logo

למרות האיסור של הטליבאן: הפרג חוזר לשדות אפגניסטן

השלטון ניסה למחוק את אחד מענפי החקלאות המזוהים ביותר עם המדינה, אך ארבע שנים לאחר מכן שטחי הגידול שוב מתרחבים. דוח האו"ם חושף את ממדי התופעה ואת המצוקה הכלכלית שמאחוריה

רעות גולדמן
רעות גולדמן29/10/2026 - 14:06
בווידאו: פליטים באפגניסטן שברחו מזירות הקרבות עם הטליבאןצילום: רויטרס

שטיחים עדיין תלויים על קירות ביתו של מוחמד דאוד, בכפר קטן בצפון אפגניסטן, ומראות מעוטרות מזכירות את השנים שבהן יבול אחד של פרג הספיק כדי לפרנס את משפחתו במשך שנה שלמה. היום דאוד, בן 28, עובד בשדות כותנה וחיטה שכמעט אינם מספקים הכנסה. "פעם מצבנו היה טוב", סיפר לרויטרס בביתו בכפר באבא יוסוף שבמחוז בלח. "עכשיו הילדים שלי סובלים מתת-תזונה".

ארבע שנים לאחר שהטליבאן הטיל איסור גורף על גידול פרג, הצמח ששימש במשך עשרות שנים מקור פרנסה מרכזי לחקלאים באפגניסטן חוזר בהדרגה לשדות. לפי דוח חדש שפרסם היום (חמישי) משרד האו"ם לסמים ולפשיעה, שטחי גידול הפרג במדינה גדלו ביותר מפי ארבעה בתוך שנה, מכ-100 אלף דונם בשנת 2025 לכ-433 אלף דונם השנה.

פרג האופיום הוא צמח שממנו מופק אופיום, חומר המשמש בין היתר לייצור מורפיום והרואין. במשך עשרות שנים היה גידול הפרג אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של החקלאים באפגניסטן, אך גם הבסיס לתעשיית סמים בלתי חוקית בהיקף עצום. באפריל 2022 אסר הטליבאן על גידול פרג ועל ייצור וסחר בסמים, והציג את המהלך כחלק ממאבקו בסחר בסמים וכחובה דתית. האיסור נועד לצמצם את ייצור האופיום במדינה, אך הותיר משפחות רבות ללא מקור פרנסה משמעותי.

לוחמי טליבאן חוגגים שנתיים להשתלטות על אפגנסיטן במצעד בבירה קאבול, 15 באוגוסט 2023
לוחמי טליבאן חוגגים שנתיים להשתלטות על אפגנסיטן במצעד בבירה קאבול, 15 באוגוסט 2023 צילום: רויטרס

עד להטלת האיסור הייתה אפגניסטן אחראית לכ-80% מתפוקת האופיום העולמית. הטליבאן, שחזר לשלטון ב-2021, אכף את ההחלטה בנוקשות. שטחי הפרג הצטמצמו באופן דרמטי, והאיסור הפך לאחד ההישגים שהציג הארגון בפני הקהילה הבינלאומית.

אלא שההצלחה הזאת גבתה מחיר כבד מהחקלאים. דאוד מספר כי בימים קשים הכנסתו מגידולים חוקיים מגיעה לארבעים בלבד מהסכום שהרוויח בעבר מפרג. הוא עצמו עדיין מציית לאיסור, אך לא כל שכניו נוהגים כך. במחוז בלח, שהוכרז בשנה שעברה נקי מגידולי פרג, התגלו השנה שדות חדשים. לפי האו"ם, חקלאים מסתירים את הצמחים בין שדות דגנים ומאחורי חומות בוץ כדי לחמוק מפקחי הטליבאן.

המצוקה ניכרת גם במרפאות. במרכז רפואי במחוז בלח המתינה טהירה עם בנה בנימין, בן שבעה חודשים, שסבל מחום ומשלשולים. "הרופאים אומרים שהוא סובל מתת-תזונה", סיפרה. "פעם החיים שלנו היו טובים". האו"ם הזהיר החודש כי בעשרה מתוך 34 מחוזות אפגניסטן נרשמו השנה רמות קריטיות של תת-תזונה בקרב ילדים.

ילדים מביאים מים ראויים לשתיה, כאבול, אפגניסטן, 17 בספטמבר 2025
"פעם החיים שלנו היו טובים" צילום: GettyImages, Elke Scholiers

למשבר הכלכלי מצטרפים בצורות חוזרות, מחסור במים, ירידה במחירי הכותנה וצמצום הסיוע הבינלאומי. חקלאים מספרים כי החיטה בקושי מכסה את עלויות הגידול, בעוד גידולים חלופיים רווחיים יותר דורשים שנים של השקעה ומקורות מים יציבים.

לפי נתוני האו"ם, מכירות האופיום באפגניסטן הגיעו השנה לכ-525 מיליון דולר. הטליבאן דוחה את הערכות האו"ם וטוען כי היקף הגידולים בפועל נמוך בכמחצית, וכי פעולות השמדת השדות נמשכות.

ההתפתחות מעוררת דאגה גם מחוץ לאפגניסטן. חזרה נרחבת לגידול פרג עשויה להשפיע על שוק ההרואין העולמי, במיוחד באירופה, שאליה הגיעו בעבר כמויות גדולות של סמים מאפגניסטן.

גול נזאר, חקלאי בן 56 ממחוז בלח, אמר כי אינו מעוניין לחזור לגידול פרג אם יצליח לפרנס את משפחתו בדרכים אחרות. אבל אם המצב יחמיר, הוא אינו יכול להבטיח שימשיך לציית לאיסור. "כשאדם נעשה רעב", אמר, "הוא יעשה הכול".

עוד באותו נושא: