ממשלתו של ראש ממשלת בולגריה רוזן ז'ליאזקוב התפטרה ביום רביעי בערב, לאחר שאלפי מפגינים יצאו לרחובות ברחבי המדינה ומילאו את מרכז הבירה סופיה. ההתפטרות הגיעה שעות לפני הצבעת אי-אמון שישית בפרלמנט — ובסמוך לכניסת בולגריה לגוש האירו ב־1 בינואר.
ז'ליאזקוב, שמנהיג ממשלת מרכז-ימין במיעוט מאז ינואר, אמר בנאום טלוויזיוני כי הוא שומע "את קולם של האזרחים" המוחים נגד מה שהגדירו כ"שחיתות עמוקה". הממשלה כבר הסירה בשבוע שעבר תוכנית תקציבית שנויה במחלוקת בעקבות גל המחאה. לפי הודעה באתר הממשלה, השרים ימשיכו בתפקידם עד להקמת קבינט חדש.
בין 50 ל-100 אלף מפגינים התכנסו במתחם "משולש הכוח" וברחבת העצמאות בסופיה, וקראו "התפטרות" ו"מאפיה החוצה. לנוכח הלחץ, הצטרף בשבוע שעבר גם הנשיא רומן ראדב לקריאה להתפטרות הממשלה.
המחאה התמקדה בשני גורמים מעוררי מחלוקת: האוליגרך דליאן פבסקי, שנמצא תחת סנקציות של ארצות הברית ובריטניה בגין חשדות לשחיתות, וראש הממשלה לשעבר בויקו בוריסוב, ממפלגת "גרב" של ז'ליאזקוב. פבסקי וגורמים ממפלגתו סייעו לייצב את הקואליציה, בעוד בוריסוב אמר מוקדם יותר כי מפלגות הקואליציה הסכימו להמשיך לשלוט עד מועד ההצטרפות לאירו.
הממשלה עמדה בפני הצבעת אי-אמון שישית במספר, אחרי ששרדה כבר חמש והייתה צפויה לשרוד גם את זו שאמורה הייתה להתקיים היום.
בוריסוב עצמו הודח ב־2020 על רקע מחאות נגד שחיתות, ובבולגריה התקיימו מאז שבע מערכות בחירות. למרות הטלטלה הפוליטית, המהלך של בולגריה להצטרפות לגוש האירו אינו נתפס תחת איום.
בהצהרת ההתפטרות אמר ז'ליאזקוב כי המדינה ניצבת בפני "אתגר משמעותי" וכי האזרחים יידרשו להציג "הצעות אותנטיות" לגיבוש הממשלה הבאה.
בולגריה מדורגת בתחתית מדד תפיסת השחיתות של "שקיפות בינלאומית" בתוך האיחוד האירופי, בין הונגריה לרומניה.