ישראל מסרבת לאפשר את הקמתו של מוצב צבאי ברצועת עזה עבור "מועצת השלום" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ובכך מעכבת את קידום תוכניתה ברצועה. כך דיווח הערב (רביעי) העיתון הבריטי "גרדיאן", מפי מקור בעל ידע ישיר בנושא. לפי המקור, קבלנים ומשאיות אינם מורשים להיכנס לעזה כדי להתחיל בעבודות, אף שחלפו חודשיים מאז הוענק חוזה הבנייה. "ישראל לא מוכנה לפתוח את הגבול", אמר.
בתחילת אוגוסט העניקה מועצת השלום את חוזה הבנייה הראשון שלה בעזה לחברת Arkel International, שמושבה בלואיזיאנה. החברה אמורה להקים מוצב עבור 150 חיילים בינלאומיים, שישמשו כוח חלוץ של כוח ייצוב בינלאומי ברצועה.
לפי המקור, מדובר במתחם מבוצר בגודל של כ-100 על 100 מטרים, שיוקם באתר ששימש בעבר את קרן הסיוע לעזה (GHF). הקרן, שנתמכה בידי ארצות הברית ועוררה מחלוקת, פעלה ברצועה ממאי עד אוקטובר 2025 וחילקה סיוע תחת אבטחת קבלנים פרטיים. מאז הופסקה פעילותה.
המוצב אמור לארח 150 חיילים חמושים היטב, שיתחלפו בסבבים קצרים. לדברי המקור, הם יגיעו מתוך כוח רחב יותר של 500 חיילים שכבר נשלחו ממרוקו ומקוסובו. הדיווח אינו מפרט היכן מוצב הכוח כעת.

"בלי כוח ייצוב בינלאומי אי אפשר להתחיל בשיקום"
המקור טען כי ללא הקמת המוצב, יתר תוכניתה של מועצת השלום לא תוכל לצאת לפועל. לדבריו, נוכחות כוח הייצוב הבינלאומי היא תנאי לכניסת אנשי השיקום והציוד הדרוש לרצועה.
"אי אפשר להיכנס בלי כוח ייצוב בינלאומי. אי אפשר לשקם", אמר. "אין אבטחה. אין משלוחים של ציוד בנייה. אי אפשר אפילו להתחיל להתקין תשתיות. אי אפשר להתחיל להקים מתקנים בסיסיים לקיום, כי בלי כוח הייצוב הבינלאומי אי אפשר להיכנס".
לפי אותו מקור, במועצת השלום מעריכים כי ממשלת ישראל תאפשר לפרויקט להתקדם לאחר הבחירות בישראל, המתוכננות ל-27 באוקטובר. מדובר בהערכת המועצה כפי שנמסרה ל"גרדיאן", ולא בהתחייבות ישראלית. הדיווח גם אינו מציג הסבר מצד ישראל לעיכוב.
דובר מועצת השלום סירב להגיב לדיווח. צה"ל וממשלת ישראל לא השיבו לבקשות ה"גרדיאן" לתגובה.

מועצת השלום ותוכנית השיקום בעזה
מועצת השלום הוקמה בעקבות הפסקת האש בעזה באוקטובר 2025. הארגון הבינלאומי, שקיבל את אישור האו"ם באותה שנה ובראשו עומד טראמפ, ממלא תפקיד מרכזי בטענתו של הנשיא כי הביא לסיום המלחמה.
המלחמה בעזה היא אחת משמונה מלחמות שטראמפ טוען כי פתר. בשבוע שעבר הוא מנה אותה שוב בפוסט ברשתות החברתיות, שבו מחה על כך שלא זכה בפרס נובל לשלום.