מעצרם של עשרות חסידי חב״ד בנתב״ג השבוע, הפתיע רבים שתופסים את החסידות ככזו שקרובה למיינסטרים הישראלי, ורבים מבניה מתגייסים לצה״ל. בפועל, המציאות כבר רחוקה מלהיות כזו – גם בהקשר הפוליטי, וגם בתפיסה הזהותית החרדית מול הנרטיב של השתלבות. חב״ד של השנים האחרונות, היא תנועה כמעט פוליטית, גם אם לא באופן רשמי.
לכאורה, פונה חב"ד לכל יהודי, במיוחד בדוכן תפילין או בליל סדר בחו"ל, אבל בשיח הציבורי, מאז ״נתניהו טוב ליהודים״ בשנות ה-90, היא מזוהה יותר ויותר עם הימין. ממש בראשית ספטמבר הודיע איתמר בן גביר כי ישריין את העסקן החב"די יוסי גולדברגר במקום התשיעי ברשימת עוצמה יהודית לכנסת הבאה. כמעט במקביל פרסם בית הדין של רבני חב"ד מכתב שהבהיר כי לחסידות אין השתייכות מפלגתית: "אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד". המפלגה מבקשת למשוך אליה את החסידים; הרבנים קוראים להם להצביע, אבל אוסרים להשתמש בשם חב"ד או בשם הרבי בקמפיין.
האהדה לבן גביר ניכרה כבר בהקפות השניות בכפר חב"ד באוקטובר 2022. נתניהו סירב לעלות לבמה לצדו, מחשש לתמונה משותפת. רבני הכפר לחצו על בן גביר לרדת. כשנתניהו עזב, חזר בן גביר והתקבל באהדה מהקהל. בבחירות זכתה הרשימה המשותפת של סמוטריץ' ובן גביר ביותר מ-56 אחוז מהקולות בכפר חב"ד, לעומת 19 אחוז ליהדות התורה ו-12 אחוז לש"ס.
מאחורי המשיכה בו-זמנית לבן גביר ולמפלגות החרדיות, עומדת תפיסת "שלוש השלמויות" של הרבי מנחם מנדל שניאורסון: שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ. הרבי התנגד לכל ויתור טריטוריאלי, גם תמורת שלום, אף שהציונות לא היתה חלק מהשקפת עולמו. בקלפי קרא לתמוך ב"רשימה החרדית ביותר", הנחיה שנותרה נתונה לפרשנות מאז פטירתו ב-1994.
"יש בתוך חב"ד כאלה ששלמות התורה היא העיקר אצלם, הם באים יותר מהכיוון החרדי, ויש אחרים ששלמות הארץ היא המרכזית עבורם", אומר הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, חבר בית הדין של רבני חב"ד בישראל. הוא מזהיר מפני זיהוי החסידות כזרם פוליטי: "אם לא ניזהר, עלולים להיסחף לשם מבלי לשים לב".
האזהרה אינה חדשה. בעקבות משבר "התרגיל המסריח" ב-1990, שבו עסקנים חב"דיים בחנו תמיכה בממשלת פרס, הובהר במכתב רבני חב"ד שאין לאדם רשות לייצג את החסידות ללא אישורם. מאז פטירת הרבי אין דמות אחת שמכריעה. "אף אחת מהמפלגות לא מאה אחוז בקו של הרבי", אומר הרב ירוסלבסקי. "בתקופות כמו ההתנתקות ראינו הצבעה ברורה לימין, ובמצבים אחרים, כמו סוגיית הגיוס, יצביעו יותר ל-ג'".
לדבריו, חלק מההזדהות הפוליטית נובע מפעילות עצמאית: "יש אברכים צעירים שמסתובבים בכנסת וכאילו מדברים בשם השיטה של הרבי, והם לא. אף אחד לא שלח אותם".
ח"כ לשעבר אליעזר מזרחי, חסיד חב"ד שהיה מהנעדרים מההצבעה על ממשלת פרס, מסתייג מההתקרבות לבן גביר: "אני לא מעודד להצביע לאחרים, לא מתקרב לשם – לא לבן גביר ולא לכל המקומות האלה". הוא אף מבקש מילדיו שלא להכניס הביתה את העיתון "בשבע": "יש שם תכנים על ציונות, וזה לא מתאים לנו".
אצל מ' (שם בדוי), בוגר ישיבות חב"ד השוהה בשליחות באסיה, ההתנגדות לציונות מתיישבת היטב עם תמיכה בבן גביר. "ציונות היא בהכרח נגד היהדות", הוא אומר, ומוסיף: "חב"ד מצביעים לפי מי שהכי קרוב לשלוש השלמויות, ומי שהכי נותן לזה מענה לדעתי היום, הוא בן גביר". לצד האידאולוגיה יש גם חשבון מעשי: "אם החרדים לא הביאו כלום, הולכים עם מי שכן נותן מענה לצרכים שלנו". בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית מסוף 2022 נכללה התחייבות לחיזוק כפר חב"ד ולהקמת מרכז מורשת הרבי.
הפיצול קשור גם למחלוקת המשיחית. הזרם המשיחיסטי, המזוהה עם דגלי המשיח הצהובים, מאמין שהרבי הוא המשיח וממשיך לחיות בגוף גשמי. הוא מזוהה פחות עם העולם החרדי הקלאסי ונוטה לתמיכה בבן גביר, המבקר בישיבות משיחיסטיות ומתקבל בהן לעתים בכבוד יוצא דופן. הזרם ה"אנטי-משיחיסטי", המחובר יותר לעולם החרדי, נקרע בין "שלמות הארץ" לבין זיקתו לחברה החרדית, שאינה תמיד רואה בו חלק ממנה.
חב"ד וסוגיית הגיוס
סוגיית הגיוס מחזקת כעת את הזיקה החרדית. במשך כעשור התקיים הסדר שאיפשר לצעירי חב"ד לטוס בגיל 18 לשנת לימודים בישיבת הרבי בניו יורק, שנת ה"קבוצה", ואז לשוב לישראל, להתחתן ולהתגייס. הגיוס אחרי הנישואים נועד לשמור על רמת חרדיותם; חלק מהרבנים התנגדו להסדר מלכתחילה. לאחר פסיקת בג"ץ ב-2024 בעניין גיוס תלמידי הישיבות ביקש הצבא לדחות את היציאה לניו יורק לגיל 20, אחרי השירות, ובית הדין ביטל את ההסדר כולו.
מאות בחורים נותרו מאז מחוץ לישראל, בין היתר מחשש להיעצר בשובם. "יש חבר'ה שלא חזרו אפילו לחתונות של אחים ואחיות, כי אם יחזרו לארץ ייעצרו", אומר מ', שנשאר באסיה מאותה סיבה. "יש כאלה שנעצרו לכמה ימים, שוחררו לחתונה משפחתית ואז עלו על מדים. כל המסלול שלהם נקטע. יש שאומרים: אחזור אחר כך, אולי אתגייס, אין לי בעיה עם זה – אבל לא עכשיו".
"המלחמה עשתה הרבה גם בתוכנו", אומר הרב ירוסלבסקי. "היום יש לא מעט בחורים בצבא, אפילו לפני חתונה, וזה כואב לי". הוא מספר על פגישות עם ח"כ בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ועם תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, בניסיון להסדיר גיוס בגיל מאוחר יותר. אך "אין היום מי שיכול לתת לנו את מה שאנחנו צריכים". גם השגת פטור אינה הפתרון מבחינתו: "יש הרבה שמשיגים פטורים – וזו לא השיטה של הרבי – ויש שהולכים לצבא עוד לפני שנת ה'קבוצה'. זה מצב שלא היינו בו".
חב"ד נמנעה לאורך השנים מהפגנות נגד הגיוס. באוקטובר 2025 חל שינוי: בית הדין קרא לחסידים להשתתף ב"עצרת המיליון" בירושלים. "גם אנחנו חרדים וגם לנו יש בני ישיבות", אומר הרב ירוסלבסקי, אך מוסיף שלא כל הרבנים חתמו. "יכול לבוא שליח בעיר חילונית ולהגיד: 'אם המכתב חריף מדי, לא אוכל להסתובב בעיר שלי'. ויכול לבוא שליח בעיר חרדית ולהגיד: 'אם הוא רך מדי, לא אוכל להסתובב בעיר שלי'". לדבריו, "אנשים לא מבינים באיזו דילמה אנחנו נמצאים".
המעצר השבוע בנתב״ג, הפתיע רבים אך לא את מי שמכיר את התהליכים שעוברים על התנועה, ונראה כי אנו חוזים רק בניצנים של התרחקות החסידות מהמיינסטרים הכלל-ישראלי.
הכותב הוא עיתונאי שגדל בחסידות חב״ד, יוצא החברה החרדית, שירת ככתב צבאי בבטאון חיל האוויר