וואלה - אתר החדשות המוביל בישראל, עדכונים מסביב לשעון

יוטיוב בדרך לשלם 3 מיליארד דולר: בתי הספר טוענים שהאלגוריתם ממכר ילדים

2

אלפי בתי ספר בארצות הברית טוענים שיוטיוב מעודדת צפייה כפייתית ופוגעת בבריאות הנפש של תלמידים. כעת מסתמן הסדר של 3 מיליארד דולר. גם בישראל כבר הוגשה תביעה דומה נגד גוגל

יוטיוב
יוטיובצילום: ShutterStock

יוטיוב עשויה לשלם כ-3 מיליארד דולר לאלפי מחוזות חינוך בארצות הברית, בעקבות תביעות המאשימות אותה בכך שתכננה את הפלטפורמה כדי לעודד ילדים ובני נוער להמשיך לצפות במשך שעות. לפי דיווח של בלומברג מיום שישי, החברה הגיעה להסכמה עקרונית על הסדר שעשוי לכלול גם אמצעי הגנה חדשים לצעירים. במרכז הפרשה עומדים מנגנונים מוכרים כמו הפעלה אוטומטית של סרטונים ואלגוריתם המלצות, שבתי הספר טוענים כי תרמו לפגיעה בבריאות הנפש של תלמידים.

אם יושלם, זה יהיה ההסדר התאגידי הגדול ביותר שהושג אי פעם עם מחוזות חינוך בארצות הברית. המאבק המשפטי כבר הגיע גם לישראל: במאי 2024 הגיש קטין בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד גוגל ישראל, בטענה שהתמכר ליוטיוב בשל האופן שבו הפלטפורמה בנויה.

הסרטון נגמר, אבל הצפייה לא

במרכז התביעות עומדים מנגנונים שכמעט כל משתמש יוטיוב מכיר: הפעלה אוטומטית של הסרטון הבא, אלגוריתם המלצות שמציע תכנים בהתאם להרגלי הצפייה וגלילה שמאפשרת להמשיך לצפות כמעט ללא הפסקה.

לטענת מחוזות החינוך, המנגנונים האלה אינם רק כלים לשיפור חוויית המשתמש. הם עוצבו כדי להשאיר צעירים בפלטפורמה זמן רב ככל האפשר, ותרמו לבעיות ובהן חרדה, דיכאון והפרעות אכילה.

בתי הספר טוענים שההשפעה אינה מסתיימת בבית. לדבריהם, הם נאלצו להגדיל את ההוצאות על שירותי ייעוץ וטיפול נפשי, להעסיק אנשי מקצוע נוספים ולהשקיע משאבים באכיפת הגבלות על שימוש בטלפונים במהלך יום הלימודים.

מחקר שפרסם בספטמבר מכון Thomas B. Fordham ממחיש עד כמה יוטיוב נוכחת גם בכיתות. בסקר שנערך בקרב 1,011 תלמידי תיכון ו-1,013 בוגרים צעירים בארצות הברית, 33% מהנשאלים דיווחו על צפייה יומיומית בסרטוני יוטיוב שאינם קשורים ללימודים במהלך יום הלימודים. בנוסף, 66% דיווחו שניתן לגשת ליוטיוב באמצעות מכשירים שמספקים בתי הספר.

זו אחת הסתירות המרכזיות בפרשה: יוטיוב משמשת מורים להעברת שיעורים ולהמחשת חומר לימודי, אך אותה פלטפורמה מציעה גם זרם בלתי פוסק של סרטוני בידור. בתי הספר טוענים שהם נאלצים להתמודד עם ההשלכות של מנגנונים שאין להם שליטה עליהם.

מניו יורק ועד לוס אנג'לס

ההסדר המתגבש כולל אלפי מחוזות חינוך, בהם מערכות החינוך הגדולות של ניו יורק ולוס אנג'לס, לצד מחוזות קטנים יותר ברחבי ארצות הברית.

אלא שההסכמה עדיין אינה סופית. לפי הדיווחים, רוב המחוזות המשתתפים יצטרכו להצטרף להסדר, והוא יידרש גם לקבל את אישורה של השופטת הפדרלית איבון גונזלס רוג'רס, המפקחת על ההליכים בקליפורניה.

התהליך עשוי להימשך כמה חודשים. מחוזות שלא יצטרפו להסדר עשויים להמשיך לנהל את תביעותיהם בנפרד, בהתאם לתנאים המשפטיים שייקבעו.

גם לא ברור עדיין אילו שינויים יוטיוב תידרש לבצע. בין השאלות שנותרו פתוחות: האם יוגבלו מנגנוני ההמלצות, האם תשתנה ההפעלה האוטומטית והאם יוטלו מגבלות חדשות על צפייה של בני נוער.

חלק מאמצעי ההגנה כבר קיימים. מאז 2021, ההפעלה האוטומטית ביוטיוב כבויה כברירת מחדל למשתמשים מתחת לגיל 18, ותזכורות להפסקה ולשעת שינה מופעלות אצלם אוטומטית. אלא שבני הנוער יכולים לשנות את ההגדרות האלה בעצמם, וזו בדיוק אחת השאלות שההסדר החדש עשוי להכריע: האם ההגנות יישארו המלצה, או יהפכו לחובה.

אלפבית, החברה האם של גוגל ויוטיוב, לא מסרה תגובה לדיווח על ההסדר המתגבש. החברות הנתבעות בהליכים הכחישו את הטענות נגדן.

מנגנוני ההמלצות והצפייה הרציפה ביוטיוב עומדים במרכז תביעות הענק בארצות הברית.
מנגנוני ההמלצות והצפייה הרציפה ביוטיוב עומדים במרכז תביעות הענק בארצות הברית. צילום: ShutterStock, צילום: shutterstock

יוטיוב לא לבד: תביעות נגד ענקיות הרשת

ההסדר המסתמן הוא חלק ממאבק משפטי רחב נגד יוטיוב, מטא, טיקטוק וסנאפ, הכולל תביעות של מחוזות חינוך, משפחות, אנשים פרטיים ומדינות בארצות הברית.

במאי השנה הגיעו יוטיוב, טיקטוק וסנאפ להסדר עם מחוז החינוך Breathitt שבקנטקי, לאחר שנתבעו בטענה שמוצריהן תרמו למשבר בריאות הנפש של תלמידים. מטא, שהייתה אמורה להמשיך למשפט, הצטרפה להסדר בהמשך אותו חודש.

לפי מסמכים שהגיעו לידי רויטרס, ארבע החברות שילמו יחד כ-27 מיליון דולר. מטא שילמה 9 מיליון דולר, טיקטוק וסנאפ 8 מיליון דולר כל אחת, ויוטיוב 2.01 מיליון דולר. יוטיוב התחייבה גם לספק למחוז הדרכות לשימוש בכלים חינוכיים של גוגל.

ההסדר בקנטקי לא כלל הודאה באחריות מצד החברות וגם לא התחייבות לשינויים בפלטפורמות.

הסדר גדול בהרבה נחתם באוגוסט: מטא הגיעה להסכם עם עשרות מדינות בארצות הברית, שכולל תשלומים של מיליארדי דולרים. בניגוד להסדר בקנטקי, הפעם התחייבה החברה גם להחמיר את ההגנות על בני נוער בפייסבוק ובאינסטגרם.

ההליכים המשפטיים עדיין נמשכים. משפט נוסף, הקשור לתביעת מחוז החינוך טוסון שבאריזונה, מתוכנן לפברואר 2027, כאשר מטא, טיקטוק וסנאפ עדיין נמנות עם הנתבעות.

גם בישראל: קטין טען שהתמכר ליוטיוב

המאבק נגד מנגנוני הצפייה של הרשתות הגיע גם לישראל. במאי 2024 דווח על בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש קטין, שפרטיו חסויים, נגד גוגל ישראל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לטענת הקטין, יוטיוב תוכננה במיוחד כדי לעודד שימוש כפייתי בקרב ילדים ובני נוער. הוא טען שהחל לצפות בסרטונים כבר בגיל 3–4, ושהמנגנונים המציעים סרטונים נוספים ומפעילים אותם אוטומטית גורמים לו להמשיך לצפות שעות ארוכות.

בבקשה נטען גם כי הקטין נחשף לתכנים שפגעו בדימוי הגוף שלו, לעידוד אתגרים מסוכנים ולסרטונים אלימים שעוררו בו חרדה ודיכאון. מדובר בטענות התובע, ומצבה העדכני של הבקשה לא התברר.

במקביל הוגשה בישראל בקשה לתביעה ייצוגית נגד טיקטוק, בטענה שהיא מאפשרת לילדים מתחת לגיל 13 לפתוח חשבונות באמצעות הצגת גיל כוזב ואוספת עליהם מידע ללא הסכמת הוריהם. התובעים דורשים פיצויים בסכום שעשוי לחצות את רף מיליארד השקלים.

אף שמדובר בהליכים שונים, שנשענים על טענות משפטיות שונות, שניהם מעלים שאלות על האחריות של פלטפורמות דיגיטליות כלפי ילדים גם בישראל.

מיליארדים בפיצויים, אבל מה באמת ישתנה?

הסדר של 3 מיליארד דולר נשמע כמו מכה קשה, אבל עבור ענקיות טכנולוגיה שמגלגלות הכנסות של מאות מיליארדי דולרים בשנה, תשלום פיצויים אינו מבטיח שינוי באופן שבו המוצרים שלהן פועלים. ההסדר הקודם בקנטקי ממחיש זאת היטב: ארבע החברות שילמו כ-27 מיליון דולר, בלי להתחייב לשנות את הפלטפורמות שלהן.

לכן השאלה החשובה אינה רק כמה יוטיוב תשלם, אלא אילו שינויים תחויב לבצע במסגרת ההסדר החדש, כיצד ייאכפו והאם הם באמת יצמצמו את החשיפה של ילדים למנגנונים שמעודדים צפייה ממושכת.

בישראל, לעומת זאת, הדיון החקיקתי התמקד עד כה בעיקר בהגבלת גיל השימוש ברשתות חברתיות ובאימות גיל, ולא בקביעת חובות מפורטות שיחייבו את הפלטפורמות לשנות מנגנוני המלצות והפעלה אוטומטית שמעודדים צפייה ממושכת.

כך, בזמן שבארצות הברית בתי הספר דורשים מיליארדי דולרים ושינויים במוצרים עצמם, בישראל הדיון על מנגנוני הצפייה עדיין בראשיתו. כל עוד הפלטפורמות קובעות בעצמן כיצד פועלים האלגוריתמים ומתי מסתיים השימוש, האחריות היומיומית להצבת גבולות לילדים נותרת במידה רבה בידי ההורים.

עוד באותו נושא: