60% מהצעירים הערבים מוכנים לשקול הצבעה למפלגה שאינה ערבית

סלימאן אלעמור, מנכ"ל "אג'יק": "הסקר הזה צריך להיות קריאת השכמה למערכת הפוליטית כולה. הצעירים הערבים בישראל לא מבקשים הרבה. הם מבקשים שיראו אותם. הם רוצים לדעת מי מתכוון לטפל בפשיעה ובאלימות שמאיימות על ביטחונם האישי, מי מציע להם אופק של השכלה ותעסוקה, ומהי התוכנית לשילובם בתכניות שנות מעבר ובתרומה לחברה הישראלית. אבל כשמסתכלים על סדר היום של המפלגות, קשה למצוא תוכניות מקיפות שנותנות מענה אמיתי לסוגיות האלה. לכל נושא כמעט בחברה הישראלית יש מקום בשיח הפוליטי, אבל דור שלם של צעירים ערבים נותר מחוץ לתמונה.

סקר שנערך בחודש האחרון על ידי חברת דיאלוג מקבוצת אמנת פרו, בקרב צעירים וצעירות מהחברה הערבית, חושף תמונה מעניינת של עמדות הדור הצעיר לקראת הבחירות. הסקר נערך במהלך חודש אוקטובר בקרב 257 צעירים בני 18–26 מהחברה הערבית. איסוף הנתונים שילב מענה בפאנל אינטרנטי וראיונות טלפוניים, 127 השיבו באמצעות הפאנל האינטרנטי ו־130 רואיינו בטלפון.

לצד נכונות גבוהה להשתתף בהליך הדמוקרטי, פחות ממחצית המשיבים (48% בלבד) מצהירים על נאמנות בלעדית למפלגות הערביות. 20% מצהירים כי אין להם העדפה על בסיס זהות המפלגה, וכי מה שחשוב להם בעיקר הוא מה שהיא מציעה ועושה; 9% מהמשיבים מעדיפים מפלגה ערבית אך מוכנים לשקול מפלגות אחרות, ואף 13% עדיין לא גיבשו עמדה בנושא כך שפתוחים לשמוע.

עוד עולה מהסקר, כי 70% מהמשיבים סבורים שהמפלגות בישראל אינן קשובות מספיק לצעירים בחברה הערבית. איסוף הנתונים התבצע באמצעות פאנל אינטרנטי (127 משיבים) וראיונות טלפוניים (130 משיבים).

לנתונים אלה יש משמעות ציבורית רחבה על רקע העובדה שאוכלוסיית הצעירים הערבים בישראל בגילי 18–24 מונה כ־250 אלף צעירים וצעירות. ממצאי הסקר מעלים כי בקרב חלק ניכר מהדור הצעיר שאלת הזהות המפלגתית אינה בהכרח הגורם המכריע בבחירה, וכי גם לתוכן, לעמדות ולפתרונות שמציעות המפלגות יש משקל משמעותי.

אחד הממצאים הבולטים בסקר הוא כי 60% מהמשיבים יהיו מוכנים לשקול הצבעה למפלגה שאינה ערבית, אם זו תציג תוכנית ברורה לטיפול בסוגיות החשובות להם. יתרה מכך, גם בקרב המשיבים שהצהירו כי יצביעו רק למפלגה ערבית, 49% הביעו נכונות לשקול מפלגה אחרת בתנאי שתציע מענה ממשי לצורכיהם.

בראש סדר העדיפויות ניצב המאבק באלימות ובפשיעה, עם 55% מהמשיבים שסימנו אותו כאחד הנושאים המרכזיים שמפלגה צריכה להציע להם פתרון. אחריו ניצבים אפשרויות תעסוקה והכנסה (22%), השקעה בחינוך ובהשכלה (20%) ופתרונות דיור (19%).

לצד זאת, הסקר מצביע על פער משמעותי בין הנכונות להשתתף בבחירות לבין תחושת הייצוג הפוליטי. 70% מהמשיבים מסכימים כי המפלגות בישראל אינן קשובות מספיק לצעירים בחברה הערבית, מהם 46% שמסכימים לכך מאוד.

למרות תחושת חוסר הקשב, הנכונות להשתתף בבחירות גבוהה: 70% מהמשיבים בטוחים שיצביעו ו־14% נוספים חושבים שיצביעו. כלומר, 84% מביעים כוונת השתתפות חיובית בבחירות.

ממצאי הסקר מצביעים על דור צעיר המבקש לקחת חלק בעיצוב עתידו, אך מצפה מהמערכת הפוליטית להתייחס באופן ממשי לסוגיות המעסיקות אותו בחיי היומיום. זהו דור שהמאבק בפשיעה, הביטחון האישי, אפשרויות התעסוקה וההשכלה עומדים בראש סדר העדיפויות שלו, ושעבור חלק משמעותי ממנו הבחירה הפוליטית אינה מוכרעת על פי זהות מפלגתית בלבד.

סלימאן אלעמור, מנכ"ל "אג'יק": "הסקר הזה צריך להיות קריאת השכמה למערכת הפוליטית כולה. הצעירים הערבים בישראל לא מבקשים הרבה. הם מבקשים שיראו אותם. הם רוצים לדעת מי מתכוון לטפל בפשיעה ובאלימות שמאיימות על ביטחונם האישי, מי מציע להם אופק של השכלה ותעסוקה, ומהי התוכנית לשילובם בשנות מעבר ובמודלים שעוזרים בהשתלבותם, אבל כשמסתכלים על סדר היום של המפלגות, קשה למצוא תוכניות מקיפות שנותנות מענה אמיתי לסוגיות האלה. לכל נושא כמעט בחברה הישראלית יש מקום בשיח הפוליטי, אבל דור שלם של צעירים ערבים נותר מחוץ לתמונה. גם השקעה בחינוך הבלתי פורמלי, בפיתוח מנהיגות צעירה ובמסגרות שמעניקות לצעירים הזדמנות להשתלב ולהוביל, חייבת להפוך לחלק בלתי נפרד מסדר היום הלאומי. 70% מהצעירים אומרים שהמפלגות לא מספיק קשובות להם, וזה צריך להטריד את כולנו. הצעירים האלה לא מחפשים סיסמאות או הבטחות כלליות. הם כמהים לתוכניות מעשיות, עם יעדים, תקציבים ואחריות לביצוע. הגיע הזמן שהמערכת הפוליטית תפסיק לדבר על החברה הערבית ותתחיל לדבר עם הצעירים שלה ועם המנהיגות שלה , ובעיקר להציע להם עתיד".