בלינקן מזהיר: “הסלמה צבאית רעיון נורא”, פומפאו קורא לתקיפות - העימות בוושינגטון

הדברים נאמרו בדיון הפתיחה של הכינוס, שבו משתתפים כ-2,500 מנהיגים ופעילים יהודים מתחומי הקהילה, הפילנתרופיה והמדיניות הציבורית. את השיחה הנחתה עיתונאית רשת ABC והמגישה של התכנית Nightline, ג’וג’ו צ’אנג. מדובר בהופעתם הפומבית המשותפת הראשונה של שני שרי החוץ לשעבר מאז סיום כהונתם.

פומפאו טען כי אין להרפות מהלחץ על המשטר האיראני, לא רק בתוך איראן אלא גם מול ארגוני הטרור הנתמכים על ידו באזור. “באופן כללי, צריך להמשיך להפעיל לחץ על המשטר בכל החזיתות, בין שמדובר בחיזבאללה בלבנון ובין שבחמאס, שלא יוותר על נשקו”, אמר.

לדבריו, “המצור הכלכלי הוא צעד הגיוני. הייתי ממליץ לתקוף נכסים נוספים בתוך איראן. עדיין יש להם יכולת לשבש את המצב באזור המפרץ ולאיים על ישראל, ולנו יש יכולת, אם לא לחסל את האיום הזה, לפחות לצמצם אותו באופן משמעותי”.

בלינקן, לעומתו, הדגיש כי המלחמה יצרה בעיה אסטרטגית חדשה עבור ארצות הברית ובעלות בריתה: המשבר במצר הורמוז. לדבריו, אין דרך מעשית לפתור את המצב באמצעות כוח צבאי בלבד ללא הסלמה רחבה.

“יש לנו בעיה שלא הייתה קיימת קודם, והיא מצר הורמוז”, אמר. “המציאות הקשה היא שלדעתי כל פתרון, אם הוא יהיה דיפלומטי, ואני מאמין שזה הפתרון הנכון בשלב הזה, יצטרך ככל הנראה לתת לאיראנים משהו: הקלות בסנקציות, משהו שקשור למצר עצמו”.

בלינקן הוסיף: “כל זה אפשרי, ניתן לביצוע, ולמעשה אני חושב שזה עדיף על הסלמה. אני באמת לא רואה כיצד אפשר להתמודד עם המצב הזה באמצעים צבאיים בלי הסלמה מסיבית למדי, ואני חושב שזה יהיה רעיון נורא”.

המחלוקת בין השניים משקפת שתי תפיסות שונות בנוגע לדרך שבה צריכה וושינגטון לפעול לאחר חודשים של לחימה באיראן: פומפאו סבור שהגברת הלחץ עשויה לצמצם עוד יותר את יכולות המשטר, ואילו בלינקן מזהיר מפני המחיר של הרחבת המערכה ומעדיף הסדר שיאפשר גם לטהראן לקבל תמורה מסוימת.

השניים התייחסו גם לעתיד הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל, על רקע הדיון בישראל ובארצות הברית בשאלה אם יש לצמצם בהדרגה את התלות הישראלית במימון האמריקני.

פומפאו טען כי היחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות חשובים בהרבה מהסיוע הכספי עצמו. “השאלה אם אנחנו מספקים ארבעה מיליארד דולר בשנה, שרובם משמשים לרכישת מערכות נשק אמריקניות מלוקהיד, מריית’און ומקבלני ביטחון גדולים אחרים, הרבה פחות משמעותית מאופי היחסים בין ארצות הברית לישראל”, אמר.

לדבריו, “בין שנעניק את הכסף המסוים הזה ובין שלא, עדיין יהיו קשרים עמוקים מאוד. עדיין יהיה סיוע רב, ותישאר שותפות בעלת חשיבות היסטורית, לא רק לישראל אלא גם לארצות הברית”.

בלינקן הסכים כי הקשר בין המדינות אינו תלוי רק בכסף, והעריך כי ממשלת ישראל כבר מבינה שהסיוע במתכונתו הנוכחית לא יימשך לנצח.

“אני חושב שאנחנו רואים הכרה מצד ממשלת ישראל בכך שהמצב הזה לא יימשך לנצח, וניסיון להבהיר לציבור בישראל שאנחנו יכולים לשלם בעצמנו על הציוד שלנו. אנחנו לא זקוקים לאותו סוג של סיוע שאנחנו מקבלים מארצות הברית כדי לממן את הרכש שלנו”, אמר.

עם זאת, בלינקן הבהיר כי הוא מקווה שארצות הברית תמשיך לתמוך בישראל בדרכים אחרות, כדי להבטיח שישראל “לא רק תשרוד, אלא גם תשגשג”.

מחלוקת נוספת עלתה בשאלת התנהלותה של ישראל במלחמה נגד חמאס לאחר מתקפת 7 באוקטובר. בלינקן הכיר בזכותה של ישראל להגיב למתקפה, אך גם מתח ביקורת על היחס לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית.

“המטרה הייתה חמאס, ובאופן מחריד, יותר מדי אנשים נקלעו לתווך וסבלו סבל נורא כתוצאה מכך”, אמר בלינקן. “הייתה מידה מסוימת של התעלמות, מידה מסוימת של זלזול ברווחתם של האזרחים הפלסטינים. אבל זה שונה מאוד, שונה מאוד, מכוונה לפגוע בהם, מכוונה לחסל אותם”.

בלינקן הוסיף כי ארצות הברית וישראל מחויבות לשאוף לרף מוסרי גבוה גם בתנאי מלחמה קשים. “אנחנו חייבים להיות מסוגלים להכיר בצדקת הצורך של ישראל להגיב לאחר 7 באוקטובר. אנחנו חייבים גם להיות מסוגלים להכיר בזוועת הסבל של הפלסטינים בעזה בימים הרבים שבאו לאחר מכן”.

פומפאו הציג עמדה תקיפה יותר להגנת התנהלותו של צה”ל. “כשאתה צודק באופן כל כך יסודי, וכשהרוע כל כך חד-צדדי וכל כך ברור, אתה מספר את הסיפור שוב ושוב, וחוזר ומדגיש את ההגינות הבסיסית של הצבא הישראלי ואת האופן שבו הוא ניהל את המלחמה”, אמר.

בקטע נוסף מדבריו בכינוס התייחס בלינקן גם לאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית, והדגיש כי ביטחונה של ישראל חייב להיות תנאי מרכזי למימוש התהליך. “ישראל חייבת להיות בטוחה, וחייבת להרגיש ביטחון ממשי, אם רוצים שתהיה לא רק הכרה במדינה פלסטינית אלא גם מימוש בפועל של מדינה כזאת”, אמר.

בלינקן מנה כמה דרכים להבטחת הביטחון הישראלי: “אפשר להקים מדינה מפורזת. צריך להבטיח שארגונים כמו חמאס לא יחזיקו בנשק. צריך להבטיח שהחברה עצמה תעבור תהליך של דה-רדיקליזציה, גם בחינוך שלה וגם במה שמטיפים במסגדים”.

לדבריו, מדובר בתהליכים קשים וממושכים, אך כאלה שניתן לממש אם הצדדים ירצו בכך. בלינקן הוסיף כי בשנים האחרונות התפתח תהליך חריף של דה-הומניזציה בשני הצדדים.

השניים דנו גם בעלייה באנטישמיות ובתפקידן של הרשתות החברתיות בהפצת שנאה נגד יהודים וישראל.

בלינקן הזהיר מפני פעילותן של רשתות חשבונות אוטומטיים, או “צבאות בוטים”, ברשתות החברתיות. הוא העלה שאלות בנוגע לזהות הגורמים שמפעילים ומממנים אותם ולמטרותיהם, והזהיר כי תכנים מקוונים עלולים לעודד ואף להביא אנשים לפעול באלימות.

פומפאו הצביע במפורש על רוסיה וסין כגורמים שפועלים, לדבריו, להפצת מסרים עוינים לישראל.

“אחד הדברים שאני חושב שאנחנו ממעיטים בחשיבותם, משום שקשה לראות אותם, הוא עד כמה הרעים, הרוסים והסינים, פועלים להפיץ את הסיפור שישראל רעה”, אמר פומפאו, בהתייחסו גם לפעילות הבוטים שהזכיר בלינקן.