בריטניה נערכת למלחמה: “נותרו מעט יותר מאלף ימים”

“זה מותיר לנו מעט יותר מאלף ימים להשלים את משימתנו: להיות מוכנים, יחד עם בעלות בריתנו, להילחם ולנצח”, כתב. סטריטינג הסביר כי הרחבת היכולות נועדה תחילה להרתיע את היריבות, אך על בריטניה להיות מוכנה גם למצב שבו ההרתעה תיכשל.

הוא גם הזהיר שהמטרה האסטרטגית של ההיערכות למלחמה נדחקת מפני העיסוק באחוזי תקציב ובתאריכי יעד. לצד התחייבות לעמוד ביעד ההוצאות הביטחוניות של נאט”ו, הכיר בכך שהגדלת ההשקעה תחייב הכרעות על חשבון תחומים אחרים. סטריטינג האשים את השמרנים בהחלשת הצבא, בכישלונות בגיוס ובפגיעה במורל.

האזהרה משתלבת במהלך רחב יותר לשינוי המוכנות הצבאית. בנאום בוושינגטון ב-15 באוקטובר אמר סטריטינג כי האיומים מתקרבים לבריטניה וכי המלחמה באוקראינה ממחישה את הצורך לפתח, לייצר ולהכניס לשירות אמצעי לחימה במהירות. לדבריו, היתרון הצבאי תלוי יותר ויותר ביכולת לחדש ולייצר בהיקף גדול, לצד השימוש ברחפנים, בבינה מלאכותית, בסייבר ובלוחמה אלקטרונית.

סטריטינג הציג יעד לקיצור הזמן שבין גיבוש הרעיון לחתימת חוזה על מערכות חדשות משש שנים לשנתיים, ולקיצור הליכים להתאמת מערכות קיימות משלוש שנים לשנה. הוא טען שתהליכי הרכש הממושכים אינם מתאימים לקצב השינויים בשדה הקרב, והציג את הניסיון האוקראיני כבסיס להאצת הפיתוח הבריטי.

במקביל, משרד ההגנה הודיע ב-22 באוקטובר על תחילת ייצור קנים ומכלולי סדן לתותחים ולטנקים במפעל ריינמטאל בטלפורד. לפי המשרד, מדובר בהחזרת יכולת ייצור נשק בקוטר גדול לבריטניה לראשונה זה כשני עשורים. המפעל נועד לחזק את עצמאות הייצור ואת שרשרת האספקה המקומית.

גם הציבור נדרש להיערך. במסגרת קמפיין ממשלתי חדש, משקי הבית נקראים להחזיק מים, מזון שאינו מתקלקל, תרופות, כסף מזומן, פנס ורדיו, כדי להתמודד עם שלושה ימים של שיבושים. ההנחיות מתייחסות למצבי חירום שונים, ובהם מזג אוויר קיצוני ומתקפות סייבר, כחלק מחיזוק החוסן הלאומי.

בהופעה בפרלמנט ב-19 באוקטובר הבהיר סטריטינג כי בריטניה אינה במלחמה עם רוסיה ואינה מבקשת עימות עמה, אך מוכנה להגן על שטח נאט”ו. הוא הזהיר שמוסקבה תמשיך לבחון את בריטניה ואת בעלות בריתה, ותיאר את פעילותה ברחבי אירופה כטרור בחסות מדינה.