מסמכים שלא פורסמו בעבר חושפים היום (ראשון) את מעורבותה הישירה של ישראל במנגנון העברת הכספים מקטאר לרצועת עזה, ואת הבקשות הישראליות לשמר אותו גם בזמן שבכירים בישראל תקפו את דוחא בפומבי. לפי תחקיר מגזין “טיים”, המבוסס על התכתבויות רשמיות ועדויות של בכירים ישראלים, אמריקנים וערבים, ממשלות ישראל סייעו במשך שנים לבנות, להפעיל ולשמר את הסדר הסיוע הקטארי לרצועה שבשליטת חמאס.
אחד המסמכים הבולטים שנחשפים בתחקיר הוא מכתב ששלח ב-2020 ראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת’אני. “זו אכן הזדמנות מצוינת להביע את תודתנו והערכתנו על מאמצי הסיוע ההומניטרי שמדינת קטאר העניקה לרצועת עזה בשנים האחרונות”, כתב כהן. לדבריו, הסיוע מילא “תפקיד מכריע בשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה ובהבטחת היציבות והביטחון באזור”.
מכתב נוסף מאותה שנה, ששלח איש המועצה לביטחון לאומי המזוהה בתחקיר כ”ר”ל מעוז”, כלל בקשה מפורשת להמשיך בתשלומים. “אנו שבים ומדגישים את חשיבות המשך העברת הסיוע הכספי ההומניטרי הקטארי באמצעות המנגנון הקיים”, כתב. הוא ביקש שהכסף יועבר באמצעות השגריר מוחמד אל-עמאדי, יו”ר הוועדה הקטארית לשיקום עזה, ולא דרך מתווכים או מדינות אחרות.
לפי “טיים”, הפניות הללו משקפות פער שהכעיס את הקטארים: בכירים ישראלים גינו בפומבי את דוחא על מימון חמאס, ובמקביל ביקשו ממנה בשיחות סגורות להמשיך להעביר כסף. בכיר בממשל טראמפ הראשון תיאר למגזין את ההתנהלות הזאת, שלפי התחקיר הובילה את קטאר לדרוש ב-2018 תיעוד כתוב של חלקה של ישראל בהסדר.
קטאר החלה להעביר כספים לעזה לאחר השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007. לפי התחקיר, עד 2012 אישרה ממשלת נתניהו מנגנון שהעניק לישראל תפקיד ישיר בהעברת הסיוע, לרבות הכנסת מזון וציוד רפואי, קביעת המשפחות הזכאיות לסיוע כספי וחלוקת הכספים, וכן מתן אפשרות למימון קטארי להרחבת אספקת החשמל.
בהמשך עוגן שיתוף הפעולה במנגנון בהשתתפות ישראל, קטאר והאו”ם. ב-2 באוקטובר 2018 חתמו הצדדים על הסכם למימון משלוחי דלק לרצועה. באוגוסט 2021 התחייבה קטאר להקצות 40 מיליון דולר לתוכנית שנועדה לספק לכמעט 100 אלף משקי בית פלסטיניים 100 דולר בחודש במשך ארבעה חודשים. ההסדרים הוארכו בהמשך.
לפי דיפלומטים המעורים במנגנון, ישראל בדקה את הזכאים ופיקחה על החלוקה. הכספים הועברו באמצעות תוכנית המזון העולמית, והמשפחות קיבלו הודעות טקסט לפני שאספו את הסיוע בנקודות שנקבעו לכך. במכתב מיולי 2019 שנחשף בתחקיר, הודיעה קטאר לממשלת נתניהו על העברת שישה מיליון דולר ל-20 אלף זכאים שנבחרו בידי ישראל, 300 דולר לכל אחד. המגזין מציין כי לא ידוע כמה מהם היו קשורים לחמאס או בעלי בני משפחה בארגון.
בתגובה לתחקיר, קטאר הטילה על ישראל את האחריות לכל זליגה אפשרית של הכסף לחמאס. “כל הסיוע הכספי של קטאר בעזה הופנה לאזרחים פלסטינים באמצעות מנגנונים שתואמו עם הרשויות הישראליות ועם שותפים בינלאומיים”, מסר דובר משרד התקשורת הבינלאומי של קטאר. “אם מימון כלשהו הגיע לחמאס, כפי שטוענים אנשים וקבוצות בעלי אג’נדות פוליטיות נגד קטאר, האחריות מוטלת על ישראל, שפיקחה על ההעברה ויצרה את המנגנון”.
לצד המסמכים, התחקיר מביא עדויות שלפיהן ב-2023 ביקשו בכירים קטארים לשנות את שיטת הסיוע, כדי לצמצם את תלות האזרחים הן בחמאס והן בממשלת ישראל. לפי כמה מקורות, ובהם בכיר ישראלי ודיפלומט בינלאומי, ממשלת נתניהו ביקשה לשמר את המסגרת הקיימת.
כשבועיים לפני מתקפת 7 באוקטובר הגיע ראש המוסד דוד ברנע לדוחא וביקש לחדש את המימון, כפי שכבר פורסם ב”ניו יורק טיימס”. לפי הפרטים שמביא כעת “טיים”, הקטארים הסכימו אך הזהירו שזו תהיה ההארכה האחרונה. ברנע ביקש חודשיים נוספים. גורמים המעורים בשיחה אמרו שההיגיון היה שהמשך הסיוע נותן לחמאס מה להפסיד, ובכך מעניק לישראל מנוף לחץ עליו.
ההסדר נמשך גם בתקופת ממשלת נפתלי בנט, שהיה ממבקריו החריפים כשכיהן כשר בממשלת נתניהו. לאחר כניסתו לראשות הממשלה הפסיק בנט את הכנסת מזוודות המזומן, אך המשיך בסיוע הקטארי. לפי בכיר לשעבר בממשל ביידן, קטאר נערכה אז להפסקת התוכנית. בכיר שנכח בשיחה בין נציג ישראלי לשליח אמריקני סיפר שהמסר הישראלי היה: “אנחנו רוצים להמשיך בזה כפי שזה”.
מבקרי נתניהו טוענים כי המדיניות סייעה לשמר את שלטון חמאס ואת הפיצול בינו לבין הרשות הפלסטינית. נתניהו דחה בעבר את הטענה. בריאיון ל”טיים” ב-2024 אמר שהסיוע נועד להבטיח מינהל אזרחי מתפקד בעזה ולמנוע קריסה הומניטרית, לרבות פגיעה במערכות הביוב, המים והחינוך. לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב לתחקיר הנוכחי.
המסמכים אינם מוכיחים שכספי הסיוע מימנו ישירות את מתקפת 7 באוקטובר. הם מספקים תיעוד נוסף למדיניות שנשענה על ההנחה שסיוע אזרחי יסייע לשמור על יציבות ולרסן את חמאס. “זה היה כישלון מדיניות מצידנו, שנולד מתוך כוונות טובות ושכמה ראשי ממשלה המשיכו בו”, אמר ל”טיים” בכיר לשעבר במערכת הביטחון. “אבל נתניהו היה ללא ספק במרכזו. הוא היה האיש שקידם והאיץ את התוכנית, וממשלתו הייתה אחראית לאופן שבו נוהלה”.