ש״ס של אריה דרעי קרסה במבחן הכי חשוב שלה — מבחן הקלפי. המצביעים פשוט לא הגיעו.
לאן הלכו הקולות?
מי שנהנתה מהשחיקה של ש״ס היא עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. לפי הנתונים של מלאך, המפלגה היא המרוויחה הכמעט בלעדית מקריסת ש״ס בפריפריה ובערי המרכז, בעוד הליכוד והציונות הדתית שמרו על כוחם.
בנתיבות זינקה עוצמה יהודית ל-20.84% (4,676 קולות), מול 28.70% (6,440 קולות) לש״ס. בשדרות היא תפסה את המקום השני עם 16.79% — יותר מפי 2.3 מש״ס, שנפלה ל-7.2%. באופקים היא כמעט השתוותה לש״ס וליהדות התורה (13.99% מול 14.65% ו-14.64%). בקריית גת קיבלה 16.1% מול 9.92% לש״ס, ובדימונה 12.72% מול 6.14%. בראשון לציון עוצמה יהודית מכפילה את ש״ס, עם 5.87% מול 2.88%.
הנתונים האלה מתיישבים עם טענת הפעילים שלפיה המסר בסוגיית החיילים הרחיק את המסורתיים. עם זאת, הם אינם מוכיחים שכל מי שעזב עבר ישירות לבן גביר, אלא מצביעים על מגמות מקבילות ברשויות המקומיות.
גם בבית החרדי: הסדק מתרחב
הבעיה אינה מסתיימת בפריפריה. גם במעוזים החרדיים נרשמה ירידה ממוצעת של 25.8% בכוחה של המפלגה: בית שמש (25.9%-), ביתר עילית (27%-), מודיעין עילית (21.7%-), אלעד (21.2%-) ובני ברק (18.1%-).
באלעד ש״ס עדיין ראשונה עם 39.11%, אך יהדות התורה זינקה מ-24.2% ל-37.48% והפער הצטמצם ל-354 קולות בלבד. ברכסים נרשם תיקו: 2,983 קולות לכל מפלגה (צניחה של 22.56% לש״ס). יהדות התורה, לעומת זאת, שמרה על משמעת ואף גדלה: בביתר עילית עלתה ל-65.11% (מ-59.4%), בבית שמש ל-41.35% (מ-38.8%), ובבני ברק ל-60.56% (מ-59.3%). לדברי מלאך, היא לא סבלה מירידה באחוזי ההצבעה.
מבחינת קריספל, זו המחצית השנייה של המשבר: ״ציבור האברכים עבר את התקופה הכי קשה בחיים שלו. קרעו אותו לגזרים, נישלו אותו מכל מה שאפשר וגם ממה שאי אפשר. לא יצאתם לציבור, לא דיברתם לציבור. גם כשהיה קשה, עדיין היה צריך לצאת ולהסביר״.
המחאה הדהדה גם ברשימות הקטנות: רשימת ״צבע שחור״ קיבלה 4.99% במודיעין עילית, 2.95% בבני ברק ו-0.94% בירושלים — ביטוי לביקורת פנים-חרדית על כישלון חוק הגיוס. מנגד, רשימתו של מוטי לייטנר ״הציבור החרדי״, שפנתה למתונים, לא פרצה וקיבלה 2.39% בלבד בבית שמש ו-0.8% בבני ברק.
״הסיפור הוא דיכוי הצבעה״
בש״ס יש מי שמציגים תזה שונה לגמרי. גורם בתנועה מעריך כי כ-80 עד 90 אלף קולות פוטנציאליים כלל לא הגיעו לקלפיות — כ-60% מהם מהציבור המסורתי וכ-40% מהחרדי. מבחינתו, לא מדובר במעבר המוני למפלגות אחרות, אלא בקמפיין שדיכא הצבעה.
״היה פה קמפיין מטורף, והצליחו לדכא את ההצבעה אצלנו״, הוא טוען. ״יהדות התורה נהנתה מהגידול הטבעי שלה, ואנחנו לא. יכול להיות שהיו מעברים קטנים, אבל זה לא הסיפור המרכזי. אנשים פשוט לא יצאו להצביע״. להערכתו, אובדן של כ-80 אלף קולות שקול לפגיעה של כשני מנדטים.
לדבריו, ש״ס נלכדה במלכוד כפול: ״יש לנו מורכבות, אנחנו לא כמו יהדות התורה שיכולה להגיד את אותו הדבר ב'קול ברמה' ובערוץ 12, כי אצלם זה אותו קהל. לנו יש קהלים שונים מאוד. לציבור החילוני הציגו אותנו כמשתמטים, ולציבור החרדי בדיוק הפוך — שאנחנו מוכרים נשמות. עשינו קמפיין טוב, אבל בסוף הרעל השתלט״.
הוא מצביע גם על הפצת הקלטות מטעות בוואטסאפ שיוחסו לרב צדקה ולמנהיג הרוחני הרב יצחק יוסף: ״כמה טלפונים עשו עם הקלטות שקריות. הפיצו כאילו הרב יצחק יוסף תומך באיזנקוט, דברים מטורפים. הופעלו לחצים בקבוצות וואטסאפ, התנהגות מפלצתית שחלקה עבד״. לצד זאת, הוא מודה: ״אני לא אומר שלא צריך לעשות חשבון נפש, אבל עם כל הקמפיין הזה הוצאנו 300 אלף איש מהבית. צריך להבין את ההקשר״.
״הכישלון רשום על שמם״
בתוך ש״ס, המשבר מציף האשמות חריפות. גורם המעורה בנעשה בתנועה טוען כי בסביבת הרב יצחק יוסף חוששים שיישאו באחריות: ״החבר'ה של הרב יצחק מתדרכים נגד אריה כי הם מפחדים שהכישלון יירשם על שמם — אבל הכישלון רשום על שמם. בגללו איבדנו את כל הציבור המסורתי, את הסבתות של בחורי הישיבות. הבן אדם זלזל בחיילים, זלזל בצבא, וחטפנו פצצה״. מנגד, הוא מזכיר: ״יש מי שאומר שדווקא כשהרב יצחק יצא נגד ש״ס זה היה כשלא היה לו תפקיד. אחרי שהוא קיבל ג׳וב הוא כבר לא יצא?״.
קריספל מסכים שההנהגה הרוחנית חייבת לתת דין וחשבון: ״ש״ס היא לא תנועה קיצונית, היא תנועה של עמך. אין מקום, לדעתי, לאותם רבנים שיוצרים בלבול״. עם זאת, הוא מכיר בכוחו של הרב יצחק יוסף בשטח: ״הציבור נוהר אחריו כי ככה הוא רואה אותו — כממשיך דרכו של הרב עובדיה״.
יפה ברשת, אבל איפה היה השטח?
מעבר לסוגיית הגיוס, נשמעת ביקורת על תפעול הקמפיין. גורם המעורה בפרטים מתאר מנגנון שלא ייצר התלהבות: ״גם מי שהצביע, זה כבר לא היה מאהבה, מצוואה ומסורת של הרב עובדיה. הצביעו מכוח האינרציה. הקמפיין היה יפה ברשת, אבל בשטח הוא לא היה קיים. בבית שמש לא הייתה אווירת בחירות, ובאשדוד איבדת 12,000 קולות״.
לדבריו, קיים ״ניתוק מוחלט בין האלקטורט להנהגה הפוליטית והרבנית״, ונציגי המפלגה ברשויות נחלשו: ״פעם נציגות ש״ס הייתה עוזרת, היום פחות. ש״ס חייבת לרדת לשטח לקראת הבחירות המוניציפליות, כי כשש״ס חזקה בממשלה, ראשי הערים מתייחסים אחרת לנציגים שלה״.
דרעי יפרוש? לא כל כך מהר
למרות התוצאות, הגורם מעריך שדרעי לא יוותר על כסאו: ״הוא לא יפרוש כשש״ס בשישה מנדטים. הוא יעבוד קשה עוד קדנציה, יחזיר אותה, ינהל את השטח למוניציפלי — ואז יפרוש בזמן טוב, לא במשבר. הוא היחיד שמסוגל להושיב את כל הרבנים סביב שולחן אחד. מי שיבוא אחריו יסתבך במלחמות״.
גם קריספל שולל פרישה מיידית: ״יש לי המון ביקורת עליו, אבל הוא לא צריך ללכת הביתה. ברגע שדרעי הולך, העסק יתפרק לשבטים. הוא הדבק שיכול לעשות סדר״.
מנגד, פעיל ש״ס בדרום פוטר את המפלגה מאשמה ומפנה אצבע לגורמים חיצוניים: ״היה קמפיין אגרסיבי נגד החרדים סביב חוק הגיוס שגרם לרבים להישאר בבית. השמאל והיועצת המשפטית לממשלה טירפדו פתרונות״.
לחזור להיות ש״ס
המספרים מציגים ירידה חדה בפריפריה ובמעוזים החרדיים, והעדויות מהשטח מתארות תנועה שאיבדה את החיבור לקהל הבית.
מבחינת קריספל, התשובה היא חזרה לשורשים: ״לא ויתור על עולם התורה, אלא חידוש הברית בין החרדים למסורתיים, בין הדאגה לבחורי הישיבות לדאגה לחלשים. כולנו אחים, צריך להביא ריפוי לעם הזה. די, חלאס״.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם ש״ס תתרגם את חשבון הנפש לשינוי ממשי, או שתמשיך להישען על מורשת הרב עובדיה ועל מנהיגותו של דרעי. בבחירות האלה התברר כי הזיכרון ההיסטורי לבדו אינו מספיק כדי להביא את הבוחרים אל הקלפיות.