כ-1.7 מיליון בעלי זכות בחירה במדינת סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה יצאו היום (ראשון) לקלפיות שנסגרו לפני שעה קלה: מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) רושמת ניצחון היסטורי בבחירות. על פי מדגמי רשת השידור ARD הגרמנית, AfD זכתה ב-44.5% מהקולות - לעומת 20.8% שזכתה בהן בבחירות בשנת 2021. מפלגת השלטון, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), ירדה ל-18.5% בלבד, לעומת 37.1% בשנת 2021. למרות המכה הקשה לקנצר פרידריך מרץ - לא בטוח שהתוצאה תספיק למפלגה כדי להקים ממשלה, מאחר שרוב המפלגות פסלו את האפשרות להצטרף לקואליציה בראשות ה-AfD.
"יש למפלגה מנדט ברור להרכיב ממשלה לאחר הבחירות, ננהל שיחות עם כל המפלגות האחרות". אמרה אליס ויידל, אחת ממנהיגי ה-AfD. מנגד, ב-CDU כבר הודיעו שיחרימו את ה-AfD: "לא נשתף פעולה עם מפלגות ימין קיצוני ועם מפלגות שמאל קיצוני".
גם במפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה הביעו דאגה מהניצחון. "תוצאות הבחירות בסקסוניה אנהלט הן איתות לממשלה בברלין", אמר לארס קלינגבייל, מנהיג שותף במפלגה.
הניצחון הזה הופך את ה-AfD למפלגת הימין הקיצוני הראשונה שתשלוט באחת ממדינות גרמניה מאז נפילת המשטר הנאצי ב-1945.
במרכז הבחירות עומד אולריך זיגמונד בן ה-35, מועמד ה-AfD לראשות ממשלת סקסוניה-אנהלט ואחד הכוכבים העולים של המפלגה. זיגמונד, שהיה בעבר חבר ב-CDU, זוכה לפופולריות גדולה ברשתות החברתיות ומתקבל באירועי בחירות כמעט כמו כוכב רוק. הוא כבר הצהיר כי הוא מאמין שה-AfD יכולה להשיג רוב מוחלט ולהקים ממשלה לבדה. "אם אף אחד לא רוצה לעבוד איתנו, פשוט נצטרך לעשות את זה לבד", אמר.
זיגמונד והסניף המקומי של מפלגתו מעוררים דאגה מיוחדת גם בשל היחס לעברה הנאצי של גרמניה. במצע הבחירות דורשת ה-AfD לבטל את הזכות למקלט ולקדם מבצע גירוש נבחר של מהגרים מהמדינה. המפלגה מבקשת גם לשנות את תכני הלימוד בבתי הספר, במהלך שאחד מחבריה תיאר במילים "יותר ביסמרק, פחות היטלר", כלומר לצמצם את מרכזיות העיסוק בעליית הנאציזם ובשואה לטובת פרקים אחרים בהיסטוריה הגרמנית.
החששות מתחזקים גם בעקבות התבטאויות והתנהלות של בכירים במפלגה לאורך השנים. גורמים ב-AfD השתמשו בעבר בסיסמאות נאציות, בעוד הסניף בסקסוניה-אנהלט מקדם תפיסה לאומנית חריפה בנושאי הגירה וזהות גרמנית. מנהיגים בקהילה היהודית במדינה הזהירו מפני שינוי האופן שבו נלמד העבר הנאצי. מריה שוברט, חברה בקהילה היהודית במגדבורג, אמרה ל"גרדיאן" הבריטי כי האפשרות שה-AfD תעלה לשלטון היא מבחינתה "בלתי נתפסת".
זיגמונד הודיע כבר כי יבקש להתמנות לראש הממשלה רק אם מפלגתו תשיג רוב מוחלט. אם היא לא תגיע לרף הזה, ה-CDU ויתר המפלגות עשויות לנסות להרכיב ממשלה בלעדיה, תרחיש שיהיה תלוי במידה רבה במספר המפלגות הקטנות שיעברו את אחוז החסימה.
ברקע הבחירות עומדת התחזקותה המתמשכת של ה-AfD ברחבי גרמניה, ובעיקר במזרח המדינה. בבחירות הפדרליות האחרונות זכתה המפלגה בכ-21% מהקולות והפכה למפלגה השנייה בגודלה בבונדסטאג. בין הסיבות להתחזקותה מצביעים חוקרים על חוסר שביעות רצון מהממשלה ומהמצב הכלכלי, לצד חששות מהגירה ותחושת הזנחה בחלקים ממזרח גרמניה.
הבחירות בסקסוניה-אנהלט הן גם מבחן משמעותי לקנצלר פרידריך מרץ ול-CDU. ניצחון גדול של ה-AfD במדינה שבה מפלגתו של הקנצלר מחזיקה כיום בשלטון עשוי להגביר את הלחץ עליו בברלין. בהמשך החודש צפויות בחירות גם במקלנבורג-מערב פומרניה, מדינה נוספת במזרח גרמניה שבה ה-AfD זוכה בסקרים לכ-37%, כך שהתוצאה היום עשויה להיות רק המבחן הראשון לכוחה של המפלגה בסבב הבחירות הנוכחי.