תחקיר שפורסם אתמול (חמישי) במגזין האמריקני "ואניטי פייר" חשף טענות על הסדרים כספיים חשאיים בהיקף של לפחות שני מיליארד דולר בין ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר לשעבר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לבין מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. לפי התחקיר, הכספים הועברו לחשבונות בנק באיחוד האמירויות ובישראל, במסגרת מאמצים לקדם מדיניות חוץ חשאית ולעצב מחדש את היחסים במזרח התיכון.
הפרסום הוא קטע מתוך ספרו החדש של העיתונאי החוקר מתיו קול, "נסיכים וגנבים: התוכנית הסודית של ג'ארד קושנר ומוחמד בן זאיד לעיצוב מחדש של המזרח התיכון". על פי התחקיר, קושנר קיבל לכאורה גישה לחשבונות שבהם הוחזקו סכומי עתק, בעת שכיהן כיועץ בכיר בבית הלבן במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ. עורכי דינו הכחישו את קיומם של חלק מהחשבונות ואת הטענות להפרת החוק.
תחילתה של הפרשה, לפי קול, במידע שהגיע לידי שירות המודיעין הצבאי של הולנד בסוף 2017. סוכן רוסי שגויס לשיתוף פעולה עם ההולנדים העניק להם גישה לשרת של המודיעין הצבאי הרוסי, שבו נמצאו צילומי מסך ממכשיר האייפון של קושנר. בהמשך הצליחו אנשי המודיעין ההולנדי לנצל פרצת אבטחה שאפשרה להם לצפות במסך המכשיר בזמן השימוש בו.
באמצעות המעקב, כך נטען, התגלה שקושנר נכנס לחשבון בנק באיחוד האמירויות, שאליו הועברו מאות מיליוני דולרים דרך בנק באזרבייג'ן. המידע עורר את חשדם של אנשי המודיעין והוביל לבחינת הקשרים הכספיים בין קושנר לבין מנהיגי מדינות המפרץ.
החשבון החשאי באמירויות והכסף שהועבר דרך אזרבייג'ן
לפי התחקיר, בתחילת כהונתו הראשונה של טראמפ דנו בן זאיד ובן סלמאן עם קושנר בהקמת קרן חשאית של יותר מעשרה מיליארד דולר, שתסייע לממשל האמריקני לקדם את יעדיו במדיניות החוץ. בין האפשרויות שנבחנו, נטען, היה גם מימון החומה בגבול ארצות הברית ומקסיקו.
התוכנית המקורית לא יצאה לפועל במתכונתה הרחבה, אך לפי הפרסום הועברו לפחות שני מיליארד דולר לשני חשבונות שיועדו לקושנר. בחשבון הראשון, המכונה בתחקיר "אלפא", הופקדו כ-750 מיליון דולר החל מ-2017. החשבון נוהל בבנק First Abu Dhabi Bank והיה בבעלות קרן הצדקה האמירתית Watani Al Emarat, שמומנה בידי הממשלה.
קושנר, לפי הדיווח, לא היה בעל החשבון, אלא מורשה חתימה שיכול היה, לפחות מבחינה עקרונית, לבצע בו פעולות. הקרן עצמה שימשה גם ככיסוי למימון פעולות צבאיות ומודיעיניות חשאיות של איחוד האמירויות, כך טענו מקורות ששוחחו עם קול.
"ג'ארד חיפש קיצורי דרך בדיפלומטיה שלו", סיפר מקור שהכיר את ההסדר. לדבריו, קושנר הבטיח לקדם את סדר היום של בן זאיד מול טראמפ בתמורה להשתתפות בקרן, ורצה לקדם נורמליזציה עם ישראל כדי לאפשר הרחבת הקשרים העסקיים.
אחת הטענות המרכזיות בתחקיר נוגעת לחשבון בנק נוסף, שכונה "בטא". על פי הדיווח, עד אביב 2018 העביר בן זאיד כמיליארד דולר דרך אזרבייג'ן לישראל, עבור קושנר. מקור שתודרך על פרטי החשבון טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עודד את קושנר להפקיד את הכסף בבנק ישראל, באופן שיגרום לחשבון להיראות כחשבון ממשלתי.
לפי אותו דיווח, נתניהו דרש מקושנר לעדכן אותו לפני כל פעולה בחשבון. העדכונים הועברו לכאורה באמצעות שגריר ארצות הברית בישראל באותה תקופה, דייוויד פרידמן, שהיה בקשר עם ראש הממשלה. מקור נוסף, שלפי קול עבד עם קושנר על העברת הכספים מישראל, טען שחלק ניכר מהסכום הועבר בהמשך לחשבונות בקפריסין ומשם ליעדים אחרים. אדם שהכיר את פרטי הכספים טען כי הכסף הוקצה לטובתו האישית של קושנר. עם זאת, בתחקיר צוין כי לא ברור כיצד נעשה שימוש בכספים.
פרידמן הכחיש בתוקף את הדברים: "אין לי שום מושג על אף אחת מהטענות האלה", מסר. לדבריו, הטענות הנוגעות למעורבותו לכאורה בהסדר "שקריות במאה אחוז". גם עורך דינו של קושנר טען כי מרשו אינו יודע דבר על החשבון, וכי "אין חשבונות כאלה ומעולם לא היו".
בתחקיר נטען גם כי קושנר סייע לקדם הסדר שלישי, נפרד, שבמסגרתו העבירה איחוד האמירויות כספים לבנק ישראל לצורך מימון הגנה ישראלית אפשרית על המדינה במקרה של מתקפה איראנית משמעותית. לפי קול, ההסדר גובש בתקופה שבה היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות התחממו מאחורי הקלעים.
קושנר מכחיש: "האירועים האלה מעולם לא התרחשו"
התחקיר מעלה גם שאלות בנוגע לחובות הדיווח של קושנר כעובד ממשל אמריקני. לפי קול, גישה לחשבונות זרים מהסוג המתואר הייתה מחייבת דיווח לרשויות בארצות הברית. תובע לשעבר בצוות החקירה של רוברט מולר אמר כי אם קושנר הבטיח לקדם אינטרסים של ממשלות זרות בתמורה לכספים, ייתכן שהדבר היווה הפרה של חוקי השוחד ושל החקיקה הנוגעת לפעילות כסוכן זר.
ארבעה בכירים לשעבר בממשל טראמפ, ובהם שני יועצים לביטחון לאומי, ראש סגל בבית הלבן וראש CIA לשעבר, אמרו לקול כי לא היה ידוע להם על אישור נשיאותי שהעניק לקושנר גישה לחשבון בנק של ממשלה זרה. עורך דינו של קושנר הכחיש כי מרשו היה מעורב בהסדרים שלא אושרו בידי הנשיא, וטען כי קושנר פעל בהתאם לחוק ולטובת האינטרסים האמריקניים.
לאחר פרסום התחקיר דחה קושנר עצמו את ההאשמות בפומבי וטען כי הן שקריות לחלוטין וכי האירועים המתוארים מעולם לא התרחשו. לדבריו, הכותב לא הציג דפי חשבון, תיעוד העברות, מספרי חשבונות או פרטים אחרים שבאמצעותם ניתן לאמת את הטענות. קושנר הדגיש כי בתקופה המדוברת היה נתון לבדיקות ולחקירות רבות, וכי הטענות הללו לא עלו במסגרתן.