logo

בית משפט אירופי: מעסיקים יכולים לאסור על עובדים לחבוש כיסוי ראש

16

בהחלטה ראשונה של בית משפט באיחוד האירופי בסוגיה השנויה במחלוקת, קבע בית הדין האירופי לצדק כי תקנה האוסרת על לבישת סמל דתי אינה אפליה. הפסיקה ניתנה כחלק מדיון במקרים של שתי נשים מבלגיה ומצרפת שפוטרו מעבודתן בשל חבישת כיסוי ראש אסלאמי

סוכנויות הידיעות14/03/2017 - 13:20
סטודנטיות באוניברסיטה בפריז התנסו בעטיית רעלה - ועוררו סערהצילום: מערכת וואלה

(סטודנטיות באוניברסיטת פריז מתנסות בחבישת חיג'אב)

מעסיקים באירופה יכולים להחליט אם לאסור על עובדיהם ללבוש או לחבוש סמלים דתיים – כך קבע היום (שלישי) בית הדין האירופי לצדק. מדובר בהחלטה ראשונה של בית משפט אירופי בסוגיית חבישת כיסויי ראש אסלאמיים במקום העבודה. "תקנה פנימית שאוסרת על לבישת סמל ויזואלי פוליטי, פילוסופי או דתי לא מהווה אפליה ישירה", נמסר בהחלטת בית המשפט.

החלטת בית המשפט האירופי מגיעה ערב הבחירות בהולנד, שבמהלכן הפכה הגירת מוסלמים לסוגיית מפתח, המעוררת יחס אמביוולנטי להגירה ולמדיניות קבלת פליטים. ההחלטה פורסמה במסגרת דיונים בתיקים של שתי נשים, בצרפת ובבלגיה, שפוטרו מעבודתן משום שסירבו להסיר את כיסויי הראש שלהן.

סמירה אצ'ביטה פוטרה מחברתG4S בבלגיה כשהחלה לחבוש כיסוי ראש אחרי שלוש שנות העסקה. היא טענה כי הופלתה על רקע דתי. בית המשפט הסביר בפסיקתו כי החברה שינתה את תקנות העבודה כך שהן אוסרות על עובדים ללבוש "סמלים נראים המשקפים את האמונות הפוליטיות, הפילוסופיות והאמונות הדתיות שלהם". לכן, לדברי בית המשפט, תקנה זו מכסה "כל הצגה של אמונות אלה ללא הבדל", ולפיכך, היא אינה נחשבת לאפליה, בתנאים מסוימים.

נערה עוטה חיג'אב
נערה עוטה חיג'אב צילום: AP

עם זאת, במקרה של אסמה בוגנאווי, שפוטרה מחברת תכנה בצרפת בשם "מיקרופול", קבע בית המשפט כי ייתכן שהחברה הפרה את חוקי האיחוד האירופי האוסרים על אפליה על רקע דתי, אם עשתה זאת בשל בקשת לקוח ולא במסגרת תקנה כללית. בית המשפט מסר כי "בהיעדר חוק כזה, רצונו של המעסיק להיענות לבקשותיו של צרכן, שאינו מעוניין לקבל שירות מעובד החובש כיסוי ראש אסלאמי, לא יכול להיחשב דרישה מקצועית, אלא אפליה".

שופטי האיחוד אמרו כי בתי המשפט בצרפת צריכים להכריע אם בוגנאווי פוטרה משום שהפרה תקנה פנימית דומה. "אם פיטוריה מבוססים על בקשה שעלתה ממפגש עם צרכן מסוים, ייתכן שמדובר במקרה מאוד מוגבל".

שרת החוץ של האיחוד האירופי פדיקה מוגריני עוטה רעלה בביקור בטהראן, איראן, יולי 2015
שרת החוץ של האיחוד האירופי עם כיסוי ראש צילום: AP

עוד נטען כי "רצונו של המעסיק לייצר מראה אחיד לציבור ולצרכנים במגזר הפרטי הוא לגיטימי", אך בתי משפט הארציים חייבים לוודא כי מדיניות הניטרליות נאכפת באופן שווה על כל העובדים. בית המשפט האירופי הציע כי בית המשפט בבלגיה יכריע אם על החברה להציע משרה אחרת לאצ'ביטה שלא כוללת ממשק פרונטלי עם צרכנים.

במקרה של אצ'ביטה, בית המשפט האירופי ביקש עוד מבית המשפט הבלגי להכריע אם הייתה קרבן לאפליה לא ישירה או שהתקנה של החברה גורמת לכך שעובדים מסוימים נמצאים בעמדה נחותה יותר מעובדים אחרים בשל דתם. עם זאת, הפסיקה עדיין יכולה להיות מוצדקת משום "שהיא עומדת באופן עקבי ושיטתי" עם "מטרה לגיטימית", כמו מצג של מראה ניטרלי כחלק מחופש החברה בניהול עסקיה.

עוד באותו נושא: