בעוד שארצות הברית מרכזת כוחות ומכינה אופציות צבאיות לתקיפה בכל רגע מול איראן, הקרב המשמעותי עבור הנשיא דונלד טראמפ אינו מתרחש רק במפרץ הפרסי אלא גם בתוך מחנה ה-MAGA שלו (Make America Great Again). לפי דיווח של ה"וושינגטון פוסט", הבסיס הפוליטי שתמך בטראמפ בהתלהבות בעבר, ובשנה שעברה אף יצא בגלוי נגד אפשרות של מלחמה ממושכת עם איראן, מגיב הפעם בשקט יחסי, אך המתיחות הפנימית רחוקה מלהיעלם.
בשנה שעברה הזהירו דמויות בולטות בימין הפרו טראמפיסטי מפני "מלחמה לשינוי משטר" בטהרן. צ'רלי קירק המנוח אמר אז כי "בסיס ה-MAGA לא רוצה מלחמה, בכלל", וסטיב באנון וטאקר קרלסון התריעו מפני הסתבכות ארוכת טווח במזרח התיכון. קרלסון אף הזהיר מפני אלפי הרוגים אמריקנים בשבוע הראשון של עימות.
הווליום נמוך יותר
אלא שהפעם, כך לפי הדיווח, רבים מבכירי התנועה מאמצים גישה זהירה יותר. גורמים המזוהים עם "אמריקה תחילה" אמרו לעיתון כי השקט נובע משילוב של אמון גובר בטראמפ, לאחר שהתקיפות שאישר בעבר היו מוגבלות בזמן ובהיקף, חשש לשרוף גשרים מול הנשיא, והערכה שהוא מודע היטב להתנגדות ל"בוץ" צבאי ממושך. אחד מהם אמר כי "הווליום נמוך יותר", גם אם ההתלהבות ממלחמה רחוקה מלהיות קיימת.
טראמפ ביסס לעצמו דוקטרינה של "פעולה מדויקת ומוגבלת", עם יעדים ברורים וללא פלישה קרקעית ממושכת. אך מומחים למדיניות חוץ מזהירים כי עימות רחב מול איראן במיוחד אם יכוון לשינוי משטר עלול להיות שונה בתכלית מכל מה שנעשה עד כה, ולהידרדר למלחמה פתוחה וארוכת טווח.
משוואה מורכבת
ברקע המתח הפוליטי הזה, מחקר שפורסם בידי המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה (JINSA) מזהיר כי בעימות ישיר, איראן צפויה להתמקד בטילים בליסטיים קצרי טווח, טילי שיוט וכטב"מים נגד בסיסים אמריקניים ותשתיות קריטיות באזור המפרץ, נשק שיכול להגיע ליעדו בתוך דקות ולהקשות משמעותית על מערכות ההגנה.
לפי הדוח, לאיראן נותרו "כמה אלפי" אמצעים כאלה, שרובם לא נפגעו בעימות הקודם, והם מהווים איום משמעותי יותר מהטילים הבינוניים ששוגרו בעבר לעבר ישראל. עוד נטען כי פגיעה במשגרי הטילים עצמם עשויה להיות המפתח לצמצום האיום.
עוד נכתב כי לטילים קצרי הטווח זמני טיסה קצרים יותר והם מתמודדים עם מערכי הגנה פחות צפופים בהשוואה לטילים שנורו לעבר ישראל. הקרבה הגיאוגרפית למטרות מאפשרת, לפי הדוח, פגיעה בתוך דקות ולעיתים מכיוונים מרובים - דבר שמקשה על יירוט ומעלה את הסיכוי שלפחות חלק מהשיגורים יחדרו את מערכות ההגנה.
המחקר מוסיף כי ההנהגה האיראנית, שלדבריו איבדה את "קלף המיקוח הגרעיני" שלה ונמצאת תחת איום פנימי, עשויה להיות בעלת תמריץ גבוה יותר לבצע מתקפות רחבות ומהירות יותר במקרה של הסלמה.
כך, בעוד וושינגטון שוקלת את צעדיה הבאים, טראמפ ניצב בפני משוואה מורכבת: מצד אחד, לחצים מבית כולל מחנה שמבקש להימנע ממלחמות אינסופיות, מצד שני, קולות בממשל ובמערכת הביטחון הרואים בפעולה נחוצה. והכול כשמולו ניצבת איראן עם ארסנל שנועד בדיוק לתרחיש כזה.