"הוא הפך מהחבר הטוב שלי, לבן זוג הטוב ביותר": זוגתו של רון רויטמן ספדה לו בלוויה

בת הזוג, אלה, ספדה לרון: "אהבת חיי, כל המילים בעולם לא יכולות להסביר מי אתה. הפחד הכי גדול שלי הוא לאבד אדם קרוב. רון ידע שזה הפחד שלי. בתחילת הקשר חלמתי שקרה לו משהו. קמתי עם דפיקות לב והוא הרגיע אותי. אהבה שלי, אתה הכי חשוב לי בחיים. רון ואני הכרנו בטירונות. רון היה הכי שמח ותמיד התנדב לכל דבר. הוא היה מיוחד. הייתה בינינו ציניות ושנינות, והתמכרתי לזה. הוא תמיד היה במרכז כי תמיד היה שמח.

"הפכנו לצמד, תמיד ביחד. חיפשתי אותו בעיניים שלי", המשיכה אלה. "הוא סיפר לי מה הוא מרגיש. הוא היה החבר הכי טוב שלי. הוא לא היה מוכן לפספס אותי. הבחור המדהים שלי היה שלי. היינו צמד, אהבה טהורה. הוא הפך מהחבר הכי טוב שלי לבן הזוג הטוב ביותר. מה שלא הצלחתי להגיד במילים, הוא הבין. ג'נטלמן, בכל מקום הוא היה שולח זר פרחים. כל מה שרצית היה להגן ולשמור. תמיד ידעת שאתה הגיבור".

דוד, אחיו, ספד: "תודה לכולם שבאתם. הוא החבר הכי טוב שלי. ישבנו פעם וחשבנו מה יקרה אם אחד מאיתנו נופל. התעצבנת עליי, לא רצית לדבר על זה. רון הוא האח הקטן שלי. הלכנו לכל מקום ביחד, החלפנו בגדים ונעליים. תמיד היינו הגב אחד של השני. היינו שונים כמו יום ולילה, אבל השלמנו אחד את השני. היינו משוויצים אחד בשני. אתה העולם שלי. אתה האש הכי חזקה שראיתי, שתמיד האירה לכולם את הדרך".

אחותו של רון ספדה גם היא: "אני מתגעגעת אליך כל כך. קשה לי. אני מתגעגעת לפריטה שלך על הגיטרה. תמיד היית שם, לא משנה מה ביקשתי. תמיד היית שם בשבילי. ניסיתי להתקשר אליך ולא ענית. רון, אתה אח למופת, מצטיין בכל דבר שנגעת בו. תדע לך שהפעם אני לא מרוצה. הפעם עשית לא מספיק בעיניי. הפעם יכולת יותר, יכולת לא למות. האוזניים שלי מתגעגעות לאצבעות שלך. אני אוהבת אותך. תודה שהיית אחי הקטן".

מפקד הגדוד, סגן אלוף ליעד שחר, ספד: "שני מחבלים הגיעו לצומת יהודה כדי לרצוח תושבים ואזרחים. איני יודע מה היה קורה אם הכוח שלך לא היה שם. רון נלחם כדי להגיע ליחידה קרבית, יצא לקורס מפקדי כיתות ולקח חלק בהקמת הגדוד. הוא נתן דוגמה אישית בהשקעה, בצניעות ובענווה. חייליו יצאו איתו לקרב כי ידעו שיש להם מפקד שיש על מי לסמוך. רון עשה הכול והכין את חייליו לקרב. הוא הוביל את חייליו, תמיד עם חיוך אבל בנחישות ממוקדת. הסתכלתי עליך בהערצה.

"ליבי איתכם. אני רוצה שתדעו שרון היה המפקד שתמיד סמכו עליו, תמיד הוביל", המשיך מפקד הגדוד. "הוא נלחם בגבורה, חשוב שתמיד תדעו זאת. אני אומר לך תודה על הדוגמה האישית שנתת. הקרבת את חייך למען מדינת ישראל. אני מצדיע לך".

מפקד הפלוגה ספד גם הוא: "רון הוא ילד הפלא שלנו, הכול יכול. לפני שנה קיבלתי את האחריות להקים פלוגה חדשה. ראיינתי עשרות מפקדים, ואז אתה נכנסת עם הכריזמה שאי אפשר להבין אותה. אין חייל שלא העריץ אותך, וגם אני לא הפסקתי להעריץ אותך כל יום מחדש. היית אמור להשתחרר עוד חודשיים, ואני חשבתי מה יהיה כשרון ישתחרר. אתה המפקד הכי טוב שאפשר לבקש".