אותן בחירות, אותן תוצאות - אבל לא אותו סיפור. כלי התקשורת בעולם עקבו במהלך הלילה אחר השינויים במדגמי הבחירות בישראל, אך בעוד שבתחילה בלטו הכותרות על יתרון לגוש האופוזיציה בראשות גדי איזנקוט, בהמשך התחלפה תמונת הניצחון המסתמן בתיאורים של תיקו פוליטי ומאבק פתוח על השלטון. ההבדלים בין כלי התקשורת לא הסתכמו בנתוני המנדטים: באירופה בלטה הזהירות מפני הכרזה מוקדמת על מנצח, בארה"ב הושם דגש על הקושי להרכיב ממשלה, ובעולם הערבי הופנתה תשומת הלב להישגי המפלגות הערביות ולמשמעותם הפוליטית.

מהיתרון לאופוזיציה לתיקו בין הגושים
בצרפת, העיתון "לה מונד" שינה את הדגש בסיקור המתגלגל שלו, והציג בכותרתו המעודכנת תמונה של מאבק צמוד: "גוש נתניהו מוביל, אך ללא רוב". בניגוד לדיווחים הראשונים, שהתמקדו ביתרון האופוזיציה, הכותרת החדשה כבר אינה מציגה צד מנצח, אלא שני מנהיגים הטוענים ליכולת להקים ממשלה.
העיתון הצרפתי הדגיש כי בחלק מהמדגמים המעודכנים קיבלו שני הגושים 51 מנדטים כל אחד. לצד זאת, הוא התייחס לשיעור ההצבעה הגבוה, 77.7%, ולהתחזקות המפלגות הערביות. המסר שעלה מהסיקור היה כי גם אם נתניהו לא יצליח להשיג רוב, אין בכך כדי להבטיח שאיזנקוט יוכל להרכיב ממשלה במקומו.
בבריטניה, "הגרדיאן" אימץ גישה דומה אך התמקד יותר בשאלת אי-הוודאות. תחת הכותרת "הבחירות בישראל: מה ידוע עד כה", העיתון הציג את המדגמים המעודכנים, במקום להצביע על ניצחון או הפסד. הדגש בסיקור הבריטי עבר לשאלת הרוב הקואליציוני ולתפקיד שעשויות למלא המפלגות שאינן משתייכות לאחד משני הגושים.

לא מי ניצח, אלא מי יצליח להקים ממשלה
אם באירופה הדגש היה על התיקו בין הגושים, בסיקור האמריקני בלטה שאלת היום שאחרי הבחירות. רשת "פוקס ניוז" בחרה להדגיש דווקא את התחזקותו של נתניהו במהלך הלילה. תחת הכותרת "נתניהו מתחזק במהלך הלילה, אחרי שאיזנקוט קרא לו להתפטר", הציגה הרשת את השינוי במדגמים לאחר שהתחזיות הראשונות העניקו יתרון לאופוזיציה.
סוכנות הידיעות AP פרסמה כותרת מעודכנת שלפיה "עם ספירת הקולות, לא מסתמן מנצח ברור בבחירות בישראל". הדיווח התמקד בכך שאף אחד מהגושים אינו מגיע לרף 61 המנדטים הדרוש להרכבת ממשלה, ובאפשרות שישראל תיכנס לתקופה נוספת של משא ומתן קואליציוני מורכב.
גם ברויטרס הוצגה תמונה של מאבק פוליטי פתוח. הסוכנות הדגישה את השוויון בין הגושים במדגמים המעודכנים, לצד כוחן של המפלגות שאינן משויכות אליהם. בכך, הסיקור האמריקני והבינלאומי לא הסתפק בשאלה איזה צד קיבל יותר מנדטים, אלא התמקד בפער בין תוצאות הבחירות לבין היכולת לתרגם אותן להקמת ממשלה.

מ"סתיו המלך" ועד "תבוסה מוחצת"
בעוד שבתקשורת המערבית התמקדו בתיקו בין הגושים ובשאלה מי יצליח להרכיב ממשלה, בעיתונות הערבית בחרו בכותרות נוקבות בהרבה. בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" פורסמה הבוקר הכותרת "בחירות המוניות מעמידות למשפט את עידן נתניהו". העיתון תיאר את שיעור ההצבעה הגבוה כמעין משפט ציבורי לשלטונו הממושך של ראש הממשלה. לצד זאת, הודגש כי התוצאות הראשוניות אינן מבטיחות הכרעה וכי כוחן של המפלגות הערביות עשוי להשפיע על זהות הממשלה הבאה.
ברשת הסעודית "אל-ערבייה" בחרו להבליט דווקא את המתקפה של גדי איזנקוט על נתניהו. תחת הכותרת "איזנקוט מכריז על סופו של נתניהו ומאשים אותו בהשרשת תרבות הכישלון", הוסט הדגש מהמספרים ומהמאבק בין הגושים לעימות האישי בין שני המועמדים. בניגוד לסיקור האירופי הזהיר, הכותרת הסעודית העניקה מקום מרכזי לניסיון של איזנקוט להציג את הבחירות כסיום תקופה, אף שהתוצאות עדיין אינן מבטיחות חילופי שלטון.

בלבנון נשמעו כותרות חריפות אף יותר. בעיתון "אל-אח'באר" בחרו בכותרת הציורית "ישראל... סתיו המלך", המרמזת על דעיכת שלטונו של נתניהו. לעומתו, העיתון "א-נהאר" נקט גישה מאופקת יותר, עם הכותרת "הבחירות בישראל: איזנקוט ונתניהו ללא רוב, ספירת הקולות נמשכת". בעיתון "א-דיאר" העדיפו להביט על ההשלכות האזוריות: "הבחירות בישראל משרטטות את הלא נודע... ולבנון ממתינה". ההבדלים בין הכותרות ממחישים כיצד גם בתוך העיתונות הלבנונית נע הסיקור בין תקווה לסיום שלטונו של נתניהו, הכרה בחוסר ההכרעה וחשש מפני השלכות התוצאות על לבנון.
ב"אל-ג'זירה", לעומת זאת, עמדו במרכז דווקא המפלגות הערביות. הרשת פרסמה את הכותרת "בן גביר החוצה: המפלגות הערביות חוגגות הישג היסטורי בבחירות לכנסת", והתמקדה בחגיגות בנצרת ובסכנין ובהצהרות מנהיגי המפלגות הערביות. כך, בעוד שבעיתונות הסעודית הוצגו הבחירות כמבחן לשלטונו של נתניהו, ובלבנון בחנו את האפשרות לסיום עידן פוליטי ואת השלכותיו האזוריות, באל־ג'זירה בחרו להבליט את האפשרות שהמפלגות הערביות יהפכו לגורם מכריע במערכת הפוליטית בישראל.