logo

על הכוונת של טהרן: איראן במהלך חריג נגד המעצמה האירופית

25

טהראן הכריזה על הצי וחיל האוויר הבריטיים כארגוני טרור ועל שירות הביון MI6 כגוף עוין, בטענה לסיוע בריטי למלחמה נגדה. ברקע: צעדי לונדון נגד משמרות המהפכה וחקירת חשד לניסיון פיגוע איראני בבסיס הצבאי

עמית אביטן
עמית אביטן01/11/2026 - 11:25
מפציצים אסטרטגים מסוג B-1 המריאו מבריטניה לתקוף באיראןצילום: מעריב

משרד החוץ של איראן הכריז היום (ראשון) על הצי המלכותי ועל חיל האוויר המלכותי של בריטניה כארגוני טרור. כמו כן, בטהרן החליטו להכריז על שירות ביון החוץ הבריטי MI6 כגוף עוין. ההחלטה, שנכנסת לתוקף היום, התקבלה בהסתמך על החלטת המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן - כך לפי נוסח ההודעה שפורסם בסוכנות הידיעות האיראנית תסנים.

בטהרן הסבירו כי מדובר בתגובה לפעולות בריטניה נגד איראן בשנה האחרונה, ובהן מה שהגדירו כ"השתתפות במלחמה האמריקנית-ישראלית" נגדה. לפי ההודעה, בריטניה העמידה לשם כך בסיסים ואמצעים צבאיים ולוגיסטיים בשטחים שבסמכותה. נימוק נוסף שצוין הוא החלטת לונדון מ-13 ביולי לכלול את משמרות המהפכה במסגרת חוק חדש להתמודדות עם איומים מצד מדינות זרות.

קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, 22 ביוני 2026
קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, 22 ביוני 2026 צילום: רויטרס

על פי ההחלטה, הגדרת MI6 כגוף עוין מאפשרת להחיל עליו את הוראות החוק האיראני להחמרת הענישה על ריגול ושיתוף פעולה עם ישראל ועם מדינות עוינות. הכרזת הצי וחיל האוויר הבריטיים כארגוני טרור נעשתה מכוח חוק איראני שנחקק לצורך נקיטת צעדי תגמול על הכרזת ארה"ב על משמרות המהפכה כארגון טרור.

משרד החוץ האיראני טען כי הצעדים תואמים את המשפט הבין-לאומי וננקטו במסגרת עקרון ההדדיות. בסיום ההודעה הזהיר: “האחריות להשלכותיהם מוטלת על ממשלת בריטניה”.

כוחות חבלנים עקב חשד לרכבי חבלה, בסיס חיל האוויר המלכותי פיירפורד, בריטניה, 27 בספטמבר 2026
כוחות חבלנים עקב חשד לרכבי חבלה, בסיס חיל האוויר המלכותי פיירפורד, בריטניה, 27 בספטמבר 2026 צילום: רויטרס

ההחלטה האיראנית מגיעה על רקע החרפה בעימות בין לונדון לטהרן בחודשים האחרונים, הכוללת צעדי חקיקה וסנקציות בריטיים נגד משמרות המהפכה, לצד האשמות במעורבות איראנית בפעילות עוינת בשטח בריטניה. ב-17 ביולי נכנסה לתוקף ההחלטה הבריטית להגדיר את משמרות המהפכה כגוף המאיים על הביטחון הלאומי.

ההגדרה הבריטית נועדה לאפשר העמדה לדין של מי שמסייעים לגופים שנכללו בחוק, מקבלים מהם תמורה חומרית או מעודדים את פעילותם המאיימת על ביטחון המדינה. לפי משרד הפנים הבריטי, העונש על עבירות אלה עשוי להגיע ל-14 שנות מאסר.

מוקד נוסף במתיחות הוא חקירת האירוע סמוך לבסיס חיל האוויר פיירפורד שבמערב אנגליה ב-27 בספטמבר. הבסיס משמש גם אנשי צבא אמריקנים. לפי הודעת המשטרה הבריטית, כוחות הוזעקו למקום בעקבות דיווחים על כלי רכב חשודים, וחמישה גברים נעצרו בזירה. ב-27 באוקטובר הודיעה המשטרה על הגשת כתבי אישום נגד שני אזרחים בריטים במסגרת החקירה: אחד בגין התקרבות למקום מוגבל למטרה הפוגעת בביטחון בריטניה או באינטרסים שלה, והשני בגין סיוע לשירות מודיעין זר - שלטענת החוקרים הוא איראני. אלה אישומים שטרם הוכרעו בבית המשפט.

עוד לפני הגשת כתבי האישום, בריטניה ייחסה לאיראן מעורבות באירוע. בהצהרה משותפת שפורסמה ב-12 באוקטובר, שרי החוץ של ארצות הברית, מדינות אירופיות ומדינות נוספות הכירו בייחוס הבריטי. בהודעה נאמר כי לונדון רואה באירוע ביטוי לנכונותם של משמרות המהפכה לפעול מחוץ לגבולות איראן באמצעות רשתות חשאיות ושליחים.

באותו יום זימנה בריטניה את שגריר איראן והודיעה על סנקציות נגד שני אזרחים איראנים, שלטענתה היו מעורבים בסיוע לפעילות עוינת מטעם המשטר. הצעדים כוללים הקפאת נכסים, איסור כניסה ואיסור לכהן כדירקטורים בחברות בריטיות. משרד החוץ הבריטי האשים אז את איראן בשימוש ברשתות פשיעה ובארגוני שליחים לפגיעה בביטחון בריטניה ושותפותיה.

עוד באותו נושא: