הפנטגון פרסם הערב עוד 43 קבצים מארכיון העב"מים האמריקני, ובהם שלושה סרטונים צבאיים, עדויות היסטוריות ותוכנית חריגה להקמת מתקן תת-קרקעי מאובטח בנבאדה. המתקן נועד, לפי מסמך של חברה שעבדה עבור הממשל, לאחסן ציוד שנמצא בשטח ודגימות ביולוגיות שאנשיה קיוו להשיג.
זהו הגל השמיני של פרסום מסמכי העב"מים במסגרת יוזמת החשיפה של ממשל דונלד טראמפ, שהחלה במאי. כמו בפרסומים הקודמים, גם הפעם החומרים משלבים תיעודים צבאיים מהשנים האחרונות עם מסמכים בני עשרות שנים. אחד הסרטונים החדשים מציג נקודת אור חולפת מול ספינת מלחמה אמריקנית במזרח התיכון. מסמך אחר מתאר סדרת זיהויים חריגה במכ"ם אזרחי, שהעלתה אפשרות למהירות גבוהה במיוחד - אך בלי די נתונים כדי לקבוע שמדובר בעצם אחד.
אולם דווקא התוכנית שנחשפה במסמך בן 538 עמודים היא אולי הפרט המסקרן ביותר בגל הנוכחי. היא מעלה שאלה פשוטה: מדוע חברה שחקרה תופעות אוויריות בלתי מזוהות תכננה כספת תת-קרקעית עם קירות בטון עבים ודלת פלדה כבדה?
\כספת מתחת לאדמה - אבל מה היה אמור להיכנס אליה?
התוכנית מופיעה בדוח מיולי 2009 של חברת Bigelow Aerospace Advanced Space Studies, המוכרת בראשי התיבות BAASS. החברה פעלה במסגרת תוכנית של סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני, שמומנה בעקבות יוזמה של הסנאטור הארי ריד ונועדה לחקור איומים אפשריים בתחום התעופה והחלל.
לפי הדוח, החברה ביקשה להקים במתחם של ביגלו בצפון לאס וגאס כספת תת-קרקעית בשטח של כ-465 מ"ר. היא תוכננה להימצא בעומק של כ-4.5 עד 6 מטרים מתחת לפני הקרקע, עם קירות בעובי של כ-90 ס"מ, דלת פלדה כבדה והסוואה למבנים שיבלטו מעל הקרקע.
המסמך מתאר רצון לאחסן במקום ציוד ודגימות ביולוגיות שאפשר יהיה להשיג מחברות, מאנשים פרטיים ומקבוצות במקומות שונים בעולם, ובהם ברזיל. הוא מזכיר גם אפשרות לאחסון חומרים או רקמות חריגים.
אלא שכאן חשוב להבחין בין תוכנית לבין ממצא. אין תיעוד פומבי לכך שהכספת נבנתה, ואין במסמך הוכחה לכך שהחברה החזיקה בשרידי חללית או בדגימות שמקורן מחוץ לכדור הארץ. דוחות מאוחרים יותר של החברה אינם מזכירים את המתקן, ובכיר בסוכנות הביון של משרד ההגנה העריך בהמשך כי לדוחות החברה היה ערך מוגבל. תוכנית המחקר הסתיימה ב-2012.
עותק של הדוח כבר הופיע באינטרנט בשנה שעברה, אך זו הפעם הראשונה שבה הפנטגון מפרסם אותו רשמית.

עצם חולף מול ספינת מלחמה - ומה קלט המכ"ם?
לצד המסמכים פורסמו שלושה סרטונים שצולמו באמצעים צבאיים והועברו למשרד הפנטגון לחקר תופעות חריגות. באחד מהם, סרטון שחור-לבן באורך כ-20 שניות, נראית נקודת אור עגולה נעה מימין לשמאל מול ספינת מלחמה אמריקנית.
לפי פרטי התיעוד, הסרטון צולם ב-2020 באמצעות חיישן אינפרה-אדום על סיפון הספינה, בעת ששהתה במזרח התיכון. הפנטגון לא פרסם הסבר לזהות העצם. גורם במשרד ההגנה מסר כי אין בידי המשרד מידע נוסף שניתן לפרסם על האירוע, וכי הוא אינו מספק הערכה לגבי הקבצים כדי שהציבור יוכל לגבש דעה בעצמו.
קובץ אחר מתאר שמונה זיהויים שנקלטו במכ"ם אזרחי במשך 84 שניות בשנת 2023, בגבהים של כ-17 עד 21 קילומטרים. לפי החישוב המופיע במסמך, אילו כל הזיהויים היו שייכים לעצם אחד שנע ברציפות, הוא היה צריך לנוע במהירות ממוצעת של לפחות כ-2,655 קמ"ש.
אבל ההסתייגות מופיעה במסמך עצמו: הנתונים אינם מספיקים כדי לקבוע שכל שמונת הזיהויים אכן נגרמו מאותו עצם. לכן אין בסיס להציג את המהירות הזאת כנתון שנמדד בוודאות עבור כלי טיס יחיד.
סרטון PR168: תיעוד של תופעה אווירית בלתי מזוהה שנקלטה במצלמה צבאית במזרח התיכון בשנת 2026. הסרטון, שאורכו 54 שניות, נכלל בפרסום החדש של מסמכי הפנטגון
צילום: DOW
המהנדס שתכנן מטוסי ריגול - וראה משהו שלא הבין
בין המסמכים ההיסטוריים שפורסמו נמצא גם דיווח משנת 1953 של קלרנס "קלי" ג'ונסון, המהנדס הבכיר של חברת לוקהיד, שלימים תכנן את מטוסי הריגול U-2 ו-SR-71.
ג'ונסון סיפר לחיל האוויר האמריקני כי בעת שצפה בשקיעה בחווה שלו בקליפורניה הבחין בעצם כהה ואליפטי שנראה תלוי ללא תנועה בשמיים. לדבריו, הוא בחן אותו במשקפת, ולאחר מכן ראה אותו מתרחק במהירות תוך כדי טיפוס מתון.
בערך באותו זמן דיווח צוות ניסוי אווירי של לוקהיד, שטס מול חופי קליפורניה, על עצם שנראה כמו כנף מעופפת גדולה במיוחד והלך והצטמצם עד שנעלם מן העין.
אף שהעדות הגיעה מאחד מאנשי התעופה הבולטים בתקופתו, חיל האוויר סיווג את המראה בעניינו של ג'ונסון כענן עדשתי - תופעה אטמוספרית שיכולה ליצור צורות חלקות וחריגות בשמיים.

הגל החדש של המסמכים מצטרף לשורה ארוכה של פרסומים שכבר חשפו השנה תצפיות של טייסים, סרטונים צבאיים ותיעודים מפרויקטים אמריקניים ישנים לחקר עב"מים. הפעם נכללים בחומרים גם פרטים נוספים על עבודתה של חברת ביגלו, שהייתה קשורה למחקרים בחוות סקינווקר המפורסמת ביוטה - מקום שכבר נקשר במשך שנים לדיווחים על תופעות מסתוריות.
למרות הכותרות המסקרנות, גם הפרסום הנוכחי אינו מספק הוכחה לקיומם של חייזרים או של טכנולוגיה שמקורה מחוץ לכדור הארץ. הוא כן חושף עד כמה רחוק היו מוכנים גורמים מסוימים ללכת כדי לחקור את האפשרות הזאת - ועד כמה חלק מהתיעודים עדיין פתוחים לפרשנות.