בית המשפט העליון בגיברלטר החליט היום (שישי) כי המכלית האיראנית, שנתפסה בעקבות חשד כי העבירה נפט לסוריה והפרה את סנקציות האיחוד האירופי, תוחזק בידי הטריטוריה הבריטית ל-14 ימים נוספים. במקביל, ארצות הברית ביקשה לכנס פגישה מיוחדת של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בנושא ההפרות האיראניות של הסכם הגרעין.
בטהראן דרשו מבריטניה לשחרר מיד את הספינה ואף האשימו אותה כי פעלה בשליחות ארצות הברית. בכיר במשרד החוץ של איראן תיאר את המהלך כ"בלתי מקובל" בשיחה עם השגריר הבריטי רוב מקייר, שזומן לשיחה לאחר ההשתלטות על המכלית. בהצהרה מטעם המשרד נמסר כי הבכיר "קרא לשחרורה המידי של מכלית הנפט, בהינתן כי היא נעצרה לבקשת ארצות הברית, על בסיס מידע שקיבלה".
מזכיר המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר, מוחסן רזאי, הזהיר כי אם הממלכה המאוחדת לא תשחרר את כלי השיט, הרפובליקה האסלאמית תיאלץ לנקוט בפעולות נגד כלי שיט בריטיים. "ב-40 שנותיה, הרפובליקה מעולם לא הייתה מקור לשום מתח, אך מעולם לא היססנו להגיב", אמר רזאי.
לדבריו, "אם בריטניה לא תשחרר את מכלית הנפט האיראנית, הרשויות הרלוונטיות יהיו מחויבות להגיב בפעולות הדדיות והשתלט על מכלית נפט בריטית".
הרשויות בגיברלטר, טריטוריה בריטית בקצה הדרום-מערבי של ספרד, המשמשת כשער הכניסה לים התיכון, אמרו כי הן חשדו שהמכלית נשאה נפט גולמי לסוריה תוך הפרה של העיצומים שהשית האיחוד האירופי.
ההשתלטות על "גרייס 1", שאורכה כ-300 מטרים, הגיעה בעת מתיחות בין טהראן לאיחוד האירופי, בעוד המדינות החברות בו דנות בתגובה להודעת נשיא איראן חסן רוחאני כי החל מיום ראשון תגדל רמת העשרה האורניום מ-3.7%, כפי שמותיר הסכם הגרעין מ-2015.
איראן מספקת נפט לכוחותיה בסוריה, למרות הסנקציות נגד ממשל אסד. בשנה שעברה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החל להשית עיצומים על איראן עצמה, עם פרישתו מהסכם הגרעין בו הובטחה לטהראן גישה למסחר העולמי בתמורה לריסון תכנית הגרעין שלה. סנקציות אלו הוחרפו מאז חודש מאי האחרון, והפכו את שוק הנפט ברפובליקה האסלאמית נואש ללקוחות חלופים. איראן הפכה לתלויה בצי המכליות שלה להעביר כל כמות נפט שתוכל למכור וכן לאגור כל תפוקה שלא נמכרה.