עשור אחרי שקים ג'ונג און עלה לשלטון, קוריאה הצפונית שיפרה את יכולותיה הצבאיות, אולם היא הפכה למבודדת יותר ותלותית יותר בסין. זאת למרות מהלכיו של המנהיג הצעיר שיצרו תקוות גדולות - שכבר התנפצו - לשינוי כלכלי או לפתיחות בפני העולם.
פיתוח תכנית הגרעין הגדיר את העשור הראשון של קים בשלטון, אבל מומחים אומרים כי הדרך הזו הותירה אותו מבודד וייתכן שהוא עומד כעת בפני האתגרים הגדולים ביותר שעמם התמודד עד כה. כלי הנשק הללו חוסמים את הדרך לפריצת דרך פוליטית הזקוקה לשיפור הכלכלה ההרוסה ולמניעת רעב כבד בקרב מיליוני אזרחים, כשאמצעי הסגר נגד מגיפת הקורונה והסנקציות הבינלאומיות הותירו אותו תלוי יותר מאי-פעם בבייג'ינג.
קים אימץ סגנון שונה מאביו הייחודי, והוא ניסה "לנרמל" את קוריאה הצפונית באמצעות הקמת מוסדות והאצלת סמכויות; זכיה בכבוד בינלאומי באמצעות נשק גרעיני ומפגשים עם מנהיגים זרים; וגילויי שקיפות ואמפתיה ביחס שיפור חייהם של האזרחים.
לעתים עלו ציפיות לרפורמות כלכליות במדינה הקומוניסטית, או לשינויים ביחסיה עם יריבותיה הוותיקות ארצות הברית וקוריאה הדרומית. ואולם, גם קים לא הצליח להביא לשינוי יסודי במשטר כשהמשיך ברבות מהשיטות הגרועות ביותר של אביו, ממחנות כלא פוליטיים והוצאות להורג אכזריות ועד שליטה הדוקה על הכלכלה והחברה.
"אני חושב שחוויית שלטונו של קים עבור צפון קוריאני מהשורה הייתה רגע של תקווה באותן שנים מוקדמות, שאחריהן חלה נסיגה לאחור", אמר כריסטופר גרין, מומחה לקוריאה מאוניברסיטת ליידן בהולנד.
קים יצטרך לקבל החלטות קשות אם לסחור בארסנל שלו כדי לזכות בהקלות כלשהן בסנקציות, או למצוא דרכים אחרות לשפר את הכלכלה, למשל באמצעות מערכת יחסים חסרת אמון אך חיונית עם סין או פתיחות כלכלית וחברתית גדולה יותר מבלי לאבד אחיזה פוליטית.
תחת קים, קוריאה הצפונית ערכה ארבעה מתוך ששת ניסויי הנשק הגרעיני שלה - כולל, ככל הנראה, בפצצת המימן הראשונה שלה - ופיתחה שורת טילים בליסטיים בין-יבשתיים המסוגלים לפגוע בארצות הברית.
הרודן הצפון קוריאני רואה בארסנל הזה את "החרב היקרה" שתגן על המדינה ועל שלטונו מאיומים חיצוניים, תוך שהוא משתווה למעצמות גרעיניות אחרות. עם זאת, הארסנל הגרעיני קירב את קוריאה הצפונית אל סף מלחמה עם ארצות הברית ב-2017, ואפילו שותפיה בסין וברוסיה אישרו סנקציות תקיפות של האו"ם.
המאמצים של קים לזכות בהקלה בסנקציות ובפריצת דרך ביחסים עם ארצות הברית הובילו לפסגות היסטוריות וחסרות תקדים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אולם השיחות נותרו במבוי סתום כשווינגטון דורשת מפיונגיאנג לוותר על חלק מהארסנל שלה לפני הקלה כלשהי בעיצומים.
דויון קים, מהמרכז לביטחון אמריקני חדש, אמרה כי מנהיג הצפון צפוי להמשיך "לשחק קשוח" בדיפלומטיה הגרעינית משום שפיתוח נוסף של הארסנל שלו יגדיל את כוח המיקוח שלו במהלך משא ומתן ומשברים. "אפשר לצפות שנראה אותו ממשיך לעצב את אישיותו ואת תדמית ארצו כנורמלית, מודרנית ומתקדמת בכל המגזרים, במיוחד הגרעין והכלכלה, ואפילו בתחום יחסי החוץ, לאחר דעיכת המגיפה", אמרה.
ז'האו טונג, מומחה לביטחון אסטרטגי מבייג'ינג, אמר כי קים הצליח לשקם במהירות את היחסים עם סין, אחרי שאלו הגיעו לשפל בעקבות קידום תכנית הגרעין שלו והביקורת שהשמיע על תמיכתה בסנקציות נגד משטרו. לדבריו, סין כיום היא השוק המרכזי ביחסי המסחר המוגבלים של קוריאה הצפונית, והממשלים הנוכחיים בשתי המדינות חולקים את המטרות של קידום האידיאולוגיה הסוציאליסטית ובלימת ההשפעה המערבית.
"על אף שקים מעדיף לגוון את השותפיות הבינלאומיות של קוריאה הצפונית, היא צפוי להמשיך ולהסתמך משמעותית על תמיכה מסין וממספר קטן של מדינות בעלות מחשבה דומה", אמר.
בשנותיו הראשונות, קים ג'ון און ניסה לשנות את הכלכלה כך שהיא תוכל לייצר את העודפים שהוא זקוק להם כדי לנהל את רשתות התמיכה המחזיקות את שלטונו הרודני - אך לפי גרין, "הסיכונים וההתנגדות לכך ככל הנראה היו גדולים מדי בזמנו, והוא צמצם זאת".
באו"ם מזהירים כי האוכלוסייה הפגיעה בקוריאה הצפונית עומדת בפני סכנת רעב אם לא יהיה שיפור במצב הכלכלי והתזונתי. המגיפה הובילה להידוק השליטה של המשטר על הכלכלה, והיא מעמידה בספק את המשך קיומם של השווקים השחורים ועל העסקים הרשמיים שעליהם מתבססים צפון קוריאנים רבים.
בעשר שנות שלטונו של קים נכנסו כמה טכנולוגיות חדשות לחייהם של הצפון קוריאנים, כמו טלפונים סלולריים. אולם פעילי זכויות אדם מציינים כי במקביל המשטר אימץ גישה הייטקיסטית יותר לריגול ולדיכוי על מנת לחסל ולעקור מהשורש כל השפעה זרה או רמז למחאה מבית. עם זאת, זה עדיין לא מאוחר עבור קים לקיים את הבטחתו לשיפור תנאי החיים של אזרחיו.
"בסופו של דבר, השלטון של קים יוגדר על פי היכולת שלו לשפר את חיי האזרחים עם תום המגיפה", אמר רמון פאצ'קו פרדו, מומחלה לקוריאה מקולג' קינג בלונדון.