ההופעה הסנסציונית של נבחרת מרוקו במונדיאל 2022 בקטאר ארגנה בחצי הגמר מפגש מסקרן וראשון מסוגו, שטומן בחובו הרבה מטענים היסטוריים. מרוקו, הנבחרת הערבית הראשונה בהיסטוריה שהעפילה לשלב חצי הגמר, תתמודד במפגש רשמי ראשון מול נבחרת צרפת, אלופת העולם המנוסה והפייבוריטית לנצח. זו אותה צרפת שהעניקה למרוקו את עצמאותה בשנת 1956, בתום שלטון שהחל בשנת 1912 והתאפיין בהתנגשויות ושלטון זר בחיי התושבים.
במסע שלי במרוקו, יוצא לי לשהות במדינה שנמצאת כבר שבוע בדיוק בתוך חלום. ההעפלה משלב הבתים הייתה מפתיעה, בבית שכלל את סגנית אלופת העולם ונציגה נוספת בחצי הגמר, קרואטיה, ואת בלגיה שהייתה פייבוריטית לעלות והודחה לאחר שנוצחה על ידי אריות האטלס. אבל מה שקרה מאז - הניצחונות ההיסטוריים על ספרד ופורטוגל בשמינית ורבע הגמר - וההעפלה לחצי הגמר, הוא אירוע שמוגדר כאן כנס. כל האומה מאוחדת פה סביב דבר אחד בלבד - הנבחרת. בין אם זה בערים הגדולות, בעיירות הגלישה בדרום, או בכפרים העניים בהרי האטלס - לכולם יש משהו אחד בראש בימים האלה - כדורגל.
אוהדי נבחרת מרוקו התפרעו ברחבי אירופה
צילום: Kiran Ridley
במרוקו עד ליום הזה ניכרת ההשפעה מימיה כקולוניה צרפתית. הצרפתים רצו לחזק את ההשפעה התרבותית שלהם על האזרחים בהם שלטו, ובמרוקו לימדו בתי הספר במשך שנים רבות בשפה הצרפתית. עד היום ההשפעה הזו ניכרת, ואם תבקרו במרוקו תוכלו לראות שלטים רבים ברחובות לא רק בערבית, אלא גם בצרפתית. כמעט כל התושבים כאן מבינים צרפתית.
"יש הרבה היסטוריה בין מרוקו וצרפת", אומר יאסין, תושב מרקש. "אין לנו באמת בעיה איתם, אנחנו רק רוצים לנצח. אחרי שניצחנו את ספרד ופורטוגל אנחנו מאמינים שזה אפשרי". חברו עלי, בעל דוכן ספינג' בעיר, לא מסכים. "הולך להיות משחק מתוח. אנחנו שונאים את הצרפתים, אבא שלי עד היום מפחד מהם".
בעיר הנמל איסווירה, קבוצת צעירים שחגגה ושרה שירי הלל לשחקנים ולנבחרת בטיילת ליד החוף. "לא מערבים פוליטיקה וכדורגל", אמר לי אחד מהם, עבד. "אני אוהב את אמבפה, את גריזמן, את בנזמה. אז מה אם הם מצרפת? כדורגל זה כדורגל". פורטונה הוסיפה: "זה הכל שטויות, כדורגל מאחד בין אנשים. תראו איך כל העולם הערבי והאפריקני מאחורינו".
מה שבטוח, במדינה כבר לא יופתעו אם אחרי הסנסציות הקודמות, אריות האטלס יגברו גם על אלופת העולם, יעפילו לגמר ויעשו את הבלתי ייאמן - יזכו בגביע העולמי. "תביאו את צרפת, תביאו את ארגנטינה, נביא את הגביע", שרים התושבים בבר מקומי בעיר הדרומית אגאדיר. הם כבר מתכננים על פגישה עם מסי בגמר. מבחינתם - הכול אפשרי.
ראמזי, בחור מקומי שאני מתלווה אליו במסע שלי במדינה, קבע איתי לארוחת ערב, והפתיע כשהגיע עם ראש מגולח. "עשיתי קרחת כמו הקפטן שלנו, רומן סאיס. זה יביא את המזל", הסביר.
אחת הקריאות שייחרטו בראשי אחרי שהמסע יסתיים היא "סיר! סיר! סיר!", שבתרגום לעברית זה אומר "קדימה! קדימה! קדימה!". מתי שיש להם פה הזדמנות, הם צועקים "סיר".
מאז שהנבחרת התחילה במסע המשוגע שלה במונדיאל, הקריאות האלה נשמעות פה בלי סוף. אני מרגיש פה כבר מקומי, אז לקראת המשחק, נותר רק לאחל "סיר מרוקו!". כבר עשיתם את הבלתי ייאמן, תמשיכו ככה.