אוסטרליה הודיעה היום (רביעי) על הטלת סנקציות נגד שלושה אזרחים ישראלים וארבעה ארגונים הפועלים ביהודה ושומרון, בטענה למעורבות בהרחבת התנחלויות ובאלימות מתנחלים. ההחלטה התקבלה יממה לאחר שבריטניה הטילה סנקציות על שמונה חברות בנייה ישראליות המעורבות בהקמת התנחלויות.
בין הגורמים שעליהם הוטלו הסנקציות נמצאים דניאלה וייס, העומדת בראש תנועת נחלה, וכן התנועה עצמה. בנוסף, הוטלו סנקציות על אליאב ליבי ועל חברת הבנייה אייל הרי יהודה. במסגרת הצעדים החדשים נאסר על אזרחים וחברות באוסטרליה לקיים קשרי מסחר או להעניק סיוע כלכלי לגורמים שנכללו ברשימה.
שרת החוץ האוסטרלית פני וונג טענה כי הרחבת ההתנחלויות והאלימות ביהודה ושומרון פוגעות באפשרות להגיע לפתרון שתי המדינות. לדבריה, הגורמים שנכללו ברשימה היו מעורבים בתכנון ובהקמת התנחלויות, בגיוס כספים ומתנדבים ובמתן תמיכה למתנחלים אלימים.
וונג מסרה כי שוחחה עם שר החוץ גדעון סער והבהירה לו את עמדת ממשלתה. היא הוסיפה כי אוסטרליה ממשיכה לבחון צעדים נוספים נגד גורמים המעורבים בפעילות ההתנחלויות.

ממשלת בריטניה הודיעה אתמול על הטלת סנקציות נגד שמונה חברות בנייה ופיתוח ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, וכן נגד ארגון "צו 9", שלטענתה פעל לחסימת משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה. בין החברות שנכללו ברשימה נמצאות החברה לפיתוח הר חברון, חמדת שומרון וחברת S.A.G. (Velvel) Construction and Development. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים והגבלות על כהונה כדירקטורים.
ההחלטה התקבלה על רקע קידום תוכנית הבנייה E1, בין מעלה אדומים למזרח ירושלים, שלטענת בריטניה עלולה לפגוע באפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הזהיר חברות השוקלות להשתתף בפרויקט: "אל תגישו הצעות, אל תבנו ואל תרוויחו מהרס פתרון שתי המדינות".
המהלך מצטרף למתיחות בין ישראל לבריטניה סביב הבנייה בהתנחלויות והמלחמה בעזה. בספטמבר איימה ישראל לסגור את מבנה הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים בתגובה לצעדים מסחריים נגד ההתנחלויות, אך בחודש שעבר הושגה הסכמה בין המדינות שמנעה את סגירתו.