איראן הקימה רשת חשאית של יותר מ-5,000 גופים הקשורים למשרד ההגנה שלה, שבאמצעותה היא רוכשת ציוד צבאי וחומרים לייצור טילים וכטב”מים תוך עקיפת הסנקציות המערביות והמצור הימי האמריקני - כך עולה מתחקיר רויטרס. גוף אחד בלבד ברשת ייבא מינואר 2025 ועד יוני 2026 ציוד בשווי 2.3 מיליארד דולר, והמשיך לקבל משלוחים גם בחודשי המלחמה הראשונים.
התחקיר, שנערך בשיתוף חברת ייעוץ הסיכונים הישראלית-אמריקנית “240 אנליטיקס”, מבוסס על אלפי מסמכים בנקאיים וממשלתיים מאיראן, רישומי חברות ונתוני יבוא. לפי הממצאים, הרשת מפעילה אנשי קש וחברות קש בחו”ל, המשתמשים בהכנסות ממכירות נפט בלתי חוקיות לרכישת סחורות עבור איראן.
מאחורי שמות המתחילים בקיצור של משרד ההגנה ואחריו מספר בן חמש או שש ספרות, מסתתרים גופים המהווים את עמוד השדרה של מערך הרכש הצבאי ועקיפת הסנקציות. רובם הוקמו בפועל ב-2013, לפי הרישומים, אך ציינו כתאריך הקמתם את 11 בפברואר 1979, יום ניצחון המהפכה האסלאמית. הם חולקים גם כתובת רישום משותפת.
כספי הנפט נשארים בחו”ל - הסחורות נשלחות לאיראן
ב-97% מהמשלוחים שבדקה רויטרס, העסקאות הוסדרו “ללא העברת מטבע”, לפי נתוני היבוא. אנשי קש מהימנים בחו”ל השתמשו בכספים שהוחזקו בבנקים זרים כדי לרכוש את הסחורות ולשלוח אותן לאיראן, וכך צומצם הצורך בהעברות כספים בין מדינות שעלולות לעורר התרעות על הפרת סנקציות.
“מה שנחשף כאן הוא צינור החמצן של צבא המשטר במהלך העימות הזה, וגם במשך שנים רבות לפניו”, אמר מיעאד מאלכי, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקני שסייע לגבש את הסנקציות נגד איראן. “זהו המערך השלם שמאפשר לצבא האיראני לנהל את פעילות הסחר שלו”.
אחד הגופים המרכזיים שנבדקו, המזוהה בקוד “MOD 346428”, ייבא כמויות גדולות של חומרי הנעה רקטיים, חומרי נפץ, נפצים, רכיבי מנועים ומשאיות כבדות. בין המשתמשים ברשת זוהו היחידה הצבאית המפקחת על תוכנית הטילים הבליסטיים וחברת “סהרה ת’אנדר”, שעליה הטילה ארצות הברית סנקציות ב-2024 בשל ייצור ואספקת כטב”מים לרוסיה.
המשלוחים הגיעו באוניות מרוסיה דרך הים הכספי, במשאיות ממרכז אסיה ובמטוסי מטען מסין. נתוני היבוא כללו גם סחורות שנרשמו כמגיעות מגרמניה וממדינות נוספות באיחוד האירופי, בהן משאיות, רכיבי מנועים למטוסים וציוד אלקטרוני בשווי מאות מיליוני דולרים.
מאז תחילת המלחמה נרשמו סחורות שרכש הצבא האיראני בשווי 27 מיליון דולר כמגיעות מאיחוד האמירויות, כמעט כולן דרך הים. המשלוח האחרון המתועד משם הגיע ב-27 ביוני, תשעה ימים לאחר שארה״ב הודיעה על השעיית המצור הימי. המצור חודש באמצע יולי.
הרכש נמשך גם בזמן הלחימה. לפי הנתונים, שווי היבוא החודשי שנבחן ירד במרץ ב-47% לעומת החודש הקודם, ל-54 מיליון דולר, אך במאי עלה ל-77 מיליון דולר. ביוני התקבל משלוח נפצים רוסיים בשווי 1.9 מיליון דולר - האחרון מחמישה משלוחים דומים בשווי כולל של 7.6 מיליון דולר מאז תחילת 2025.
לצד חומרי הגלם, איראן רכשה גם מכונות מדויקות, לרבות מחרטות בבקרה ממוחשבת, תנורים הפועלים באמצעות אלקטרונים ומאיצי חלקיקים. לציוד שימושים תעשייתיים, והוא יכול לשמש גם לייצור ציוד צבאי וגופי טילים וכטב”מים.
מאות משאיות וחומרים לדלק רקטי
בין ינואר לאפריל 2025 ייבא הגוף המרכזי ברשת 886 טונות של כימיקלים לבנדר עבאס. מקורם נרשם בסין, והם סווגו בקוד הכולל חומרים המשמשים לייצור דלק רקטי מוצק. שלושה ימים לאחר המשלוח האחרון אירע הפיצוץ בנמל שבו נהרגו לפחות 70 בני אדם ונפצעו יותר מ-1,200. שני אנשים הבקיאים בפרטי הפיצוץ אמרו לרויטרס כי הוא נגרם מהתלקחות נתרן פרכלורט במכולות ברציף. לפי התקשורת הממלכתית באיראן, הכימיקלים אוחסנו בידי חברת נמל שבבעלות “בוניאד מוסתזעפאן”, קרן הנשלטת ישירות בידי המנהיג העליון. בראש הקרן עומד שר ההגנה לשעבר חוסיין דהקאן.
בין ינואר 2025 ליוני 2026 ייבא אותו גוף גם 435 משאיות איווקו. רויטרס איתרה חלק מהן במגרש מכס בפאתי טהראן, ובאמצעות נתוני היבוא התאימה שלושה ממספרי השלדה שלהן. בעסקה קודמת, מ-2022, שש משאיות שנרכשו באיטליה הועברו דרך חברה בדובאי לבנדר עבאס. מספר הזיהוי של הרוכש הסופי השתייך לגוף הצבאי, ולפי מסמכי המשלוח כלי הרכב נמסרו לבסוף ל”סהרה ת’אנדר”.
בנפרד, תיעוד שפרסם פיקוד המרכז האמריקני במרץ הציג תקיפה של מה שתואר כמשגר טילים איראני נייד ומוסווה. מומחים בחברת המודיעין הביטחוני “ג’יינס” זיהו את הרכב כמשאית איווקו מהסוג שאיראן ייבאה. איווקו מסרה כי הסכמיה מחייבים מפיצים להבטיח שמוצריה לא ישמשו למטרות צבאיות, וכי הגעת כלי הרכב לאיראן התרחשה מחוץ לשליטתה ולאחריותה. טויוטה, שגם כלי רכב מתוצרתה מופיעים בנתונים, מסרה שאינה מנהלת פעילות עסקית באיראן ולא הייתה מעורבת ברכישות.
מהמסמכים שהודלפו עד לחשבונות משמרות המהפכה
הרשת נחשפה לאחר שנועם בינסטוק, כלכלן ואנליסט בכיר ב”240 אנליטיקס”, בחן מסמכים שהודלפו מבנק ספה, המטפל בתשלומי השכר והפנסיה של אנשי משמרות המהפכה. הוא זיהה אלפי חשבונות בעלי דפוס שמות זהה, ובהמשך קישר אותם לרישומי חברות ולמסמכי יבוא באמצעות מספרי זיהוי ממשלתיים.
לפי המסמכים, בסוף 2024 החזיקו 36 מהגופים כ-1.2 מיליארד דולר בחשבונות מטבע חוץ. יתר הרשת החזיקה כ-1.8 מיליארד דולר במטבע מקומי. “היקף הכסף שעובר דרך הגופים האלה מדהים, ואיש לא הבחין בהם קודם”, אמר בינסטוק.
התחקיר מצא גם קשרים למנגנוני הדיכוי הפנימי. מספרי טלפון הרשומים על שם 91 מהגופים הופיעו ברישומי הבנק כמספריהם של אנשי משמרות המהפכה, ובהם לפחות שני מפקדים שארה״ב האשימה בפגיעה במפגינים. במסמך נוסף, הנושא את חתימת המפקד חסן שאהוורפור, הופנה תשלום למימון מבנה של משמרות המהפכה לחשבון של גוף אחר ברשת.
רויטרס הצליבה חלק מכ-19 אלף רישומי יבוא עם מסמכי שילוח, תיעודים ודיווחים בתקשורת הממלכתית. כמעט כל הפריטים בנתונים סומנו כציוד צבאי והיו פטורים ממכס. עם זאת, המומחים שבחנו את הממצאים הדגישו שחלק גדול מהחומרים הוא דו-שימושי ויכול לשמש גם לצרכים אזרחיים. הסוכנות לא הצליחה לאמת באופן עצמאי את התכולה והמקור המוצהר של כל משלוח, ולא קבעה את היקף הנזק שנגרם לתעשיות הנשק האיראניות בתקיפות.
הגופים הממשלתיים והחברות באיראן שאליהם פנתה רויטרס לא השיבו. משרד החוץ הסיני מסר שאינו מכיר את המקרים שתוארו והתנגד לניסיונות לקשור את סין לעימות. דובר האיחוד האירופי אמר שהמדינות החברות אחראיות לאכיפת הסנקציות וכי האיחוד בוחן בקפידה מידע על חיזוק תוכניות הטילים והכטב”מים של איראן.
משרד האוצר האמריקני מסר בתגובה כי ארצות הברית “ניתקה את צינורות החמצן הכלכליים של המשטר”. דוברת המשרד הוסיפה: “אף שהמשטר עשוי להמשיך בניסיונותיו הנואשים לעקוף את הסנקציות העוצמתיות שלנו, לממן את צבאו ואת תוכניות הנשק שלו ולהשיג מטבע חוץ, אנחנו תמיד מקדימים אותו בעשרה צעדים”.