הבנק הפדרלי בארצות הברית העלה הערב (רביעי, שעון ישראל) את הריבית 0.75%. הצעד בא בניסיון לרסן את האינפלציה הגואה במדינה שמשפיעה על יוקר המחיה ואף מתדלקת ביקורת נגד המדיניות הכלכלית של ממשל ביידן. הריבית תעמוד על טווח של 1.5%-1.75%.
זוהי העלאת הריבית הגדולה ביותר מאז 1994, והיא תשפיע על מיליוני עסקים ומשקי בית אמריקנים. כמו בכל העלאת ריבית - היא תגדיל את עלויות ההלוואות באופן שייאלץ להאט את הכלכלה האמריקנית.
בעולם הכלכלי ציפו שהבנק הפדראלי יעלה את הריבית רק בחצי נקודה. עם זאת, לאחר שמדד המחירים בארה"ב שפורסם בסוף השבוע זינק ביותר מ-8% - הדבר גרר את ראשי הבנק להחלטה.
האינפלציה בארה"ב הפתיעה את כולם. ההנחה הייתה שהיא תיבלם, אולי אף תרד קצת - אבל היא שברה שיאים של יותר מ-40 שנה. היא לא השאירה ליו"ר הבנק הפדראלי, ג'רום פאוול, ברירה אלא להעלות את הריבית - העלייה החדה ביותר מאז החל במדיניות לבלימת האינפלציה.
הביקורת העיקרית על פאוול היא שהיה צורך להתחיל להעלות ריבית זמן רב לפני שעשה זאת בפועל, אך הוא התמהמה בניסיון שלא לפגוע בנשיא ביידן, שגמל לו במינוי לכהונה נוספת, על חשבון כלכלת ארה"ב.
גל ההתייקרויות בארצות בארצות הברית משליך על כל תחומי חייו של האמריקני הממוצע: החל במוצרי הצריכה במרכולים ועד למשאבות הדלק. הסיבות לאינפלציה הגבוהה נעוצות, בדומה לשאר מדינות העולם, בצעדים שננקטו להצלת הכלכלה בזמן מגיפת הקורונה. הבנק הפדרלי הפעיל שורה של צעדי חירום, כולל הורדת הריבית לאפס, מה שהפך לקיחת הלוואות לזמינות ביותר.
אבל בעוד שמדיניות ה"כסף הקל" הזו עודדה הוצאות של משקי בית ועסקים, היא גם הזינה את האינפלציה - שהפכה למפלצתית. עכשיו ננקטים צעדים שנועדו דווקא להאט את הכלכלה על ידי העלאה אגרסיבית של הריבית.