הכיסא הריק בפסגה של ארדואן: בעל הברית הקרוב נשאר בבית

לא פורסם הסבר רשמי להיעדרותו של אלייב, ואין אישור לכך שביטל השתתפות שכבר סוכמה או שביקש להעביר מסר של מחאה. עם זאת, מדובר בהיעדרות בולטת: בפסגה השתתפו נשיאי קזחסטן, אוזבקיסטן וקירגיזסטן, ובמהלכה הועברה הנשיאות התורנית בארגון מאזרבייג’ן לטורקיה.

ארדואן, שהזמין את אלייב בשיחת טלפון ב-21 באוקטובר, הדגיש בנאומו את אחדות המדינות הטורקיות. הוא אמר כי בתמונה המשפחתית של העולם הטורקי אין מקום לפילוג ולמחלוקת. הדברים נאמרו בהיעדרו של נשיא אזרבייג’ן, אך לא כללו התייחסות מפורשת אליו. בהמשך נפגש ארדואן עם שר החוץ האזרי.

אחד ממוקדי החיכוך בשיח בין המדינות הוא הקשר של אזרבייג’ן עם ישראל. במאמר פרשנות שפרסמה סוכנות הידיעות האזרית APA, נטען כי היחסים עם ישראל שימשו בסיס לגל ביקורת נגד באקו בתקשורת וברשתות החברתיות בטורקיה. המאמר תיאר את הביקורת כחלק מקמפיין נגד אזרבייג’ן והאשים גורמים בטורקיה בהפצת טענות שקריות ובהשמעת עלבונות. טענות אלה ממחישות את הכעס של האזרים כלפי גורמים בטורקיה שמוצגת כבעלת ברית קרובה.

בפסגה עצמה קרא ארדואן למדינות המשתתפות להרחיב את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ולסייע בשיקומה. הוא חזר על תמיכתו בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים. הדברים מציבים את הסוגיה הפלסטינית במרכז סדר היום שהציג למשתתפים, בשעה שהקשרים בין באקו לישראל מעוררים ביקורת בחלק מהשיח הטורקי.

מוקד נוסף למתיחות הוא הוויכוח סביב כיסוי הראש בבתי הספר באזרבייג’ן. באזרבייגאן נטען כי גורמים פוליטיים וציבוריים בטורקיה עיוותו החלטות אזריות הנוגעות לתלבושת בתי הספר והפכו אותן לכלי לחץ על באקו. הביקורת הופנתה גם כלפי תגובתה של אנקרה. במדינה סברו כי עמדה מוקדמת וברורה יותר מצד גורמים רשמיים בטורקיה הייתה יכולה לצמצם את הקמפיין ולמנוע את התרחבותו.

היום הצביעה הסוכנות APA על מחלוקת נוספת: טענות שהופצו בטורקיה ולפיהן אזרבייג’ן מעדיפה מועמד מאיחוד האמירויות לתפקיד מזכ״ל האו״ם על פני מועמד טורקי. במאמר נדחו ההאשמות, ונמתחה ביקורת חריפה על גורמים בממסד הדיפלומטי הטורקי, בין היתר בשל עמדות שיוחסו להם בנוגע להתקרבות לארמניה.