נשיא סוריה אחמד א-שרע התייחס הלילה (רביעי) בהרחבה ליחסים עם ישראל, למגעים הישירים בין שתי המדינות, לעתיד רמת הגולן ולמשמעות של מתקפת 7 באוקטובר מבחינת המדיניות הישראלית כלפי סוריה. א-שרע דיבר בפאנל של המועצה האטלנטית (Atlantic Council) בניו יורק, בשולי העצרת הכללית של האו”ם, רגע לפני שיפתח בהמשך היום בנאומו ביומה השני של העצרת.
בתשובה לשאלה על הטראומה הישראלית בעקבות 7 באוקטובר ועל המסר שלו לציבור הישראלי, אמר א-שרע כי הוא מבין את שאירע לאזרחים חפים מפשע, אך טען כי ישראל אינה יכולה לבסס על המתקפה את מדיניותה האזורית כולה: “אני מבין מה קרה ב-7 באוקטובר לחלק מהאנשים החפים מפשע”, אמר. “אבל אי אפשר שכל המדיניות תיקבע על בסיס אירוע שקרה בעבר. באותה מידה אנחנו צריכים להבין מה קרה בעזה, שבה נהרגו יותר מ-70 אלף בני אדם, ובהם ילדים ונשים רבים שנהרגו וממשיכים להיהרג”.
לדבריו, “לא נכון שמה שקרה ב-7 באוקטובר יקבע את המדיניות כלפי סוריה. זה לא הגיוני, וזה מביא עוד איומים ביטחוניים. אם אתם רוצים להגן על הביטחון שלכם, אתם צריכים לכבד גם את הביטחון של אחרים”.
א-שרע קרא לישראל לשנות את מדיניותה וטען כי תפיסת הביטחון הנוכחית שלה דווקא מייצרת איומים חדשים. “ישראל צריכה לשנות את המדיניות שלה, משום שהיא יוצרת בעיות סביבה כדי לשמור על הביטחון שלה וזה לא עובד”, אמר. “צריכים להיות כבוד הדדי ויחסים כלכליים ומסחריים טובים”.
בהמשך הפנה שורה של טענות ישירות כלפי הפעילות הישראלית בסוריה: “למה סוריה מופצצת כבר שנתיים, כמעט מדי יום? יש מעצרים שרירותיים בסוריה. אפילו הארמונות הנשיאותיים הופצצו פעמיים בידי הצבא הישראלי. שדות התעופה שלנו מופצצים, וגם שדות התעופה הצבאיים שלנו. האם זה יביא ביטחון לאזרח הישראלי?”
לדבריו, בעוד יחסי סוריה עם ארה”ב, בריטניה, מדינות המפרץ, עיראק ולבנון מתפתחים, דווקא היחסים עם ישראל אינם מצליחים. “לכן אני מאמין שהבעיה היא בישראל, לא בסוריה”,
“הגענו לכמעט 90% הסכמות”
א-שרע סיפק גם פרטים על המגעים בין ישראל לסוריה. הוא הזכיר ששיחות ישירות בין הצדדים מתקיימות כבר קרוב לשנה, בחסות ובמעורבות אמריקנית: “סוריה בחרה ללכת בדרך הדיפלומטית ולפתור את הבעיה באמצעות שיחות ומשא ומתן, וגם באמצעות הסתייעות במדינות הידידותיות לישראל, ובהן ארצות הברית”, אמר.
לדבריו, “היו כמה סבבים של משא ומתן עם ישראל, וכמעט הגענו להסכמות על 90% מהנושאים”. א-שרע טען כי בנקודות שבהן הצדדים התקרבו להסכמה, ישראל נסוגה או הציבה תנאים חדשים. עם זאת, הדגיש כי המסלול לא הסתיים: “אנחנו עדיין מעורבים בתהליך הזה”.
א-שרע פרש גם את סדר השלבים מבחינתו: תחילה, לדבריו, ישראל צריכה לסגת מהשטחים שאליהם נכנסה לאחר נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר 2024 ולחזור לקווים שבהם החזיקה בהתאם להסדר מ-1974. רק לאחר מכן, לדבריו, ניתן יהיה לדון בהסדרי ביטחון: “אם ההסדרים האלה יצליחו, אז נוכל להיכנס לדיונים על שלום בר-קיימא”, אמר.
הוא הוסיף כי הוא מוכן לדון בדאגות הביטחוניות של ישראל, אך מתח ביקורת על השימוש בהן להצדקת כל פעולה ישראלית: “יש לישראל חששות. אנחנו תמיד דנים בהם, אבל לא כל דבר שישראל עושה יכול להיות מוסבר באמצעות אותם חששות”, אמר, ואף העלה אפשרות להקמת ועדה בינלאומית שתבחן “מה הוא רק תפיסה ומה הוא חשש אמיתי”.
הגולן, טראמפ וניו ג’רזי
בסוגיית רמת הגולן היה א-שרע חד-משמעי. הוא אמר כי מבחינת דמשק אין מחלוקת על הריבונות הסורית בגולן וכי סוגיית השטח אינה עומדת למשא ומתן. כשנשאל על החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ להכיר בריבונות ישראל בגולן, סיפר א-שרע על שיחה שקיים עמו בבית הלבן: “יש לי מערכת יחסים מאוד מיוחדת איתו”, אמר על טראמפ. “אבל כשביקרתי אותו בבית הלבן, התבדחתי איתו. כשהוא אמר שלישראל יש ריבונות על רמת הגולן, אמרתי לו: ‘למה שלא תיתן לישראלים את ניו ג’רזי? אתה לא הבעלים של רמת הגולן כדי לתת אותה להם, אבל ניו ג’רזי כן שייכת לך, ולדעתי היא מלאה בדמוקרטים שלא מצביעים לטראמפ אז אולי כדאי לתת אותה לישראלים’”.
א-שרע המשיך: “לפחות זה משהו ששייך לך. הנשיא טראמפ לא הבעלים של רמת הגולן”. ואז עבר לטון רציני יותר: “מעבר לבדיחה, רמת הגולן שייכת לאנשיה. לא נשיא סוריה, לא נשיא ארצות הברית ולא אף אדם אחר רשאים לוותר עליה או למסור אותה לאחרים”.
“המטרה היא שהמדינה תהיה מוסד, לא אדם”
א-שרע ניסה בפאנל גם להציג את דמותה של סוריה שאחרי משטר אסד. הוא אמר כי תקופת המעבר אמורה להימשך חמש שנים, וכי הפרלמנט הסורי צפוי להקים ועדה שתנסח חוקה חדשה. לדבריו, המטרה היא “לוודא שהשלטון הוא מוסד, ולא אדם ששולט במדינה”.
הוא התייחס גם לשילוב הכורדים במדינה והצהיר כי הזכויות התרבותיות והלשוניות שהוכרו להם יעוגנו בחוקה. בנושא הכוחות הזרים אמר כי שאיפתו היא שסוריה תהיה בסופו של דבר ללא בסיסים צבאיים זרים; לטענתו, הנוכחות הרוסית כבר צומצמה באופן משמעותי וכעת מתקיים מו”מ על מעמדה העתידי.
עברו באל-קאעידה: “צריך לעדכן את עצמנו”
לקראת סוף השיחה חזר הדיון לאחת הסוגיות הרגישות ביותר מבחינת א-שרע עברו הג’יהאדיסטי. המנחה הזכיר לו כי ב-2013, כאשר היה מוכר כאבו מוחמד אל-ג’ולאני ועמד בראש ג’בהת א-נוסרה, הוא נשבע אמונים למנהיג אל-קאעידה איימן א-זוואהירי, עובדה שתועדה באותה עת גם בידי מחלקת המדינה האמריקנית.
כשנשאל ישירות אם הוא מתנער כיום מאותה אידיאולוגיה ומאותה שבועת אמונים, א-שרע לא השיב על כך במפורש: “יש כל כך הרבה שאלות שהן כבר חלק מהעבר”, אמר. “אולי אנחנו צריכים לעדכן את עצמנו. עניתי על השאלה הזאת פעמים רבות בעבר. אני לא חושב שנכון לדון בדברים שקרו לפני 25 שנה. הייתי בגיל אחר, והתנאים באזור היו שונים”. לדבריו, ההתפתחויות בסוריה והמאבק במשטר אסד שינו גם את תפיסתו לאורך השנים.
ובנוגע לפיגועי 11 בספטמבר עצמם, אמר א-שרע: “לא היה לי שום קשר לזה. לא ידעתי שום דבר על הדברים האלה. כמובן, אני מצטער על כל הקורבנות שנהרגו בארצות הברית, וגם על אלה שנהרגו במזרח התיכון בגלל המדיניות שננקטה שם”.
“אנחנו מתנערים לחלוטין ממה שקרה אז ומהמעשה שבוצע בניו יורק”, סיכם.