״גורל המדינה על הכף״: העולם עוקב אחר ההכרעה בישראל

״הישרדותו הפוליטית של נתניהו על הכף כשישראל מצביעה”, נכתב בכותרת רויטרס. בסוכנות הידיעות AP בחרו בניסוח ישיר יותר: ״המצביעים בישראל מכריעים אם להדיח את נתניהו אחרי שלוש שנות מלחמה”. שתי הכותרות מציבות את ראש הממשלה במרכז ההצבעה הראשונה מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמות שבאו בעקבותיה.

בפייננשל טיימס הבריטי הסתפקו בכותרת ״הישראלים הולכים לקלפיות בבחירות היסטוריות”. באתר החדשות הגרמני טאגסשאו תיארו ״בחירות גורליות”, ואילו באל פאיס הספרדי הרחיבו את משמעות ההצבעה מעבר לגבולות ישראל: ״נתניהו מעמיד את עתידו על הכף בבחירות מכריעות למזרח התיכון כולו”.

לצד הדיווחים החדשותיים הופיעו גם כותרות פרשנות חריפות. במגזין האמריקני האטלנטיק נכתב ״נתניהו נכנס למצב פאניקה מוחלט”, מעל מאמר של הפרשן גרים ווד. גם בדר שפיגל הגרמני בחרו בדימוי דומה: ״נתניהו עובר למצב פאניקה”. בשני המקרים מדובר בניתוח של התנהלותו ומסרי הקמפיין שלו, ולא בדיווח על תוצאות ההצבעה.

במהדורה האיטלקית של יורוניוז סיכמו את המסגור האישי בכותרת ״׳כן או לא לביבי׳: הבחירות בישראל הפכו למשאל עם על נתניהו”. מנגד, העיתון הברזילאי פוליה דה סאו פאולו בחר להדגיש דווקא את השחקנים שסביב שני המתחרים המרכזיים: ״הבחירות בישראל מציבות את נתניהו מול גנרל לשעבר, אך מנהיגים אחרים עשויים לקבוע מי ימשול במדינה”.

הפער בין ניצחון בקלפי לבין היכולת להרכיב ממשלה חוזר גם בסיקור הבריטי. בטיימס פרסמו מדריך לשיטת הבחירות, למועמדים ולתרחישים האפשריים. בוול סטריט ג׳ורנל האמריקני הדגישו בכותרת המשנה כי השיטה הפרלמנטרית עלולה להשאיר את התוצאה לא ברורה במשך שבועות.

בצרפת מצאו זווית אנושית למאבק. לה מונד הקדיש כתבת שטח לישראלים המתגוררים בחו״ל וחוזרים לארץ כדי להצביע. ״׳מה שמונח על הכף הוא קיומי!׳”, נפתחת הכותרת, בציטוט של אחד המרואיינים. הכתבה מתארת מצביעים המגיעים ממדינות שונות כדי להשתתף בהכרעה.

בדר שפיגל הופיעה ביום הבחירות גם כותרת חדשותית בעלת מוקד אחר: ״בני משפחות זוכרים את קורבנות חמאס - ודורשים בירור”. כך, לצד הפרשנות החריפה על נתניהו, ניתן מקום גם לדרישת המשפחות לחקור את המחדל.

בחלק מהסיקור הערבי נבחנות הבחירות דרך השאלה כיצד ישפיעו על העימותים באזור. בא-נהאר הלבנוני פורסם טור שכותרתו "הבחירות בתל אביב ובוושינגטון… לאן מתפתחת המלחמה”. בא-שרק אל-אווסט הופיע טור בשם "המזרח התיכון בין שתי מערכות בחירות”, המחבר בין ההצבעה בישראל לבין בחירות האמצע בארצות הברית. אלה ניתוחים של הכותבים על ההשלכות האזוריות, ולא קביעה שהבחירות יובילו בהכרח למלחמה נוספת.

לצד זאת, הופיע סיקור אינפורמטיבי: באל-ג׳דיד הלבנוני שאלו מי רשאי להצביע ומתי יוכרעו התוצאות, ובערוץ אל-ממלכה הירדני הציגו את המפלגות הבולטות המתמודדות לכנסת.

ניסוח עוין במיוחד נמצא במהדורה הערבית של סוכנות תסנים האיראנית: "ההצבעה החלה בישות הציונית בבחירות הראשונות אחרי השמדת עזה”. הכותרת מחליפה את שמה של ישראל בכינוי אידאולוגי, והפתיחה מכנה את המצביעים "המתנחלים הציונים”. זהו מסגור אנטי-ישראלי מובהק; בנוסח שנבדק אין כשלעצמו בסיס מספיק לקביעה שמדובר באנטישמיות.

גם באוסטרליה ניכרת הדרמה בכותרות: באס-בי-אס תיארו בחירות "על חוד הסכין”, ובאיי-בי-סי התמקדו בהחרפת הרטוריקה הביטחונית של נתניהו לקראת ההצבעה. במקביל, בסיקור שנבדק חוזרת ההבחנה בין השאלה מי יקבל יותר קולות לבין השאלה מי יצליח למשול - הכרעה שעשויה להישאר פתוחה גם אחרי סגירת הקלפיות.