יממה לפתיחת הקלפיות, מטות יום הבחירות במפלגות עובדים בכל הכוח, ובכולם מקווים שיצליחו לשנע את הבוחרים עד האחרון שבהם. הנתונים של ועדת הבחירות מבהירים את ההיקף: 7,331,981 בעלי זכות בחירה, 12,018 קלפיות ו-18 אלף תיבות קלפי, כ-100 אלף עובדים, כ-15 אלף מצלמות לפיקוח על טוהר הבחירות, 660 קווי תחבורה ציבורית בינעירוניים ללא תשלום (כולל כל קווי רכבת ישראל) ותקציב של 690 מיליון שקל.
המיקוד בקואליציה ובגוש השינוי זהה: העלאת שיעור ההצבעה
במחנה הימין מובילים את מאמץ השטח במטה "מצילים את הימין", בהובלת ברלה קרומבי וראש מועצת בנימין ישראל גנץ, במוקד: פילוח באמצעות כלי AI והורדת נתונים לשטח. בשטח פועלים בני נוער, תלמידי ישיבות ואולפנות ומתנדבים, על בסיס מידע שהועבר מראש על ידי אנשי מפתח מקומיים, בהם רבנים ואנשי ציבור.
היעד: עלייה של חמישה אחוזים בשיעורי ההצבעה בערי הפריפריה, שבהן התקשתה הקואליציה להוציא מצביעים בעבר. "בבאר שבע אחוזי ההצבעה היו 61%", אומר קרומבי. "אם נגיע ל-66%, זה עוד ארבעה מנדטים, אולי אפילו חמישה". לדבריו, המטה לא מתמקד בשאלה אם אדם כבר הצביע, אלא ביעד מדויק יותר: כתובות של מצביעי ימין שלא הצביעו בשלוש-ארבע מערכות בחירות אחרונות. הוא מודה שזה אתגר: באזורים לאומיים נוטים להצביע פחות, אך מעריך שהפעם יהיה שונה, אחרי שנים שבהן השתנתה האוריינות הפוליטית.
באופוזיציה מזהים את שיעור ההצבעה כמפתח לניצחון, ומעריכים שהגעה ל-76%-77% במעוזי הגוש עשויה להוביל ליותר מ-61 מנדטים. לשם כך נדרשים כמה תנאים במקביל: אין עלייה בהצבעה במעוזי הקואליציה, ירידה של שניים-שלושה אחוזים בהצבעה במגזר החרדי ועלייה בהצבעה בחברה הערבית לכ-60%, נתון שבאופוזיציה מעריכים שהוא ריאלי. "ככל שמתקרבים ל-80%, הסיפור גמור", אומרים שם.
אתמול ערך איזנקוט כנס אחרון, ומטה יום הבחירות שלו עובד חודשים ארוכים כדי למצות את כושר ההצבעה. החשש המרכזי: זליגת קולות מהמפלגה למפלגות אחרות בתוך הגוש, על רקע קמפיין השטח של נפתלי בנט, שנשען על מנגנון השטח של יש עתיד, והחשש מציר ליברמן-בנט ביום שאחרי. הסקרים האחרונים שפורסמו בסוף השבוע מראים מספר מנדטים דומה לזה של איזנקוט. גם הדמוקרטים נלחמים על כל קול, והמפלגות הערביות מקוות להעלות את שיעורי ההצבעה ולהתקרב לאלה של הציבור הישראלי הכללי, מה שירחיק את הצדדים מהיכולת להקים ממשלה עם מפלגות ציוניות בלבד.
המשבר החרדי והאתגרים בימין
המפלגות החרדיות מתמודדות עם אכזבת מצביעים על רקע משבר הגיוס. ש"ס יורדת בסקרים, גם בקרב קהלים מסורתיים, וביהדות התורה נמשכים המאבקים הפנימיים. בנוסף, שתי מפלגות חדשות עשויות לפצל את הקולות: "הציבור החרדי" של מוטי לייטנר, שמסרב לניסיונות של נתניהו לגרום לו לפרוש; "צבע שחור", מפלגת מחאה שמציבה במרכזה את נושא מעצר הריקים.
לצידן, סמוטריץ' נצמד לליכוד בניסיון לצלוח את אחוז החסימה וכעת הוא נראה יציב מאוד מעליו, ובן גביר מסתכסך עם הליכוד לאורך הקמפיין, כשהקו המרכזי שלו הוא שנתניהו מבקש לזרוק אותו לאופוזיציה ולהקים ממשלת אחדות בלעדיו.
מפלגתו של עפר וינטר מסבכת את נתניהו, ובמערכת הפוליטית תוהים מדוע נכנס לעימות איתה בניסיון למנוע ממנה לעבור את אחוז החסימה. במטה וינטר מדברים על מומנטום חיובי אחרי תמיכה של דמויות מוכרות ברשת, ומעריכים שיצביעו עבורו מצביעי ימין מאוכזבים מהקואליציה וגם כאלה שחשבו לעבור לאופוזיציה אך התקשו לעשות את הצעד, ושההצבעה לו תהיה עבורם "הצבעת פשרה ומחאה". לצדו ברשימה יושבים יועז הנדל וירון זליכה, שקיבלו אתמול חיזוק מעידן עמדי, מהשחקן דין מירושנקוב והסטנדאפיסט אורי ברויר.
לגבי מפלגת "נועם", הערכה במחנה הימין היא ש"זה אירוע של עשרת אלפים קולות". ובמחנה גורסים שאין תרחיש שבו מפלגה שאינה עוברת תעבור, גם אם יקבלו "בוסט".
ההערכה הרווחת: שיעור הצבעה גבוה יקשה על המפלגות הקטנות לעבור את אחוז החסימה, ושיעור נמוך יקל עליהן. באופוזיציה מעריכים שבתרחיש ההצבעה הגבוהה יתקשו לעבור את אחוז החסימה הנדל-זליכה ווינטר. בנוסף, חוסר התיאום בחלק מהקואליציה ומפלגות קטנות שאינן כולן עם הסכמי עודפים.
הנעלמים של יום הבחירות
גם ביממה האחרונה נותרו נתונים שהסוקרים מתקשים לפצח: הקהל הצעיר, העולים מרוסיה ומאוקראינה שהגיעו בשנים האחרונות, וגם מצביעים חרדים שאינם מתכוונים להצביע או שיצביעו למפלגות אחרות ולא ליהדות התורה ולש"ס.
לא מה שחשבתם. 10 ציטוטים של פוליטיקאים. תדעו לזהות מי אמר את הציטוט?