חשש בישראל: אחרי הבחירות בצרפת עלולות לבוא הגבלות על הוצאת חסכונותיהם של היהודים העולים

"אנחנו נערכים לאפשרות שבעקבות הבחירות תתקבל החלטת ממשלה שתקשה על הוצאת כספים מצרפת", אמרה. לדבריה, המשבר הכלכלי במדינה הוא גורם משמעותי להתעניינות הגוברת בעלייה, לא פחות מהאנטישמיות. "יחס החוב לתוצר בצרפת הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ואנחנו רואים את המחאות הכלכליות. לכן אנחנו בוחנים גם את ההיבט הזה ונערכים לסייע לעולים בייעוץ מס, בייעוץ פנסיוני ובליווי פיננסי". במשרד מדגישים כי מדובר בחשש מתרחיש אפשרי, ולא בהחלטה שהתקבלה בצרפת.

הדברים נאמרים על רקע זינוק במספר העולים מצרפת. לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, בשנת 2025 עלו לישראל כ-3,400 יהודים מצרפת, ואילו מתחילת 2026 כבר הגיעו יותר מ-4,000, עלייה של כמעט 50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לשם השוואה, מצפון אמריקה, שבה חיים כמעט שמונה מיליון יהודים, צפויים להגיע השנה, לפי התחזיות האופטימיות, כ-4,000 עולים בלבד. בצרפת חיים כ-440 אלף יהודים.

החודש קיימו משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית ו"אופק ישראלי" שלושה ירידי עידוד עלייה בפריז, במרסיי ובליון. ביריד בפריז השתתפו יותר מ-600 בתי אב, המייצגים כ-2,000 בני אדם. לפי נתוני המשרד, כ-90% מהמתעניינים ביריד הביעו רצון לעלות לישראל באופן מיידי או במהלך 2027.

סנקר לנגה, שעובדת במשרד זה כ-12 שנים וכיהנה כמנכ"לית גם בתקופת מלחמת רוסיה-אוקראינה, אומרת כי מעולם לא נתקלה בנחישות כזאת מצד מועמדי עלייה. "גם לפני שנה ושנתיים קיימנו ירידים גדולים, אבל הפעם אנשים מגיעים עם החלטות ברורות. הם אומרים שהם עולים בקיץ 2027, ניגשים לדוכן משרד החינוך ושואלים איפה הילדים ילמדו. זו רמת ודאות שעוד לא חוויתי. השאלות הן לא של 'אולי' או 'בואו נראה', אלא שאלות של כאן ועכשיו. יש תחושת דחיפות אמיתית".

רוני, ישראלי-צרפתי בן 75 המתגורר בפריז מאז 1975 ואת הקריירה שלו עשה במשרות ניהוליות בכירות מול לקוחות רבים במגזר הציבורי, מכיר היטב את השינוי. במשך עשרות שנים לא ראה כל סתירה בין זהותו הישראלית לחייו בצרפת. היום, הוא אומר, הכול השתנה.

"פעם היינו גאים לומר שאנחנו ישראלים, ששירתנו בצה"ל. אנשים היו מתפעלים. היום זה הפך למשהו שלילי", הוא מספר לוואלה. "בעבר בכלל לא חשבנו פעמיים לפני שדיברנו עברית ברחוב או סיפרנו בסיטואציה עסקית איפה השורשים שלנו. היום עדיף לשתוק. היום אנחנו נזהרים. במונית אשתי כבר לא מדברת עברית בחופשיות כמו פעם. כששואלים אותנו בשדה התעופה מאיפה הגענו, אנחנו כבר לא ממהרים לומר שמישראל. יש מסעדות שבהן אנחנו מעדיפים שלא יידעו שאנחנו ישראלים או יהודים. יש מסעדות שפשוט לא הולכים אליהן יותר".

השינוי ניכר אפילו בפתח ביתם. "יש לנו מזוזה, אבל העברנו אותה מהמשקוף החיצוני פנימה, כבר לפני כמה שנים". לדבריו, יהודים רבים נמנעים כיום מלחבוש כיפה ברחוב, אפילו בדרכם לבית הכנסת, אפילו ביום כיפור. "האווירה מאוד מדאיגה. אומרים לך, אתה יהודי, אז אתה בטח ציוני, אז אתה מגן על הרג פלסטינים. פעם היינו מדברים בהתלהבות על ישראל, על הטכנולוגיה ועל צה"ל. היום מסתכלים עליך אחרת. אתה יכול לדבר, אבל לא רוצים לשמוע או להבין".

לדבריו, הדאגה לעתיד בולטת במיוחד בקרב הדור הצעיר של יהודי צרפת, בני ה-30 וה-40, רבים מהם הורים לילדים. "דווקא ההורים שלהם, שהגיעו לצרפת ממרוקו, מאלג'יריה ומתוניסיה והצליחו לבנות כאן חיים טובים, לא חשבו בהכרח לעזוב. אבל הילדים שלהם התחילו לשאול את עצמם איפה העתיד שלהם. זו תופעה שהתחילה כבר לפני כמה שנים, הרבה לפני המלחמה, אבל עכשיו השאלות נעשו קשות הרבה יותר".

גם יהודים בעלי קריירות מצליחות בתעשיית ההייטק הצרפתית, הוא אומר, בוחנים מחדש את עתידם. "הם שואלים מה יהיה בעוד שנה, שנתיים או שלוש, והאם העתיד שלהם עדיין בצרפת".

רוני מוטרד גם מהקיטוב הפוליטי במדינה ומהתחזקות הימין הלאומני של מארין לה פן והשמאל הרדיקלי של ז'אן-לוק מלנשון, שמותח ביקורת חריפה על ישראל. "היהודים נמצאים בין הפטיש לסדן, בין הימין הקיצוני לשמאל הקיצוני. גם יהודים מבוססים, בעלי עסקים ואנשים שכבר בנו כאן חיים שלמים, מתחילים לשאול את עצמם איפה העתיד שלהם ושל ילדיהם".

רוני ואשתו כבר רכשו דירה בהרצליה ומגיעים לישראל שלוש או ארבע פעמים בשנה, לעיתים לחודש ואף יותר. הפעם הגיע במיוחד כדי להצביע בבחירות ביום שלישי. "אני מנסה לשכנע את אשתי לעבור סופית. היא עדיין חוששת מהמצב הביטחוני בישראל. אני דווקא מרגיש בטוח כאן. אפילו עם כל הבלגן שיש בארץ, אני מעדיף להיות פה".

את השינוי הוא רואה גם בהרצליה. "בכל פעם שאני מגיע אני שומע יותר ויותר צרפתית, בחנויות, בבתי הקפה ואפילו במגרשי הפאדל. לפעמים נדמה לי שאני עדיין בצרפת". החלום שלו הוא להפוך את סדר החיים שהתרגל אליו במשך חמישה עשורים: לגור בישראל ולבקר בצרפת, במקום לחיות בפריז ולהגיע לביקורים בישראל.

לישראל מגיעים העולים מצרפת עם עיניים נוצצות. רבים מהם חדורי ציונות, דוברי עברית, דתיים או לפחות שומרי מסורת. גם מי שאינם חובשים כיפה ביומיום נוטים לשלוח את ילדיהם לחינוך הממלכתי-דתי. רבים ניהלו בצרפת עסקים קטנים, ובכוונתם לפתוח עסקים דומים בישראל. הם מגיעים עם עצמאות כלכלית יחסית, נכונות להשתלב בחברה הישראלית ולהתנדב לפעילות אזרחית למען הקהילה.

מאפיין בולט נוסף הוא העדפתם להתגורר בקהילות מגובשות, בקרבת משפחות אחרות שעלו מצרפת. אם בעבר התרכזו בעיקר בנתניה, בתל אביב ובאשדוד, בשנים האחרונות מתגבשות קהילות חדשות גם בנהריה, בעפולה, בחדרה ובשכונת נווה שאנן בחיפה. באור עקיבא, למשל, התיישבו בשנים האחרונות כ-200 עולים מצרפת. הקהילות הללו מספקות לעולים רשת חברתית תומכת, מסייעות להם להתמודד עם קשיי הקליטה ומאפשרות להם לשמר את השפה והתרבות שהביאו עמם.

אלא שהמעבר אינו פשוט, גם למי שכבר החליט לעלות. יוקר המחיה בישראל, מחירי הדיור והצורך למצוא עבודה הם חסמים משמעותיים. לדברי סנקר לנגה, רבים מיהודי צרפת מתגוררים בדיור מסובסד איכותי, לעיתים בדירות מרווחות ובאזורים מבוקשים, והמעבר לישראל כרוך מבחינתם בוויתורים כלכליים.

כדי להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים, לראשונה הצטרפו השנה ליריד בפריז נציגי חברות וגופים מובילים במשק הישראלי, בהם התעשייה האווירית, אלביט מערכות, מקורות, בנק מזרחי טפחות והמטה הלאומי לבינה מלאכותית. המטרה: להתחיל בגיוס עובדים עוד לפני עלייתם ארצה.

במהלך היריד נפגשו נציגי החברות עם כ-200 מועמדים, ויותר מ-50 מהם נמצאו בעלי התאמה פוטנציאלית למשרות. "אנשים לא באו רק לברר מה האפשרויות ומה השכר. הם באו לחפש עבודה", אומרת סנקר לנגה. "כבר למחרת התקיימו ראיונות מתקדמים עם מועמדים שנמצאו מתאימים".

במקביל קיבלו כ-200 משפחות ליווי ומידע מנציגי המשרד והסוכנות היהודית, בהובלת ראש המשלחת ארז כהן. נציגי משרד הביטחון שהצטרפו למשלחת נפגשו גם עם הורים לחיילים בודדים המשרתים בישראל.

בעקבות ההתפתחויות הנחה ראש הממשלה לגבש תוכנית ממשלתית ייעודית לעידוד העלייה מצרפת ולקליטת העולים. במשרד נזהרים מלכנות את ההיערכות "תוכנית חירום", ביטוי המעלה קונוטציות מאירועים קודמים, ובראשם גל העלייה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. "אז אנשים נחתו כאן עם שקיות, לפעמים בלי תרופות", מזכירה סנקר לנגה. הפעם, לדבריה, המטרה היא להיערך מראש לעלייה רחבת היקף, להסיר חסמים כלכליים ובירוקרטיים ולהבטיח שהעולים לא רק יגיעו לישראל, אלא גם ייקלטו בה היטב ויישארו.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, מסר כי "העלייה מצרפת נמצאת בשיא של שנים ואנו נערכים לקליטתם של אלפים נוספים. השנה הבאנו לראשונה לצרפת את החברות הגדולות במשק הישראלי, מתוך תפיסה שתעסוקה איכותית היא אחד המפתחות המרכזיים לעלייה מוצלחת ולקליטה מיטבית".

סנקר לנגה רואה בעלייה גם הזדמנות למשק הישראלי, המתמודד עם מחסור במהנדסים, רופאים, מורים ואנשי בינה מלאכותית. "אנחנו מבינים יותר ויותר שמשרד העלייה והקליטה הוא למעשה מחלקת משאבי האנוש של מדינת ישראל", היא אומרת.