החל מהלילה (שני), דקה אחר חצות, לפי שעון מזרח ארה"ב, נכנס לתוקף צו נשיאותי חדש עליו חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, האוסר לחלוטין את כניסתם של אזרחים מ־12 מדינות - רובן באפריקה ובמזרח התיכון. שבע מדינות נוספות צפויות למגבלות חלקיות.
המדינות עליהן חל איסור מוחלט הן: אפגניסטן, מיאנמר, צ'אד, קונגו, גינאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן. מגבלות חלקיות חלות מהיום על אזרחי בורונדי, קובה, לאוס, סיירה לאון, טוגו, טורקמניסטן וונצואלה.
טראמפ, שהוביל מדיניות הגירה נוקשה גם בקדנציה הקודמת שלו, טוען כי מדובר בצעד הכרחי למניעת חדירת טרוריסטים לשטח ארה"ב. לדבריו, המדינות הכלולות בצו אינן משתפות פעולה עם ארה"ב בנושאי ביטחון , אינן מצליחות לאמת זהויות של נוסעים, ובחלקן קיימת "נוכחות רחבת היקף של טרוריסטים" לצד שיעור גבוה של שהייה בלתי חוקית.
בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות, קשר טראמפ בין המהלך לבין הפיגוע האנטישמי בעיר בולדר שבקולורדו אותו ביצע מהגר, שוהה בלתי חוקי ממצרים - אף שמצרים אינה כלולה ברשימת המדינות שבצו.
במדינות רבות נשמעה תגובה נזעמת לצעד של טראמפ. נשיא צ'אד, אידריס דבי איטנו, הודיע כי מדינתו תפסיק מיידית להנפיק ויזות לארחי ארה"ב והוסיף עקיצה לנשיא טראמפ: "לצ'אד אין מטוסים להעניק או מיליארדים להשקיע, אבל יש לה כבוד וגאווה", כתב בפוסט בפייסבוק, ברמז לעסקאות שערכה ארה"ב עם מדינות כמו קטר, שהעניקה לנשיא טראמפ מטוס במתנה.
רבים מאזרחי אפגניסטן שמחזיקים באשרות SIV (ויזות מיוחדות למי שסייעו לכוחות האמריקניים במהלך הלחימה) הביעו בלבול, פחד וייאוש. אלה שכבר נמצאים בעיצומו של התהליך יאלצו להשלים אותו במדינה אחרת כדי לעקוף את האיסור, רבים מהם מותירים מאחור בני משפחה באפגניסטן או במדינות שכנות, כמו פקיסטן -שמחזירה מאות אלפי פליטים חזרה לאפגניסטן.
"המשפחה שלי נתקעה בגיהנום - ואני לא יודע אם אצליח להציל אותה," אמר סייען אמריקני לשעבר לרשת CNN. במשך שנים הוא ניסה להביא את אחיו, אשתו וילדיו מאפגניסטן."אני אפילו לא יודע מה המשמעות של הצו הזה ואיך הוא הולך להשפיע עלינו."
זיא גהפורי, שעבד כמתרגם באפגניסטן בשירות הצבא האמריקני וכיום חי בארצות הברית, הביע אעת אכזבתו הרבה: "הצבעתי לטראמפ כי האמנתי שיעזור לשותפים שלנו, אבל במקום זאת כל חודשיים יש מדיניות חדשה, ואנשים מאבדים תקווה. זו בגידה."
אנדרו סאליבן, שמסייע לאפגנים בעלי ויזת SIV, הוסיף: "יש מקרים פשוט טרגיים של אנשים שנמלטו מהטליבאן והשאירו בני משפחה מאחור. חשוב שיותר ויתר מהם יוכלו להגיע למקום בטוח ולהתאחד עם בני משפחתם."
גם בתוך המערכת הפוליטית האמריקנית, נשמעים קולות חזקים, בעיקר מהצד הדמוקרטי שתקפו את המהלך. חבר הקונגרס רו קאנא כינה את הצו: "צעד דרקוני ובלתי חוקתי. לאנשים יש זכות לבקש מקלט מדיני."
לעומת הצו מ־2017, שתוייג כ"איסור על כניתס מוסלמים", הפעם הממשל מבקש להציגו כרחב ומאוזן יותר, בשל הכללת מדינות שאינן מוסלמיות, בהן האיטי, ומיאנמר. עם זאת, ארגוני זכויות אדם טוענים כי המהלך נותר מגמתי ובעל אופי גזעני, הפוגע בעיקר במדינות מתפתחות ולא-לבנות.
לפי ההנחיות שנשלחו לשגרירויות ארה"ב, אשרות שכבר הונפקו לא יבוטלו, אך כל בקשה חדשה שתוגש מאחת מהמדינות שברשימה תידחה - אלא אם כן המבקש עומד בתנאי החרגה מצומצמים.