נשיא סרביה לשעבר, אלכסנדר ווצ’יץ’, הודה הערב (ראשון) בהפסד בבחירות לפרלמנט מול רשימה שהובילה תנועת מחאת הסטודנטים. ההודאה מסמנת מפנה דרמטי במדינה, לאחר שמפלגתו, המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית (SNS), נמצאת בשלטון מאז 2012. התוצאות הסופיות טרם פורסמו, אך התחזיות הראשונות מצביעות על רוב מוחלט לרשימת הסטודנטים.
בהצהרתו העריך ווצ’יץ’ כי יריביו יזכו ב-135 עד 140 מתוך 250 המושבים בפרלמנט, לעומת כ-105 מושבים לרשימתו. לדבריו, רשימת הסטודנטים קיבלה כ-2.2 מיליון קולות, בעוד רשימתו קיבלה כ-1.72 מיליון. הוא הבהיר כי הנתונים מבוססים על מדגם וכי עדיין אין תוצאות סופיות.
כלי תקשורת מקומיים דיווחו על חגיגות ברחבי סרביה, ובחלק מהמוקדים בבלגרד החלו תומכים להתאסף עוד לפני פרסום התחזיות הראשונות. במקביל, כדורסלן העבר דיאן בודירוגה, המתמודד מטעם רשימת הסטודנטים, קרא לציבור להישאר סמוך למקומות שבהם הצביע, לסייע למשקיפים וללוות את ספירת הקולות בשקט. הרשימה גם ביקשה מתומכיה להימנע מהתקהלויות ליד ריכוזי שוטרים ואנשים שאינם במדים בבירה.
ווצ’יץ’, שכיהן בעבר כראש הממשלה ובהמשך כנשיא, התפטר מהנשיאות בחודש שעבר כדי להתמודד בבחירות ולנסות לשוב לראשות הממשלה. מולו התייצבה תנועה שצמחה מתוך כמעט שנתיים של מחאות נגד שחיתות, בעקבות קריסת גגון תחנת הרכבת בנובי סאד ב-2024, שבה נהרגו 16 בני אדם. האסון עורר זעם ציבורי והפך את מחאת הסטודנטים לאתגר הפוליטי המשמעותי ביותר לשלטונו.
הקשר לישראל: עסקאות נשק, דיאלוג מדיני ו"שותפות שווה"
בתקופת שלטונו של ווצ’יץ’ העמיקה סרביה את קשריה עם ישראל, בדגש על שיתוף פעולה ביטחוני ורכש נשק מתקדם. הקשרים כללו גם דיאלוג מדיני תכוף: הנשיא יצחק הרצוג ביקר בבלגרד בספטמבר 2024 ונפגש עם ווצ’יץ’, ובהמשך נפגשו השניים גם בפורום הכלכלי בדאבוס. באפריל השנה הודיעו המדינות על השקת דיאלוג אסטרטגי לחיזוק היחסים.
אחד הביטויים הבולטים להתקרבות הוא מפעל להרכבת כטב”מים מתכנון ישראלי, שווצ’יץ’ הודיע על חנוכתו ב-17 בספטמבר, לפני כחמישה שבועות. לדבריו, המפעל מיועד להעסיק כ-100 עובדים ולספק כלים לצבא סרביה ולצבאות נוספים. הוא גם הכריז על כוונה לפתוח לפחות שלושה מפעלים נוספים עם שותפים ישראליים. עיתונאים לא הוזמנו למתקן בשל מה שהגדיר כסודיות תהליך הייצור, ופורסם ממנו תיעוד מצומצם בלבד.
ווצ’יץ’ עצמו הציג באפריל את שיתוף הפעולה כשותפות שווה, ושיבח את היכולות הישראליות: “אנחנו לא יודעים לייצר כטב”מים כפי שישראל יודעת”. הוא אמר כי המטרה היא להכניס לסרביה טכנולוגיה וידע שיאפשרו לאנשיה לפתח יכולות ייצור עצמאיות.
המפעל מצטרף לעסקאות נשק גדולות בין המדינות. לפי רויטרס, בתחילת 2025 רכשה סרביה מערכות ארטילריה רקטית מסוג PULS וכטב”מי הרמס מתוצרת אלביט בכ-335 מיליון דולר. באוגוסט אותה שנה בוצעה עסקה נוספת, בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר, לרכישת טילים ארוכי טווח, כטב”מים וציוד לוחמה אלקטרונית. בכך התרחב הקשר הביטחוני מרכישת מערכות ישראליות גם להקמת תשתית ייצור משותפת בסרביה.