
מתי בפעם האחרונה חיפשתם תשובה בגוגל, ומתי פשוט שאלתם את ChatGPT? מחקר ישראלי חדש, שמוצג היום (חמישי), חושף עד כמה הבינה המלאכותית השתלבה בהרגלי החיפוש והלמידה שלנו, וגם את הפער בין השימוש הגובר בטכנולוגיה לבין המודעות למגבלותיה.
המחקר נערך בשיתוף מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, שנקר, ויקימדיה ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי. בסקר המקוון, שנערך באמצעות חברת iPanel בעברית ובערבית, השתתפו 1,226 משיבים: 1,071 בוגרים במדגם המייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ו-155 בני נוער בגילי 15 עד 17 שנכללו בקבוצת השוואה נפרדת. בין מציגי המחקר פרופ' שיזף רפאלי, נשיא שנקר, וד"ר ערן לק ממוסד שמואל נאמן.
מה הישראלים שואלים את הבינה המלאכותית?
לפי המחקר, חיפוש מידע מתוך סקרנות ושאלות בנושאי בריאות הם שני השימושים הבולטים בבינה מלאכותית, עם שיעורי שימוש מדווחים של 85% ו-78%, בהתאמה. 55% השתמשו בה לצורכי חדשות ואקטואליה, בעוד 25% בלבד נעזרו בה לכתיבת קוד.
השימוש משתנה באופן משמעותי בין הדורות: 41% מבני 18 עד 34 משתמשים בצ'אטבוטים מדי יום, לעומת 32% מבני 35 עד 54 ו-16% בלבד מבני 55 ומעלה. עם זאת, גם בקרב המבוגרים כמעט שלושה מכל ארבעה משתמשים בבינה מלאכותית לפחות מדי פעם.
משתמשים יותר, אבל לא תמיד בודקים
אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע למודעות למגבלות הטכנולוגיה. רק 53% מהישראלים מודעים לכך שבינה מלאכותית עלולה להציג מידע שגוי, בעוד 41% סבורים שהיא מספקת בדרך כלל מידע עובדתי מדויק ו-50% מאמינים שתשובותיה מבוססות על מידע עדכני.
המודעות לטעויות גבוהה יותר בקרב צעירים: 61% מבני 18 עד 34 מכירים באפשרות שהבינה המלאכותית תטעה, לעומת 41% בלבד מבני 55 ומעלה. פער נוסף נמצא בין יהודים לערבים, עם 59% לעומת 29%, בהתאמה.
ומה לגבי בדיקת התשובות? רק כ-38% מהמשתמשים מאמתים את תשובות הבינה המלאכותית מול מקורות מידע נוספים לעיתים קרובות או תמיד.
לעומת זאת, כאשר מדובר בתקצירי AI המופיעים במנועי חיפוש, 55% מדווחים שהם ממשיכים למקורות נוספים, בעוד 28% מסתפקים בתקציר. מדובר בשני הרגלי שימוש שונים: בדיקת תשובות שמספקים צ'אטבוטים לעומת המשך חיפוש בעקבות תקצירים המופיעים בגוגל ובמנועי חיפוש אחרים.
האם הבינה המלאכותית מחליפה את גוגל?
התשובות לשאלה פתוחה במחקר מצביעות על שינוי בהרגלי החיפוש. מתוך 1,226 תשובות שנותחו, 73% תיארו שינוי חיובי בעקבות השימוש בבינה מלאכותית, לעומת 2% בלבד שתיארו שינוי שלילי. 28% ציינו את מהירות מציאת המידע, 26% את הנוחות ו-20% את האפשרויות החדשות ללמידה.
בניתוח נושאים באמצעות למידת מכונה, 54% מהתשובות סווגו תחת הנושא "בינה מלאכותית במקום גוגל". בניתוח נפרד, 14% מהמשיבים ציינו במפורש שהבינה המלאכותית החליפה עבורם את מנועי החיפוש. הממצאים אינם מוכיחים שגוגל ננטשה, אך הם מצביעים על כך שעבור חלק מהמשתמשים, השיחה עם הבינה המלאכותית הפכה לנקודת המוצא לחיפוש מידע.
ומה לגבי ויקיפדיה? בהשוואה לאתרי אינטרנט אחרים, היא עדיין נהנית מיתרון באמון הציבור: 31% העדיפו אותה לעומת 20% שהעדיפו את האתרים האחרים. אולם מול הבינה המלאכותית כבר אין לה יתרון ברור: 28% העדיפו את ויקיפדיה ו-29% את הבינה המלאכותית.
בקבוצת השוואה של בני נוער בגילי 15 עד 17 התקבלה תמונה שונה: 52% העדיפו את ויקיפדיה לעומת 24% שהעדיפו את הבינה המלאכותית. עם זאת, קבוצה זו אינה חלק מהמדגם המייצג של האוכלוסייה הבוגרת, ולכן אין להסיק מהממצא על כלל בני הנוער בישראל.
המחקר מצביע גם על שינוי רחב יותר בצריכת המידע: ב-63% מהמקורות האלגוריתמיים שנבחנו, בהם רשתות חברתיות וצ'אטבוטים, נעשה שימוש קבוע של ארבעה ימים בשבוע ומעלה, לעומת 29% מהמקורות המסורתיים.
התמונה שעולה מהמחקר ברורה: הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה הישראלים מגיעים למידע, אבל הרגלי הבדיקה והאימות עדיין אינם מדביקים את קצב השימוש.