ועדת סל התרופות ל-2027 יצאה לדרך: "650 מיליון שקל לא יספיקו"

במסיבת העיתונאים התייחסו בכירי משרד הבריאות לאתגר התקציבי ולביקורת על מועד כינוס הוועדה. שר הבריאות חיים כץ הודה כי גם השנה התקציב לא יאפשר להיענות לכל הבקשות, ואילו מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, טען כי עבודת הוועדה החלה מוקדם יותר מבשנה שעברה וכי הוא מעריך שתסתיים בהתאם.

שר הבריאות חיים כץ פתח את דבריו בהתייחסות למועד מסיבת העיתונאים, יממה לפני הבחירות. "מחר יש לנו בחירות, שלא יגידו שאמרתי משהו חלילה שאסור לי להגיד". בהמשך התייחס לחשיבות הרחבת הנגישות לטיפולים רפואיים: "הסל הישראלי הוא אחד מהסלים המגוונים בעולם. התפקיד שלנו לאפשר לכמה שיותר חולים לקבל את הטיפולים החדשים ללא תלות כלכלית ביכולת שלהם".

כץ הדגיש כי התקציב העומד לרשות הוועדה מוגבל ביחס לצורכי המטופלים. "גם השנה לרשות הועדה קיים תקציב של 650 מיליון שקלים. אני יודע שעד כמה שלא ניתן זה לא יספיק", אמר. לדבריו, לצד טיפולים מצילי חיים ומאריכי חיים, יש להקדיש משאבים גם לטיפולים שנועדו לשפר את איכות חייהם של אנשים המתמודדים עם מחלות.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס לביקורת על העיכוב בכינוס הוועדה ועל גובה התקציב. "התחלנו כחודש לפני השנה שעברה. בטוח שנסיים יותר מוקדם מהשנה שעברה", אמר. באשר לאפשרות להגדיל את התקציב הסביר בר סימן טוב כי משרד הבריאות פועל במסגרת הסכמים רב-שנתיים עם משרד האוצר. "אנחנו עובדים עם הסכמים רב שנתיים עם משרד האוצר, נותנים ודאות ומה שלא נכנס אולי ייכנס בשנה הבאה".

לדבריו, הכסף המוקצה להרחבת הסל נשמר למטרה זו, אך מערכת הבריאות נדרשת להתמודד גם עם צרכים תקציביים נוספים, ובהם בריאות הנפש, שיקום ופיתוח תשתיות חדשות. "צורכי מערכת הבריאות לא מתחילים ולא נגמרים כאן", הבהיר. בר סימן טוב ציין כי היקפו הכולל של סל הבריאות עולה על 85 מיליארד שקלים, וכי הוא מתעדכן בהתאם לגידול הדמוגרפי ולמדד יוקר הבריאות.

המנכ"ל הדגיש גם את עבודת ועדת המשנה לתמחור, שמטרתה למצות את התקציב הקיים ולאפשר מימון של טיפולים רבים ככל האפשר. לדבריו, לצד האתגר ההולך וגדל מדי שנה, הסל הישראלי מצליח לשלב בין תרופות מצילות חיים, רפואה מונעת וטיפולים המשפרים את איכות החיים. בר סימן טוב התייחס גם למשמעות ההחלטות עבור המטופלים: "אני יודע שחלקם מהמטופלים חשים הקלה וחלק חשים אכזבה", אמר, והדגיש כי על הוועדה לקבל החלטות מקצועיות ושקופות, מתוך אחריות ציבורית.

בראש ועדת הסל תעמוד גם השנה פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה. לצדה תשמש פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, כמרכזת הוועדה. בן יהודה, שמכהנת זו השנה החמישית כיו"ר הוועדה, התייחסה לאחריות הכרוכה בבחירת הטיפולים שיזכו למימון ציבורי. "זו השנה החמישית וההתרגשות לא פוחתת. בכל שנה אני מבינה את גודל האחריות", אמרה. "הרפואה עוברת מהפכה מניסיון וטעייה לתרופה מותאמת אישית".

לדבריה, חברי הוועדה מודעים להשלכות של כל החלטה על החולים ובני משפחותיהם. "אנחנו לא שוכחים לרגע, שמאחורי כל טבלה ומספר יש בן אדם, משפחה שלמה שעוקבת אחרי הדיונים ומתפללת שהתרופה תיכנס לסל", אמרה. "קוראים את המכתבים ונושאים את החולים בתוך הועדה בכל יום. מאחורי כל נתון יש סבל ותקווה אנושיים".

בן יהודה סיכמה את הגישה שתנחה את עבודת הוועדה: "מחליטים עם הראש, אבל אף פעם לא בלי הלב". היא הבהירה כי לא ניתן יהיה לתת מענה לכל הבקשות, אך התחייבה שכל טיפול ייבחן בכובד ראש.

כפי שפורסם אתמול בוואלה, בין הטיפולים שיעלו לדיון בוועדה נכללים טיפולים חדשניים לסוגים שונים של סרטן, תרופות לטיפול בהשמנה, טיפולים למחלות כרוניות ונדירות, חיסונים ובדיקות לגילוי מוקדם של מחלות. בין היתר תבחן הוועדה תרופות חדשות לסרטן השד ולסרטן שלפוחית השתן, הרחבת הזכאות לטיפולים בהשמנה, טיפולים גנטיים למחלות נדירות וכן הרחבת המימון הציבורי לחיסונים ולבדיקות רפואיות.

הוועדה תידרש לתעדף את הבקשות בהתאם לשיקולים רפואיים, מקצועיים, חברתיים וכלכליים. ההחלטות שיתקבלו יקבעו אילו טיפולים חדשים יהיו זמינים למטופלים במימון ציבורי בשנת 2027, ואילו יישארו מחוץ לסל בשלב זה.