האירוע הבוקר (רביעי) במטוס הבואינג 737 של איר דובאי בדרכו לישראל היה תמיד אחד הסיוטים של מומחי הביטחון בארץ. לחשש הקבוע ולהיערכות נגד ניסיונות חטיפה והחדרת מטעני נפץ, הצטרף בעיקר מאז הגברת הטיסות ממדינות ברית אברהם של החדרת טייס-מחבל כאיש צוות חוקי ולגיטימי בחברת תעופה שנוחתת בנתב"ג.
נסיבות האירוע עדיין תחת חקירה, מי היה הטייס שגרם למטוס לצלול כ-4 קילומטרים בתוך כדקה ואיך הוא הצליח לעלות כאיש צוות לטיסה לישראל. אבל האירוע כולו מעלה שאלות קשות רבות:
מי בדק את הטייס? האם הוא אושר בידי מערך הביטחון של משרד התחבורה והשב"כ, כמי שאינו חשוד בכוונות עוינות ועלול להוות סכנה ביטחונית לישראל?
מדוע לא ננעלה דלת הקוקפיט? אמנת שיקאגו, ותקנות מחמירות יותר של מערך הביטחון התעופתי הישראלי אוסרות מאז ה-9/11 טיסה עם דלת פתוחה לתא הטייסים. ישראל אף מגדירה לחברות הטסות לארץ את מידות הדלת וצורת הנעילה שלה. אם אחד הטייסים צריך לצאת לשירותים, יש נהלים ברורים כיצד לעשות זאת בצורה מאובטחת.
הדיווח לפיו צוות טייסים מחליף ונוסעים הצליחו לפתוח את דלת תא הטייסים ולעצור את ניסיון הפיגוע היא אירוע גבורה, אבל שגם מעיד על בעיה בנעילת הדלת.
האם משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית התרשלו באכיפת הנהלים? הטיסות למפרץ הפרסי זוכות לפופולריות רבה בקרב ישראלים, כאתר נופש קרוב ולא בהכרח יקר וכיעד לטיסות קונקשן ליעדים במזרח. פליי דובאי עצמה טסה לישראל 10 פעמים ביום, אחת החברות הבולטות בנתב"ג, גם בזמן שחברות זרות אחרות כולל מהמפרץ הפסיקו או האטו את הטיסות. האם מישהו העניק להם הקלות כדי שישמרו את קצב הטיסות?
לאחר הכשלון בזיהוי האיום מהטייסים, אם הוזנחו איומים אחרים: טיסות לישראל מחויבות בבדיקה יסודית מהרגיל של זהות הטסים, כבודת היד והמטען שלהם, כולל האפשרות שהם נושאים על גופם סכינים או חומרי נפץ. האם הבדיקות האלה מתבצעות בהקפדה הנדרשת בדובאי?
החשש ממשתפי פעולה בצוותי שדות התעופה: בפברואר 2016 המריא משארם א-שייח' מטוס איירבוס A321 של מטרוג'ט הרוסית בדרכו לסנט פטרבטרג. הוא התפוצץ באוויר לאחר שפעילי מחוז סיני של המדינה האיסלמית הצליחו להחדיר למטוס מטען שהרג 224 בני אדם, רובם ילדים. זו אחת הסיבות שאין טיסות ישירות משארם לישראל עד היום.
עוד בשנת 2011 עובד של חברת בריטיש אייר, ראג'יד קרים, נמצא אשם בתכנון פעילות טרור. הוא היה מומחה מערכות מידע אשר השתמש במקום עבודתו, על מנת לנסות ולסייע בהקמת תשתית למתקפה כנגד טיסות לארה"ב.
בנובמבר 2015 בעקבות מתקפת הטרור בפריז, נודע כי 70 עובדים המורשים בגישה לאזורים מוגבלים ביטחונית בשדות התעופה של בירת צרפת, מופיעים ברשימות חשודים בפעילות טרור או קשר לפעילי טרור.
כך, ה"איום הפנימי" הינו נקודת תורפה משמעותית. בהתחשב ביכולות של עובד המורשה בגישה לאזורים מוגבלים, די בעובד רדיקאלי אחד, כדי לעקוף את כל מערך האבטחה ולסייע בהחדרת חומרים אסורים לאזורים מוגבלים. גם עם יעברו כל עובדי שדות התעופה בדיקת רקע ביטחונית מסוימת, הרי שהגדילה וההתרחבות של אנשים וקבוצות קטנות של קיצונים שהתפתחו מבית, שחלקם התחילו כעובדים פשוטים בשדות התעופה, מגבילה את האפקטיביות של בדיקת הרקע הביטחוני תעסוקתי של עובדים אלה.
חשוב לציין שהשב"כ אוסר על הפעלת חברות התעופה הישראליות, אל על, ארקיע ישראייר ואייר חיפה מהשדה, כולל מערך אבטחת הטיסות הישראלי המלווה אותן.
"מזה עשרות שנים שלא ארע פיגוע תעופה בעל זיקה לישראל, אבל אסור להתבלבל, זו אינה ערובה לעתיד - השקט הזה עלול להטעות שכן האיום לא נעלם, הוא רק ממתין להזדמנות", הזהיר לאחרונה דני שנער, לשעבר קצין הביטחון של משרד התחבורה, במאמר שכתב. היום נשבר השקט הזה.