תוצאות ספירת הקולות של בחירות 2026 אינן מותירות מקום לספק. עם הגעת הספירה לכ-50% מהקולות, תמונת המנדטים מתקבעת ומציבה בפני המערכת הפוליטית שתי אפשרויות בלבד: הקמת ממשלת אחדות או הליכה לבחירות נוספות. אף שחשבתי עוד לפני הבחירות כי אין כל בסיס להקמת ממשלת אחדות, המציאות הנוכחית מעמידה את המחנה הנגדי לנתניהו בפני דילמה קשה עד בלתי אפשרית.
הקמת ממשלת אחדות נשמעת פתרון מבוקש והכרחי לאור התוצאות, אך בפועל אין למפלגות גוש השינוי שום בסיס להידברות עם הליכוד. הסוגיות המרכזיות הניצבות על הפרק – גיוס חרדים, הרפורמה המשפטית, מעמד בית המשפט העליון והקמת ועדת חקירה – מייצרות תהום עמוקה. ניסיון למצוא מכנה משותף בנושאים אלה יתקל במבוי סתום, שכן הפערים בין הצדדים בלתי ניתנים לגשור.
מנגד, האופציה של בחירות נוספות אינה משרתת את גוש השינוי. גוש השינוי הגיע למערכת הבחירות הזו במצב אופטימלי: הגוש היה מסודר, אחוזי ההצבעה היו חסרי תקדים, ושאלת מועמדותו של עופר וינטר לא עמדה על הפרק. למרות תנאים פתיחה אלה, הגוש לא הצליח להגיע ל-50 מנדטים.
אם המערכת הפוליטית תדרדר לסיבוב בחירות נוסף, נתניהו יגיע אליו במצב טוב הרבה יותר. הוא יתייצב עם גוש מאורגן יותר וללא המכשולים שליוו אותו הפעם. מנגד, גוש השינוי כאמור, יכול רק להפסיד מסבב בחירות נוסף. כתוצאה מכך, נציגיו של נתניהו שיגיעו למשא ומתן הפוליטי לא יפגינו פשרנות. לנתניהו אין גורם מרתיע מהליכה לבחירות נוספות, בעוד שהציבור הרחב מחפש פתרונות מעשיים למבוי הסתום.