עובד קבלן שסיפק שירותים לסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, ה-CIA, נעצר אתמול (שישי) בחשד שהעביר לבת זוגו העיתונאית מידע מודיעיני מסווג, שהופיע בהמשך בפרסומים באינטרנט. לפי מסמכי החקירה, איאן א’ ברינקסמן, בן 42 מוושינגטון, ניגש לחמישה דוחות מודיעיניים שלא היו קשורים לתפקידו, ובסמוך לכך ניהל שיחות עם בת זוגו. החוקרים טוענים כי כתבות שפרסמה כללו מידע מסווג מאותם דוחות.
ברקע הפרשה עומדים פרסומים שעסקו בנושאים רגישים לישראל ולמדיניות האמריקנית במזרח התיכון: הערכה שהזהירה מסכנת עימות פנימי בישראל, טענות ללחץ ישראלי לחיסול בכיר איראני, ומאמצים שיוחסו לירושלים להבטיח את המשך התמיכה הביטחונית האמריקנית גם תחת ממשלים עתידיים.
ברינקסמן נעצר לאחר חיפוש בביתו, והוגשה נגדו תלונה פלילית בגין העברה בלתי חוקית של מידע הנוגע לביטחון הלאומי, לפי סעיף בחוק הריגול האמריקני. ראש ה-CIA ג’ון רטקליף מסר כי הסוכנות הפנתה את המקרה ל-FBI. “חשיפה בלתי מורשית של חומר מסווג יוצרת סיכונים חמורים לביטחוננו הלאומי”, אמר. החשדות טרם הוכחו בבית משפט.
בת הזוג שהקימה בלוג פרטי
העיתונאית שמכונה במסמכים הרשמיים “אדם 1”, היא אאידה צ’אבס, המפרסמת את העלון העצמאי Capital & Empire ב-Substack.
בתצהיר מובאים מיילים שלטענת החוקרים מלמדים על הקשר האישי ועל הסיוע שהעניק ברינקסמן למיזם שלה. בנובמבר 2025 כתב לחבר כי האישה שעמה הוא יוצא היא עיתונאית שיצאה לאחרונה לדרך עצמאית, וכי הוא עוזר לה להקים מיזם המתמקד במדיניות חוץ. לדבריו, העבודה העניקה לו העשרה וסיפוק.
מה פורסם על ישראל ואיראן?
התאריכים שבתצהיר תואמים לחמישה פרסומים של צ’אבס בין מרץ לאוקטובר. שלושה מהם עסקו ישירות בישראל. בכתבה מ-28 במאי נטען, על בסיס דוח מסווג, נכתב שישראל לחצה על הממשל לחסל את יו”ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, שתואר כאיש מפתח במשא ומתן, ולחדש תקיפות נגד תשתיות הנפט האיראניות. לפי הפרסום, גורמים ישראליים העריכו שפגיעה כלכלית נוספת עשויה לעורר מחאות ולערער את המשטר.
ב-29 ביולי פרסמה צ’אבס כתבה על הערכה שיוחסה בעיקר ל-CIA, ולפיה ישראל מבקשת לעגן את הברית עם ארה״ב באמצעות שילוב עמוק יותר במערכות הצבא, המודיעין והתעשיות הביטחוניות. לפי הפרסום, המטרה הייתה להקשות על ממשלים עתידיים לצמצם את התמיכה בישראל. בין האפשרויות שתוארו היו הרחבת שיתוף הפעולה המודיעיני ובחינת בסיס אמריקני קבוע בישראל.
הפרסום מ-5 באוקטובר עסק בהערכת מודיעין שכונתה “שבר מבפנים”, ולפי הכתבה נכתבה באוגוסט ביחידת Red Cell של ה-CIA, העוסקת בניתוח חלופי. היא בחנה סכנת עימות אזרחי והתערערות המדינה על רקע לחצים כלכליים, מחלוקות סביב גיוס חרדים, השלכות הלחימה ומשבר פוליטי. אף שכותרת הכתבה הזהירה מ”מלחמת אזרחים”, לפי המקורות שצוטטו בה הדוח השתמש במונח “עימות אזרחי”.
שני הפרסומים האחרים, מתאריכים התואמים לתצהיר, עסקו בהבאת כוחות מירדן לבחריין לצורך התמודדות עם הפגנות, ובהערכת CIA על המחלוקות בין מדינות המפרץ בנוגע לתמיכה במלחמה נגד איראן.
פותח דוח, יוצא מהמתקן ומתקשר
לב החקירה הוא הצלבת רישומי הגישה למאגר עם נתוני השיחות, רישומי התגים ומועדי הפרסום. בשנת 2026 תועדו יותר מ-800 שיחות או ניסיונות התקשרות בין ברינקסמן לעיתונאית. החוקרים התמקדו ברצפים שבהם שיחות התרחשו בסמוך לעיון בדוחות.
כך, ב-12 במאי ניגש ברינקסמן לדוח שסומן “סודי ביותר” בשעה 11:26. לפי רישומי התג יצא מהמתקן ב-12:57, וכעבור עשר דקות התקשר לבת זוגו. בהמשך היום ניהל עמה שלוש שיחות נוספות. למחרת, או בסמוך לכך, פורסמה כתבה שלטענת החוקרים כללה מידע מסווג ששיקף את הדוח.
ב-28 ביולי ניגש לדוח אחר ב-10:32, יצא מהמתקן כשעה לאחר מכן והתקשר לעיתונאית ב-11:45 לשיחה שנמשכה כ-18 דקות. לאחר מכן שב לבניין. גם במקרה הזה פורסמה למחרת כתבה עם תוכן שלטענת החוקרים תאם למידע המסווג. הדוח החמישי נפתח שוב ושוב: פעמיים ב-24 באוגוסט, שוב ביומיים הבאים, ופעם נוספת ב-1 באוקטובר. באותו יום תועדו גם שיחות ממושכות בין השניים. הכתבה החמישית פורסמה ב-5 באוקטובר.
כיצד הועבר המידע? כאן התצהיר מציג הערכה, ולא תיעוד ישיר של המסירה. לפי החוקר, עובדים במקום אינם רשאים להחזיק עמם טלפונים אישיים במהלך העבודה, ורבים משאירים אותם ברכב. הוא מעריך שפרקי הזמן שבין הגישה לדוחות, היציאה מהמתקן והחזרה אליו אפשרו לברינקסמן לגשת לרכבו ולשוחח עם העיתונאית על המידע שקרא.
ההשוואה בין הכתבות לסודות
לצד נתוני התקשורת, התביעה נשענת על בדיקת תוכן: גורם מוסמך לסיווג אישר, לפי התצהיר, שהכתבות כללו מידע מסווג המשקף את חמשת הדוחות. לגבי הכתבה הראשונה נאמר במפורש שהמידע הגיע עד לרמת “סודי ביותר”.
החוקרים בדקו גם מי ניגש לפרסום המקוון מתוך המתקן. לפי התצהיר, ברינקסמן היה אחד משישה אנשים לכל היותר שעשו זאת בתקופה שנבדקה, והיחיד מביניהם שגם צפה בכל חמש הכתבות וגם ניגש לכל חמשת הדוחות.
החקירה מנוהלת בידי משרד ה-FBI בשיקגו בסיוע המשרד בוושינגטון. בשלב זה, המסמכים הפומביים מציגים חשד להעברת מידע לעיתונאית לצורך פרסום, ללא טענה לפעולה עבור מדינה זרה. הם גם אינם חושפים מניע מוכח או פירוט של נזק שנגרם בפועל. ההכרעה אם רצף הראיות מוכיח העברה אסורה ומכוונת של מידע מסווג תידרש להתברר בהליך המשפטי.