מוקדם עדיין לחגוג את מה שמסתמן כהצלחה ישראלית בסיכול "פעולת התגמול" האיראנית מאדמת סוריה. התקפת הטילים האיראנית שתוכננה לאמש לעבר ישראל אולי נמנעה באמצעות ההפצצה על הבסיס באל-כיסווה, אך ניתן לשער שמשמרות המהפכה לא אמרו את מילתם האחרונה. על פי הדיווח של המרכז הסורי לזכויות אדם לפחות 15 בני אדם נהרגו בתקיפה באל-כיסווה, בהם שמונה איראנים.
ניתן ללמוד מכך כי המוטיבציה האיראנית לנקמה לא שככה, להיפך. ראש כוח קודס, קאסם סולימאני עוד ישוב וינסה באמצעות שלוחותיו השונות בסוריה לסגור חשבון עם ישראל בצורה כזו (טילים) או אחרת (התקפה על סיור צה"ל ברמת הגולן נוסח ינואר 2015). ואולי חשוב מכך, יש לזכור שהמטרה המרכזית של איראן בסוריה אינה הנקמה בישראל, אלא ההתבססות שם, ולאיראן אין שום כוונה לעצור את ההתבססות הזו, גם לאחר לא מעט תקיפות שיוחסו לישראל.
עוד בוואלה! NEWS:
מתקפת המנע בסוריה חשפה את האיראנים - ודחתה זמנית התנגשות חזיתית
צה"ל: חזרה לשגרה מלאה; תושבי רמת הגולן: בת"א צריך לדאוג יותר
12 אלף תושבים בגליל העליון ללא מיגון בבית: "מלחיץ אבל התרגלנו"
האימפריה הפרסית רוקמת עור וגידים לנגד עינינו בין טהראן לבין הים התיכון. ואם בוחנים את מגמת ההתפשטות הזו על פני שנים, ולא בימים, אפשר להבין שסיפור הנקמה בישראל הינו לכל היותר משני באסטרטגיה האיראנית, בוודאי שלא העיקר.
והנה מה שהאיראנים יכולים להבין עד כה ממה שמסתמן מהפעולות המיוחסות לישראל בסוריה. ישראל לא תסכים לכניסה של אמצעי לחימה "שוברי שיוויון" לסוריה המיועדים לחיזבאללה או למשמרות המהפכה. לא טילים ארוכי טווח כמו הפתח 110, וגם לא מל"טים תוקפים שיחדרו לישראל ויאיימו על העליונות האווירית המוחלטת שלה. מן הסתם צריך להוסיף לרשימה הזו עוד אי אלו פריטים ברשימת "הקו האדום הישראלי": נוכחות איראנית בקרבת הגבול ברמת הגולן, או מליציות שיעיות ונוכחות של חיל אוויר איראני.
כלומר, החשש הישראלי הוא מהתבססות איראנית צבאית, אך לא בטוח כלל שהכוונה המרכזית של טהראן היא צבאית בלבד. איראן רוצה באותה מידה השפעה כלכלית ופוליטית במרחב שבו היריבה המרכזית שלה היא דווקא סעודיה. ובעוד ריאד צוברת הפסדים בשדה הקרב הפוליטי כמו בבחירות לפרלמנט בלבנון, והצבאי כמו בתימן, איראן מעמיקה את אחיזתה באזור.
ואכן הסהר השיעי שמפניו הזהיר מלך ירדן עבדאללה לפני כעשור, הופך כעת למפלצת של ממש. במרחב האדיר שבין איראן לים התיכון יש כיום מסדרונות קרקעיים בהשפעה איראנית, אם לא בשליטה. טהראן תמשיך לפעול לקבל לידיה זיכיונות להפעלת חברות סלולר, לחציבת פוספטים ואולי גם לנמל ימי שיופעל בעקיפין על ידי איראן. טהראן כבר ניסתה בשנה החולפת לחכור שטח לנמל איראני מידי סוריה באזור טרטוס, אך לא נענתה בחיוב על ידי דמשק. זאת בגלל לחץ רוסי אינטנסיבי.
למרות כל האמור, צריך לזכור שמדובר כאן באיראן - מה שלא נכנס דרך הדלת ייכנס דרך החלון. כלומר, ניתן לשכור שטח בחופי הים התיכון, באמצעות חברה שפועלת עבור טהראן אך אינה שייכת רשמית לממשלה האיראנית.
הסיכול האחרון מאמש המיוחס לישראל, ובעיקר ההבנה של היכולות המודיעיניות הישראליות עשויים לגרום לאיראן לשקול מחדש את אופי התגובה הרצוי או את דרך הפעולה. סולימאני וחבר מרעיו קמו הבוקר מן הסתם ושאלו את עצמם לא מעט שאלות נוקבות באשר לחדירות של כוחותיהם בסוריה למודיעין הישראלי. ייתכן שהדבר הזה יוביל להחלפת טקטיקה, אבל לא צריך לטעות. האסטרטגיה של ההתבססות האזרחית-כלכלית-פוליטית בסוריה תימשך ובמידה מסוימת גם הצבאית.