המסמכים של הרשויות השווייצריות שנחשפו היום (חמישי), מתארים פרק לא מוכר בניסיונות הישראליים לאתר את פושע המלחמה הנאצי יוזף מנגלה: אדם שהציג את עצמו בשם "סוקר" הגיע במאי 1964 לפנימייה יוקרתית במונטרה, שבה למד קרל-היינץ מנגלה - אחיינו של "מלאך המוות מאושוויץ", שהיה גם בנו החורג. מטרתו, לפי הדוח: לבדוק אם אפשר לדובב את הנער ולקבל ממנו מידע שיוביל למקום מחבואו של מנגלה.
האירוע התרחש ב-14 במאי 1964 בקולג' מונטה רוזה שבעיירה טריטה-מונטרה. לפי הדוח, סוקר, כבן 33, הגיע מתל אביב או מירושלים והציג את עצמו תחילה כנציג הקונגרס היהודי העולמי. הוא הגיע ללא תיאום בשעות הבוקר, וכשלא ניתן היה לקבלו התקשר שוב והבהיר כי מדובר בעניין דחוף ביותר.
סוקר מסר דרישת שלום מיוסף לינטון, לשעבר שגריר ישראל בשווייץ, שכיהן אז בתפקיד בלונדון. כאשר נשאל למטרת ביקורו, השיב תחילה כי מדובר ב"עניין רפואי". אולם, לפי הניסוח הציורי בדוח, בשעות אחר הצהריים הוא "הוציא את החתול מהשק": הוא סיפר כי הגיע בעניין יוזף מנגלה, רופא מחנה אושוויץ, ואמר כי זה 19 שנים מחפשים אחריו - אך עדיין אין קצה חוט שיוביל אליו.
תחילה, הכחיש סוקר כי הוא פועל מטעם שירותי הביון הישראליים. מנהל המוסד שאל אותו מה הקשר בין הקונגרס היהודי העולמי לבין איתור עקבותיו של מנגלה. לפי הדוח, בשלב זה סוקר לא הכחיש עוד את הקשר לשירות החשאי.
סוקר סיפר כי מרתה מנגלה, אמו של קרל-היינץ ואשתו לשעבר של יוזף מנגלה, ידעה לכאורה היכן מסתתר בעלה לשעבר, אך לא הייתה מוכנה להסגירו. הוא העריך כי גם בנה עשוי לדעת פרטים. מחבר הדוח כתב כי בקשתו של סוקר הייתה לברר אם אפשר לחקור את הנער ולקבל ממנו מידע מדויק יותר על מקום הימצאו של אביו החורג.
המסמך כולל בתוכו תיאור מפורט וחריג של המבקר הישראלי: אדם רזה ובכושר, בעל שיער שחור המסורק קדימה "בסגנון רבע ביטלס", שדיבר גרמנית מצוינת. הוא הציג את עצמו כסטודנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם לא הצליח להשיב לשאלות שנועדו, ככל הנראה, לבחון את סיפור הכיסוי שלו. מחבר הדוח סיכם את התרשמותו ממנו בשתי מילים: "שקרן גרוע".
כאשר נשאל אם ביקר גם בדרום אמריקה, שם הסתתר מנגלה, השיב סוקר כי אינו יכול לענות. הוא סיפר שהוא נשוי וכי אשתו רופאה בירושלים. מנהל הפנימייה הזהיר אותו כי פעילות ריגול ואיסוף מודיעין בשווייץ עלולות להיחשב עבירות פליליות.
מהמסמכים שפורסמו עולה כי הרשויות השווייצריות פתחו בעקבות האירוע בבדיקה משלהן. בדוח פנימי נכתב כי סוקר הודה לכאורה שהוא עובד עבור המודיעין הישראלי, אך אין בתיק אישור ישראלי רשמי לזהותו או לשליחותו. משום כך, לא ניתן לקבוע בוודאות שהיה איש מוסד.
קרל-היינץ, יליד 1944, היה בנו של קרל מנגלה, אחיו של יוזף, שמת ב-1949. אמו מרתה נישאה ליוזף מנגלה באורוגוואי ב-1958. כך הפך פושע המלחמה גם לדודו וגם לאביו החורג של הנער. קרל-היינץ למד בפנימייה השווייצרית מיולי 1960 ועד מאי 1964, והוצאות לימודיו שולמו ישירות בידי חברת משפחת מנגלה בגינצבורג שבגרמניה.
המשטרה השווייצרית בדקה מידע שלפיו הנער נפגש עם מנגלה בחג המולד של 1962, ואולי גם במועד מאוחר יותר. נסיעותיו לאיטליה, לאסקונה ולגרמניה נבדקו, אך החוקרים לא מצאו ראיה לכך שפגש את מנגלה בשווייץ. בדוח תואר קרל-היינץ כתלמיד רציני ושקדן, שסבל מבחינה נפשית בעקבות עברו של אביו החורג. הוא עזב את שווייץ בסוף מאי 1964, כשבועיים בלבד לאחר ביקורו של סוקר.
המרדף הישראלי אחר מנגלה מוכר היטב, אולם לא האפיזודה הזו של שליחותו של סוקר למונטרה והניסיון להגיע לפושע הנאצי באמצעות אחיינו. המסמכים מלמדים כי גם לאחר שהמבצע הפעיל של המוסד נגד מנגלה בדרום אמריקה הופסק, נמשכו לכאורה ניסיונות ישראליים למצוא דרך אל האיש שמעולם לא נתן את הדין.