הסכם ימי שנוי במחלוקת בין טורקיה ללוב שב ומטלטל את מזרח הים התיכון. מצרים וישראל גינו אתמול (רביעי) בחריפות את אישור המזכר בפרלמנט שבמזרח לוב, והצטרפו להתנגדות של יוון, קפריסין והאיחוד האירופי. בעוד אנקרה מציגה את המהלך כהגנה על זכויותיה ועל האינטרסים של לוב, מתנגדיו מזהירים מפגיעה בזכויות מדינות האזור ומהעמקת המחלוקת על גבולות ימיים ומשאבי אנרגיה.
המזכר נחתם בנובמבר 2019 בין טורקיה לממשלה ששלטה אז בטריפולי. החידוש כעת הוא בהחלטת בית הנבחרים המזוהה עם המחנה היריב במזרח לוב, שאישר אותו אתמול פה אחד לאחר שנים של התנגדות. הפרלמנט גם ביטל החלטות מ-2020 שדחו את ההסכמים עם אנקרה וניתקו עמה יחסים פוליטיים. בכך העניק לטורקיה גיבוי נוסף בתוך לוב לתיחום הימי שהיא מקדמת.
מצרים הגיבה בדחייה נחרצת. משרד החוץ בקהיר מסר כי המזכר "בטל ומבוטל", וכי לאישורו בפרלמנט הלובי אין השלכות משפטיות מבחינת מצרים. לפי ההודעה, ההסכם מפר את עקרונות דיני הים ופוגע בזכויותיה הריבוניות של מצרים באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי שלה. קהיר הבהירה כי היא שומרת לעצמה את הזכות להגן על זכויותיה ולהתנגד לפעולות שייעשו מכוח המזכר ויתנגשו בגבולותיה המוצהרים.
גם בישראל תקפו את ההחלטה. משרד החוץ הודיע כי ישראל מגנה אותה בחריפות, וטען כי ההסכם פוגע בזכויות הריבוניות של בעלות בריתה הקרובות באזור. "למרבה הצער, שוב אנו רואים את טורקיה פועלת לערעור היציבות באזור מזרח הים התיכון", נמסר. ההודעה הישראלית התמקדה בפגיעה בבעלות הברית, ולא טענה לפגיעה ישירה במאגרי הגז של ישראל.
המאבק על הגבולות הימיים ומשאבי האנרגיה
בלב העימות עומדת השאלה כיצד מחלקים את הזכויות הכלכליות בים שבין טורקיה, לוב והאיים היווניים. המזכר משרטט גבול בין האזורים הכלכליים והמדפים היבשתיים ששתי המדינות מייחסות לעצמן, באמצעות קואורדינטות ומפה מצורפת. מדובר בזכויות לחיפוש ולניצול משאבים, ובהם גז ונפט, ולא בהסכם המגביל את תנועת האוניות בים. המזכר כולל גם חובת היוועצות בין הצדדים לפני השלמת הסכמי תיחום עם מדינה שלישית.
יוון טוענת כי התיחום מתעלם מהזכויות הימיות של אייה. משרד החוץ באתונה הבהיר אתמול כי החלטה פרלמנטרית אינה יכולה לשנות את הגאוגרפיה או את המשפט הבינלאומי, וטען כי לטורקיה וללוב אין חופים נגדיים או סמוכים המצדיקים את הגבול שנקבע. אתונה הודיעה כי עדכנה את שותפותיה ותנקוט צעדים להגנת זכויותיה.
המחלוקת כבר הולידה הסכמי תיחום מתחרים. ב-2020 חתמו יוון ומצרים על הסכם משלהן, החופף בחלק מהמרחב לתיחום הטורקי-לובי. אנקרה מתנגדת להסכם הזה, וטוענת כי מתן השפעה רחבה לאיים היווניים חוסם באופן בלתי הוגן את זכויות החוף הטורקי. לשיטתה, יש להתחשב באורך החופים ובכיוונם כדי להגיע לחלוקה הוגנת.
גם קפריסין גינתה את האישור, לפי סוכנות הידיעות AP. נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הביעו סולידריות עם יוון וקפריסין, וקבעו כי המזכר פוגע בזכויות מדינות שלישיות ואינו תואם את דיני הים. היום חזר האיחוד האירופי על עמדתו שלפיה המזכר בטל ואינו יכול ליצור השלכות משפטיות כלפי מדינות אחרות.
ההשלכות על פרויקט החשמל שיחבר את ישראל לאירופה
מעבר למחלוקת המשפטית, לעימות יש גם השלכות על תשתיות האנרגיה באזור. פרויקט כבל החשמל Great Sea Interconnector נועד לחבר את יוון לקפריסין, ובהמשך גם לישראל. לפי רויטרס, התקדמות הפרויקט מתעכבת בין היתר בשל המחלוקת עם טורקיה על המרחב שבו ייערכו סקרים בקרקעית הים. אנקרה דורשת תיאום בהסתמך על המזכר עם לוב, שיוון דוחה.
עם זאת, שר החוץ הטורקי הקאן פידאן אמר היום בריאיון לעיתון היווני "טא נאה", שצוטט ב-Cyprus Mail, כי טורקיה לא תתנגד לסקרים אם תקבל מראש הודעה בכתב הכוללת את הפעולות והקואורדינטות. הדרישה ממחישה כיצד המאבק על הגבולות הימיים עשוי להשפיע גם על התנאים לקידום פרויקטים אזוריים, אף שהמחלוקת המשפטית עצמה טרם נפתרה.
אנקרה מצדה בירכה על ההצבעה בלוב וטענה כי המזכר שומר על האינטרסים של שתי המדינות בהתאם למשפט הבינלאומי. מבחינתה, ההסכם נמצא בתוקף מאז 2019. אישורו כעת במזרח לוב מחזק את התמיכה הפוליטית בו, אך אינו מסיים את העימות עם שכנותיה. עצם רישומו באו"ם אינו מהווה אישור לחוקיותו, כפי שמבהירה מזכירות הארגון ביחס לרישום אמנות.