב הביטחונית, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מצביע על תנועות של כוחות צבא אמריקניים שעשויות להעיד על היערכות מחודשת במזרח התיכון. לפי המכון, לאחר שארצות הברית צמצמה בחודשים האחרונים את נוכחותה הצבאית באזור, מסתמנים כעת סימנים לתגבור אפשרי של כוחותיה, על רקע המתיחות הגוברת מול איראן.
אחת ההתפתחויות הבולטות נוגעת למערך התדלוק האווירי האמריקני. ניתוח תנועות המטוסים מעלה אפשרות שארצות הברית פועלת לבנייה מחודשת של מערך מטוסי התדלוק שלה באירופה, לקראת העברה אפשרית של כוחות למזרח התיכון. במקביל, זוהו שלוש משחתות אמריקניות נוספות בים התיכון, לצד משחתת שכבר פעלה באזור, כך שמספרן עומד כעת על ארבע.
עם זאת, במכון מדגישים כי עדיין מוקדם לקבוע אם התנועות הללו מעידות על הכנות לתקיפה באיראן. יעדן של המשחתות אינו ברור, ולא ידוע אם הן צפויות להתקרב למזרח הים התיכון. גם האפשרות להעברת מטוסי התדלוק לאזור טרם אומתה, ולכן אין לראות בהתפתחויות הללו הוכחה להחלטה אמריקנית לצאת למבצע צבאי.
למרות ההסתייגויות, התנועות האמריקניות מוסיפות נדבך משמעותי להערכת המצב הישראלית. לצד המידע המודיעיני על איראן ושלוחותיה, במערכת הביטחון יידרשו לבחון אם מדובר בהיערכות שגרתית, בניסיון להפעיל לחץ צבאי על טהרן במסגרת המשא ומתן, או בצעדים ראשונים לקראת אפשרות של פעולה צבאית נוספת. במקרה של החלטה אמריקנית על תקיפה, גם היערכות הכוחות באזור עשויה להשתנות במהירות, ולהשפיע ישירות על רמת הכוננות של צה"ל ועל ההיערכות בעורף הישראלי.