מי יקצר את התורים ומי יחזיר את הרופאים מחו"ל: הקרב על הבריאות

שאלת זמני ההמתנה לבדיקות ולרופאים מומחים מייצרת מגוון פתרונות - מרגולציה נוקשה ועד ביזור שירותים.

מפלגת ישר מציעה לקבוע זמני שירות וסטנדרטים מחייבים לקופות החולים, לרבות הטלת סנקציה תקציבית על אי-עמידה ביעדים. לצד שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לניהול תורים, המפלגה מציעה לבחון תשלום על אי-הגעה לתור, ביטול מתאמי שירות לקהילה, הקמת מרכזים קהילתיים שישרתו מבוטחים מכלל הקופות, ומנגנוני תיאום וסיוע ייעודיים לחולים כרוניים, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים.

מפלגת הדמוקרטים מבקשת אף היא להדק את הפיקוח על קופות החולים בנוגע לזמני המתנה וזמינות, לצד הרחבת מרפאות מומחים אזוריות, רפואה מרחוק ותוספת ציוד רפואי מתקדם.

מפלגת ביחד מתחייבת להקים עשרות מרכזי רפואה קהילתיים בתוך חמש שנים, שיספקו ניתוחים בהרדמה מקומית, הדמיה מתקדמת, רפואת מומחים ורפואה דחופה, במטרה להפחית עומסים מבתי החולים.

במפלגת המילואימניקים-הכלכלית מציעים לקבוע יעדי זמינות אזוריים, להרחיב את השירותים בקהילה ולשלב רפואה מרחוק, תוך דגש מיוחד על קיצור תורים בבריאות הנפש באמצעות תוספת מטפלים ושיפור תנאי העסקתם.

בישראל ביתנו מציעים להרחיב שירותים שאינם דורשים אשפוז, להוסיף תקנים ומיטות, לפתח רפואה מונעת, ולקבוע זמני המתנה מחייבים לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

בש"ס מציעים להרחיב את סמכויות הרוקחים בקהילה כדי להפחית עומס מהרופאים, להגדיל את היצע המטפלים בהתפתחות הילד, ולקבע סטנדרט שירות מחייב לצד השלמת הדיגיטציה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

בציונות הדתית-זהות שמים דגש על הרחבת התחרות וחופש הבחירה בין הגופים הרפואיים.

משבר כוח האדם ברפואה הציבורית מוביל את המפלגות להציע מנגנונים שונים להגדלת מספר הסטודנטים ולהשבת רופאים ישראלים שעזבו למדינות אחרות.

מפלגת ביחד מציעה להקים גוף לאומי לתכנון כוח אדם שיתאים את התקינה לממוצע ה-OECD ויכוון להתמחויות במחסור, לצד הקמת "דסק חוזרים" שיפעל להשבת רופאים מחו"ל באמצעות תנאי שכר, קיצור הליכי רישוי ואפשרויות מחקר וניהול.

גם במפלגת הדמוקרטים מציעים מערך ייעודי להשבת רופאים הכולל מעטפת מקצועית ומשפחתית לשבים, לצד יעד של יותר מ-2,000 סטודנטים לרפואה בשנה, מנגנון ארצי ושקוף לקבלת מתמחים, קידום קיצור התורנויות והרחבת סמכויות האחיות.

מפלגת ישר מציעה למפות את המחסור הקיים והעתידי, לוודא שהתקנים מגיעים ישירות למחלקות היעד, להמשיך בתוכנית להכפלת מספר הסטודנטים לרפואה ולהסיר חסמים להכשרה קלינית.

בישראל ביתנו ובמפלגת המילואימניקים-הכלכלית מציעים להגדיל תקנים לרופאים, לאחיות ולמקצועות הבריאות – עם תמריצים ייעודיים לעבודה בפריפריה ובאזורים במחסור ושיפור תנאי העבודה למניעת נטישה.

בציונות הדתית-זהות מציעים להגדיל את היצע הרופאים באמצעות הקלה בקליטת רופאים עולים העומדים בסטנדרטים המקצועיים, ואילו בש"ס מבקשים להמשיך ברפורמת הסדרי הבחירה כדי להרחיב את חופש הבחירה של המטופלים לתחומים רפואיים נוספים.

הפערים בין המרכז לפריפריה מביאים להבטחות להקמת תשתיות אשפוז חדשות.

ישראל ביתנו מתחייבת להשלים את הקמתם של שני בתי חולים חדשים – אחד בצפון ואחד בדרום – לצד הוספת מיטות ותקנים בפריפריה.

המילואימניקים-הכלכלית מציבה יעד שאפתני של הקמת שלושה בתי חולים חדשים, בדגש על הצפון והדרום, בשילוב תמריצים כלכליים לצוותים רפואיים ויעדי זמינות אזוריים.

ביחד מציעה מודל הפעלה ייחודי: הקמת בתי חולים ושלוחות בצפון ובדרום שיופעלו וינוהלו ישירות בידי המרכזים הרפואיים המובילים בישראל, תוך מתן עדיפות בהקמת מרכזים קהילתיים לאזורים שבהם פערי השירותים עמוקים במיוחד.

הדמוקרטים מציעים לקדם את בית החולים החדש בנגב ובתי חולים בצפון, לעבות מוסדות קיימים, למשוך מומחים באמצעות סיוע בדיור ותעסוקה לבני הזוג, ולשנות את נוסחת הקפיטציה (תקצוב הקופות) כך שתשקף מרחק גיאוגרפי ודלילות אוכלוסייה.

ישר מציעה להקים מיון קדמי בקריית שמונה, לבחון הקמת מרכזים רפואיים נוספים בצפון ובדרום, ולהעניק מענקי התמדה וסלי קליטה משפחתיים לרופאים שיעברו לפריפריה.

השלכות המלחמה מציבות את בריאות הנפש והשיקום בראש סדר העדיפויות בתוכניות המפלגות.

מפלגת המילואימניקים-הכלכלית מציעה מהלך תקדימי של מתן טיפול רפואי ונפשי מיידי לפצועים על בסיס צורך רפואי בלבד – במקביל להליך ההכרה הרשמי ולא לאחריו. התוכנית כוללת מינוי "מנהל מקרה" שילווה את הפצוע ומשפחתו, קיצור הליכי אגף השיקום, ומעטפת רחבה הכוללת תמיכה בבני הזוג והילדים, תעסוקה ולימודים.

מפלגת ביחד מציעה לעגן בחוק תוכנית חומש מתוקצבת עם גוף לאומי מתכלל, איתור יזום של מצוקה בקרב לוחמים ומילואימניקים, מינוי "ממונה חוסן" בכל ארגון, קיצור הכשרת פסיכולוגים, הסדרת מקצוע "מאמן חוסן" והסדרת רצף העברת האחריות הרפואית מצה"ל לקופות החולים.

הדמוקרטים מציעים להקים מטה לאומי בין-משרדי לשיקום נפשי והחלמה שיפקח על זמני ההמתנה, יאתר מצוקות באופן יזום ויפתח חלופות אשפוז ובתים מאזנים.

ישראל ביתנו מציעה תוכנית לאומית רב-שנתית בעלת תקציב ייעודי שתקבע זמני המתנה מחייבים לטיפול ותוסיף מטפלים ובתים מאזנים.

ישר שמה דגש על מניעת פוסט-טראומה בשגרה, ליווי נפשי מתמשך לחיילים משוחררים ומדידת הצלחת הטיפול לפי חזרה לתפקוד.

בציונות הדתית-זהות מדגישים גישה המבוססת על חמלה, זכויות ושילוב המשפחה והקהילה בשיקום.

בסוגיית המימון וההוצאה של האזרחים מציגות המפלגות גישות שונות לגבי מקורות התקציב.

מפלגות ישראל ביתנו, ישר והדמוקרטים מציעות להפסיק את המאבקים השנתיים ולעגן עדכון קבוע ואוטומטי של סל התרופות, שייגזר משיקולים דמוגרפיים, הזדקנות האוכלוסייה ומקדמים טכנולוגיים.

בליכוד מציינים כהישג את אישור התוספת השנתית של 650 מיליון שקל לסל הבריאות, ללא התחייבות להגדלתו.

מפלגת ש"ס מציינת את ביטולן של כ-571 אלף פוליסות ביטוח בריאות כפולות, ומתחייבת להמשיך בצמצום כפל הביטוחים, הגברת השקיפות והורדת ההוצאה הפרטית – לצד הפחתת הנטל על הורים בתחום התפתחות הילד.

מפלגת הדמוקרטים מציעה מנגד להחיל חוק ביטוח סיעוד ממלכתי לצד תוכנית חומש לרפואה מונעת, בעוד שבביחד מציעים להכפיל את תקציבי הרפואה המונעת ולתגמל קופות שיצטיינו במניעת תחלואה.

במילואימניקים-הכלכלית מציבים יעד כלכלי להגדלה הדרגתית של ההוצאה הלאומית לבריאות לכ-8% מהתוצר, בעוד שבהציונות הדתית-זהות סבורים כי דווקא הרחבת התחרות וחופש הבחירה הם שיביאו לייעול המערכת.

המפלגות הליכוד, יהדות התורה, עוצמה יהודית, הרשימה המשותפת, רע"ם ועמך ישראל לא העבירו את עיקרי מצע הבריאות שלהן ותשובות לשאלות עד למועד פרסום הכתבה. עמדותיהן ישולבו בכתבה ככל שיתקבלו.