הציבור נתן ניצחון. אין לכם זכות להפסיד אותו | טור דעה

בשבוע שעבר, ביום הבחירות לכנסת ה-26, הגיע המאמץ האזרחי האדיר הזה לנקודת שיא. הציבור לא רק יצא להצביע. הוא הצליח לייצר הזדמנות פוליטית נדירה לשינוי במסלולה של ישראל.

כולנו כבר מכירים את המספרים. 56% מאזרחי ישראל הצביעו בעד תיקון. 55% מהציבור הציוני נתנו את קולם למי שהתחייבו לעצור את ההפיכה המשטרית, לקדם שוויון בנטל ולפעול על פי עקרונות מגילת העצמאות. אם מנכים את גוש "נמות ולא נתגייס", רק 32% מהישראלים הצביעו בעד דרכה של הממשלה הקודמת בראשות נתניהו.

כן, קיווינו לתוצאה אחרת. רצינו להצטרף למדינות שאזרחיהן הצליחו לבלום את השחיקה הדמוקרטית ולהחזיר את מדינותיהן למסלול. אבל המציאות בישראל מורכבת יותר, ואסור להמעיט בגודל ההישג. במדינה שנמצאת בשלב מתקדם ומסוכן של שחיקה דמוקרטית, זהו רוב מוצק. בפולין, בהונגריה ובסרביה הספיק רוב נמוך מזה. אלא שהמספרים לבדם אינם הסיפור. הם הביטוי הפוליטי של שנות המאבק האזרחי, שלא הסתפק במחאה נגד המציאות, אלא הצליח ליצור את התנאים לשנות אותה.

ואת זה מנהיגי גוש התיקון חייבים להבין: ההזדמנות הזאת הופקדה עכשיו בידיהם.

ההזדמנות נוצרה בזכות התלכדות נדירה של ארבעה כוחות, שספק אם יחזרו וייפגשו באותן נסיבות.

הראשון, והמשמעותי מכולם, הוא החברה האזרחית. ארבע שנים של מאבק התנקזו ליום הבחירות, שבו הייתה מעורבות שיא. מיליוני ישראלים לקחו חלק פעיל בתהליך הבחירות במסגרת מפלגות, עמותות, מיזמים אזרחיים ויוזמות פרטיות. ממטולה ועד אילת התגייסו אזרחים לשמירה על טוהר הבחירות ולעידוד ההצבעה, והובילו לשיא באחוזי ההצבעה. הציבור הישראלי ניהל מאבק על זהותה ועתידה של המדינה, לקח אחריות ופעל בנחישות כדי להשפיע על עתידה. הציבור הגדול הזה, שהפך את התקווה לעשייה, יתקשה למנוע מהתקווה להפוך לייאוש אם תוקם ממשלה בראשות נתניהו או אם יתקיימו בחירות נוספות. הציבור מבין שזוהי הזדמנות חד-פעמית שניתנה למנהיגים.

הכוח השני הוא הציבור הערבי, שהגיע לקלפי בהמוניו ואמר את דברו. לאחר שנים של הפקרה וגזענות מצד הממשלה, ולאחר קמפיין גזעני ומסית, החליטו האזרחים הערבים להפסיק לעמוד מנגד. הם התייצבו בהיקף יוצא דופן, עמדו שעות ארוכות בתורים, גם בגשם, ומול עיכובים והתגרויות, כדי לממש את זכותם הדמוקרטית. הם הבינו שעתידם נמצא על כף המאזניים. הם לא ויתרו.

הכוח השלישי הוא הישראלים השוהים או מתגוררים בחו"ל. בשבוע שלפני הבחירות ראינו בהתרגשות ישראלים ששילמו ממיטב כספם, שינו תוכניות ועלו על מטוסים במיוחד כדי להצביע. הם עשו זאת משום שלמרות המרחק, הם עדיין מאמינים שיש להם ולילדיהם עתיד בישראל.

הכוח הרביעי הוא פרצה בשורות הקואליציה שנתניהו לא הצליח לסגור: מפלגות קטנות שהתעקשו להתמודד ולא עברו את אחוז החסימה. נתניהו, שנחלש והיה עסוק בהסתה, לא הצליח למנוע זאת, והוא יעשה כל שביכולתו כדי שהדבר לא יחזור על עצמו בבחירות הבאות.

ארבעת הכוחות האלה יצרו הישג יוצא דופן: יתרון פרלמנטרי ברור לדורשי התיקון, למי שמאמינים בערכי מגילת העצמאות.

נתניהו הוא יריב פוליטי חזק ומנוסה. יריב שיודע שהעיקרון המנחה הבסיסי בפוליטיקה הוא לתפוס את השלטון ולאחוז בו. זה בדיוק מה שהיה עושה אם היה כעת במצב ההפוך. התנאים אינם מושלמים, אבל מנהיגות אינה נבחנת כשהדרך ברורה וכל האפשרויות פתוחות. היא נבחנת דווקא כשהמציאות מורכבת, כשההחלטות כרוכות במחירים אישיים וכשאין דרך להתקדם בלי להעז. ההיסטוריה אינה משתנה בידי מנהיגים שממתינים לתנאים המושלמים.

גדי איזנקוט הוא מסוג המנהיגים שאפשר לסמוך עליהם שיפעלו באחריות ויראו את האינטרס הציבורי הרחב. ממשלת התיקון שתקום תידרש לנהוג באחריות וברגישות גם כלפי מי שלא הצביעו עבורה. עליה להיות ממשלה דמוקרטית וליברלית, שתדאג לביטחון, לשוויון בנטל, לחינוך ולתיקון מעמדה של ישראל בעולם. ממשלה שתפעל למען כלל אזרחיה, ולא למען האינטרסים האישיים של העומדים בראשה. היא צריכה להוכיח שעבורה האזרחים שווים ואינם מתחלקים ל"אנחנו" ו"הם".

ישנן דוגמאות רבות למנהיגים גדולים בהיסטוריה שידעו לנצל הזדמנויות חד-פעמיות כדי להעז ולייצר שינוי. הזדמנות כזו קיימת עכשיו. הציבור הרב שהצביע עבורם דורש ממנהיגי הגוש יוזמה ואומץ כדי לנצל את ההזדמנות הזו. הזדמנות שאולי לא תחזור.

אחרי ארבע שנים שבהן החברה האזרחית בישראל הוכיחה שאזרחים נחושים מסוגלים לשנות את המציאות, עכשיו תורם של המנהיגים להוכיח שגם הפוליטיקה מסוגלת. לא יצאנו למאבק רק כדי לעצור את ההרס. יצאנו כדי להחזיר למדינה שלנו את התקווה ולפתוח בתהליך הארוך והחיוני של תיקון, איחוי ובנייה מחדש. ההיסטוריה תזכור את ההתגייסות האזרחית שהביאה את ישראל לרגע הזה. היא תזכור גם מה עשו מנהיגיה עם ההזדמנות שניתנה להם.

הציבור נתן ניצחון. אין לכם זכות להפסיד אותו.

הכותב הוא אחד ממייסדי ומובילי "אחים ואחיות לנשק".