logo

ביידן אישר את הפיכת יום השחרור מהעבדות לחג לאומי

32

כשנה אחרי רצח פלויד, חתם נשיא ארה"ב על החוק שעבר ברוב גדול בקונגרס בטקס חגיגי בבית הלבן - שעצמו הוקם על ידי עבדים. חג ג'ונטינת' - 19 ביוני - מסמל את היום ב-1865 שבו אחרוני העבדים עודכנו על שחרורם על ידי לינקולן. "אומות גדולות לא מתעלמות מהרגעים הכואבים"

סוכנויות הידיעות18/06/2021 - 00:15
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חותם בבית הלבן על חוק המאשר את הפיכת היום ציון תום העבדות לחג לאומי. 17 ביוני 2021
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חותם בבית הלבן על חוק המאשר את הפיכת היום ציון תום העבדות לחג לאומי. 17 ביוני 2021צילום: רויטרס

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אישר הלילה (שישי) חוק שהופך את היום לציון תום העבדות לחג לאומי חדש. בטקס חגיגי שהתקיים בבית הלבן, הנשיא הדמוקרטי הדגיש את החשיבות של אמריקה להכיר בהיסטוריה, גם כשמדובר בהיסטוריה מבישה.

החוק, שעבר ברוב מוחץ בבית הנבחרים ביום רביעי אחרי שאושר פה-אחד בסנאט, מציין את היום ב-1865 שבו גנרל מצבא הפדרציה עדכן קבוצה של עבדים בטקסס שהם שוחררו שנתיים קודם לכן אחרי הצהרת השחרור של אברהם לינקולן במהלך מלחמת האזרחים. קידום החוק קיבל תנופה מחודשת בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד לפני כשנה.

"אומות גדולות לא מתעלמות מהרגעים הכי כואבים שלהן", אמר ביידן לפני שאישר את הפיכת ג'ונטינת' (הלחם באנגלית של 19 ויוני) לחג פדרלי, לאחר שעבר בקונגרס. "אומות גדולות לא בורחות. אנחנו מתמודדים עם הטעויות שעשינו. ואנחנו זוכרים את הרגעים האלו, ומתחילים להירפא ולהתחזק". לפני שחתם רשמית על החוק, הוסיף ביידן: "אני בסך הכול נשיא כמה חודשים, אבל אני חושב שהרגע הזה יהיה מהמכובדים ביותר שיהיו לי כנשיא".

סגניתו קמלה האריס, האישה השחורה הראשונה בתפקיד, אמרה לנוכחים בטקס כי "התכנסו כאן, בבית שהוקם על ידי עבדים. אנחנו נמצאים ליד המקום שבו הנשיא אברהם לינקולן חתם על הצהרת השחרור. ואנחנו כאן כדי להיות עדים לנשיא ג'ו ביידן קובע את ג'ונטינת' כחג לאומי. עברנו הרבה, ויש לנו עוד הרבה לעבור, אבל היום זה יום חג".

בטקס בבית הלבן נכחו 80 חברי קונגרס, מנהיגי קהילה ופעילים, בהם אופל לי בת ה-94, שבמשך עשורים נאבקה כדי להפוך את ג'ונטינת' לחג פדרלי. יהיה זה החג ה-11 המוכר על ידי הממשל הפדרלי, והאחרון שמתקבל מאז חג מרטין לותר קינג לפני כ-40 שנה. משרד משאבי האנוש בממשל האמריקני הודיע כי עובדים פדרלים יצאו לחופש כבר היום, מאחר שהחג יצויין מחר.

העבדים האפריקנים הראשונים הובאו בכוח בספינות של מתיישבים אירופים אל המושבות הבריטיות באמריקה, שלימים יהפכו לארצו הברית, במאה ה-17. מיליונים מהם הוחזקו כעבדים בואפן חוקי עד שעבר התיקון ה-13 לחוקה ב-1865.

ביידן וחברי המפלגה הדמוקרטית נתונים תחת לחץ להגיב לחקיקה שמקודמת בכמה מדינות הנשלטות בידי הרפובליקנים, ושלפי פעילי זכויות אזרח נועדה לדכא את הצבעתם של מיעוטים, ולהרג חסר הפרופורציות של שחורים בידי שוטרים.

במקביל, בכמה מדינות רפובליקניות מקדמים חוקים נגד לימודים המתמקדים בעבדות והגזענות של ארצות הברית. בין המחוקקים הרפובליקנים שהתנגדו להפכית ג'ונטינת' לחוק היו כאלו שאמרו שהוא "יפלג ויבלבל" את הציבור האמריקני.

ביידן הבטיח "מאמץ אגרסיבי" נגד האפליה

בעוד שידוענים ואנשי הממשל הפדרלי חגגו את המהלך, היו שתהו אם תהיה לו השפעה ממשית על הבעיות השורשיות של המדינה.

"חשוב לציין את השחרור ולעודד את האזרחים של היום להכיר בהיסטוריית העבדות, אבל תמיד יש סכנה שבכך זה יסתכם", אמר מתיו דלמונט, פרופסור להיסטוריה בקולג' דרטמות' המתמחה בהיסטוריה האפרו-אמריקנית ובזכויות אזרח. לדבריו, יהיה זה כישלון להסתפק רק בהכרה בתאריך כחג פדרלי, לא טיפול בסויגות כמו אלימות המשטרה, זכויות ההצבעה והאי-שוויון הגזעי.

ביידן אמר כי הממשל שלו נקט "מאמץ אגרסיבי" נגד האפליה הגזעית בתחום הדיור, להחזרת בעלות לשחורים ולהקצאת משאבים לקולג'ים ואוניברסיטאות המזוהים היסטורית עם הקהילה. "ההבטחה לשוויון לא תתממש עד שהיא לא תהפוך למציאות בבתי הספר שלנו, ברחובות הראשיים שלנו ובשכונות שלנו", הדגיש הנשיא הדמוקרטי.

עוד באותו נושא: