בחלק מאיי מרשל שבהם ביצעה ארצות הברית עשרות ניסויים גרעיניים באמצע המאה הקודמת יש רמות קרינה גבוהות יותר מאלו שבכורים בפוקושימה ובצ'רנוביל - כך לפי מחקר חדש. איי מרשל, המורכבים משתי שרשראות של יותר מאלף איים קטנים, שוכנים באוקיינוס השקט בין הוואי לפיליפינים. אחרי מלחמת העולם השנייה, כבשה אותם ארצות הברית והשתמשה בהם כאתר לניסויים גרעיניים בין 1846 ל-1958.
לפי ניוזוויק, מוקדי הניסויים - 67 במספר - היו האיים ביקיני ואנוויטק, שתושביהם פונו מהם. על אף שבאיי מרשל בוצעו רק 6% מ-1,054 הניסויים הגרעיניים שקיימה ארצות הברית בין 1946 ל-1992, האזור נשא את מירב העוצמה של הפצצות. במחקר חדש נחשף כי ביקיני לבדו נפגע מעוצמה של 77 מגה טון, כ-40% מכלל האנרגיה של כל הניסויים הגרעיניים של ארצות הברית באותה תקופה.
המדענים גילו רמות של זיהום רדיואקטיבי בשוניות של ביקיני, אנוויטק, רונגלפ ואוטיריק שבצפון שרשרת האיים. החוקרים בדקו דגימות אדמה, חול אוקיינוס ורמות קרינה חיצוניות. בביקיני ובנאן, רמות הקרינה היו גבוהות יותר ממה שהוסכם במזכר הבנות בין הממשל האמריקני להנהגת הרפובליקה של איי מרשל, כשבביקיני הרמות היו כמעט כפולות מהמותר. משמעות הדבר היא שהתושבים לא יוכלו לחזור לשם.
החוקרים גם בחנו דגימות שנלקחו מהמכתש שנוצר בעקבות "קאסל בראבו", ניסוי המימן העוצמתי ביותר אי-פעם של ארצות הברית. האזור צפוי להישאר נגוע בקרינה במשך מאות שנים.
