אחרי שלוש שנים של לחימה עצימה במספר גדול של זירות, עם מורכבויות גדלות בתוך השירות הצבאי ומחוצה לו, טוענים גורמי צבא במילואים כי בצה"ל ובמשרד הביטחון מתקשים לעמוד בהיקף הגדול של חיילי מילואים שפונים לסיוע נפשי.
לטענת אותם גורמים, אלפי חיילי מילואים ששוחררו מלחימה ממושכת מוצאים את עצמם טסים לסדנאות ולטיפולים בחו"ל דרך עמותות פרטיות, כדי להתמודד עם הקשיים ולקבל כלים להתמודדות. "רצוי היה שצה"ל יקדם מהלך מול העמותות והגופים הפרטיים כדי לצמצם למינימום את הפערים באבחון, בבקרה ולבסוף גם בטיפול", אמר אחד הגורמים.
סוגיה נוספת שעולה בקרב חיילי המילואים היא שבניגוד למעטפת הניתנת לחיילים בשירות הסדיר, לחיילי המילואים ניתן מענה נקודתי לקראת סוף השירות בתעסוקה המבצעית, וגם הוא אינו ניתן באופן קבוע. גורמי צבא במילואים טוענים כי המערכת מסתפקת בכך שהם "הפכו לאזרחים", ומשאירה אותם להתמודד לבד מול בירוקרטיה ומענים חלקיים.
החשש מגל הפוסט-טראומה בשנים הקרובות
גורמי צבא במילואים מתחום בריאות הנפש מתריעים מפני רמת המוכנות של המערכת הצבאית ושל משרד הביטחון לגל הפוסט-טראומה העתידי. אחד הגורמים אמר כי להערכתו, "גלי ההדף הנפשיים והתפרצויות הפוסט-טראומה של מאות אלפי לוחמים ומילואימניקים רק בתחילת דרכם וצפויים להתעצם בשנים הקרובות".
לפי הערכות בצה"ל ובאגף השיקום במשרד הביטחון, עשרות אלפי חיילים, בעיקר אנשי מילואים, צפויים לסבול מפוסט-טראומה בעקבות המלחמה. כבר כיום הוכרו יותר מ-7,000 חיילים, רובם לוחמים, עם נכות נפשית בעקבות המלחמה.
אומנם חיל הרפואה הקים את מרפאת "תעצומות", ולצדה פועלת היחידה לתגובות קרב, כדי לתת מענה למצוקות הנפשיות, אך לטענת הגורמים, היקף המענה אינו תואם את הצרכים הגדלים משנה לשנה, במיוחד כשהלחימה נמשכת.
גורמי הצבא במילואים המתמחים בבריאות הנפש הצביעו על תהליך מסוכן, שבמסגרתו לוחמים ומילואימניקים רבים בוחרים לפנות מראש לגורמים פרטיים, לעמותות ולפתרונות חלופיים בחו"ל כדי להשתקם או לשפר את ההתמודדות, במקום לסמוך על המערכות הרשמיות של חיל הרפואה.
חשוב לציין כי במרפאת "תעצומות" מציגים נתון שלפיו כ-65% מהמטופלים חוזרים לשירות צבאי. יחד עם זאת, טוענים גורמי צבא במילואים: "מדוע חיילים רבים בשטח עדיין מרגישים שהמערכת הצבאית ממהרת 'לשחרר אותם' או להוציא אותם מהסטטיסטיקה ברגע שהם פושטים מדים, והאם הנתונים היפים משקפים את מלוא התמונה או רק את מי שהצליח להגיע לחוד החנית של הטיפול הנפשי?".
תגובת דובר צה"ל: יותר מ-5,000 מטופלים ביחידה לתגובות קרב
מדובר צה"ל נמסר כי בצבא רואים חשיבות עליונה במתן מענה רפואי בתחום בריאות הנפש. בהתאם לכך, מערך בריאות הנפש נערך מבעוד מועד והגדיל משמעותית את קיבולת המענה שלו ואת איכותו מתחילת המלחמה, לצד למידה מתמדת, שיפור במהלך הלחימה והתאמות שנעשו בעקבות הפקת לקחים.
במסגרת הרחבת קיבולת המענה של מרכז בריאות הנפש, הוקמו מרפאות חדשות בפריסה ארצית ומוקד טלפוני לבריאות הנפש הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. כמו כן, נמסר כי המערכת אינה ממתינה לפניות, אלא יוזמת איתור מוקדם באמצעות תהליכי עיבוד לצוותים וליחידות מיד עם סיום התעסוקה המבצעית.
בנוסף, מרפאת "תעצומות", המטפלת בחיילים הנמצאים בשירות פעיל, מתאימה באופן שוטף את היקף הפעילות והמענים שלה. מתחילת המלחמה הורחבו הצוות ומעטפת הטיפול, ונוספו ריפוי בעיסוק, מסלול לאנשי קבע ומסלול מרפאתי מוגבר.
למרפאת "תעצומות" מופנים לרוב חיילים עם תמונה קלינית מורכבת ופגיעה תפקודית משמעותית, שאינם מקבלים מענה מספק ביחידה. מדובר בטיפול אינטנסיבי המותאם לחומרת המצב, שמטרתו שיקום ובחינת המשך השירות, ולא השארה בשירות בכל מחיר.
בצה"ל הדגישו כי נתוני "תעצומות" משקפים את מטופלי המרפאה בלבד, ולא את כלל החיילים בצה"ל המתמודדים עם תסמינים פוסט-טראומטיים. לפי הנתונים, כ-65% מהמשתתפים בטיפול במרפאה חוזרים לשירות.
ביחידה לתגובות קרב, הפועלת כחלק מתפיסת האחריות המרחיבה של צה"ל כלפי לוחמיו ומטפלת גם בחיילים משוחררים עם תסמינים פוסט-טראומטיים בעקבות חשיפה לקרב, טופלו יותר מ-5,000 מטופלים חדשים. זאת, לדברי צה"ל, תוך שמירה על זמני מענה קצרים והרחבת המענים לצפון ולדרום. היחידה מופעלת בשיתוף משרד הביטחון ומעניקה טיפול נפשי מקצועי בטראומה.
בנוגע לטענות בנושא האמון, נמסר כי חיל הרפואה מבצע סקרים תקופתיים, שלדברי צה"ל מלמדים כי מרבית המטופלים מביעים שביעות רצון מהטיפול שהם מקבלים.
עוד נמסר כי קיימים שירותים בתחום בריאות הנפש שאינם באחריות חיל הרפואה, אלא באחריות גופים אזרחיים, ובהם משרד הבריאות, קופות החולים ואגף השיקום במשרד הביטחון. בצה"ל ציינו כי על פי החוק, הצבא אינו רשאי לטפל באזרחים, מלבד במסגרת היחידה לתגובות קרב האמונה על הנושא.
חיל הרפואה הבהיר כי אינו מתנגד להעברת הנתונים על נפגעי תגובות הקרב בצה"ל. כמו כן, מספר נפגעי תגובות הקרב מתפרסם ויתפרסם במסגרת פרסומים מדעיים ומחקרים שמוביל חיל הרפואה.
עוד צוין כי לאחר קרוב לשלוש שנים של עצימות חריגה בהפעלת מערך המילואים, גובשה בצה"ל תפיסת "מעגל השירות", שמבקשת להתאים את המענה למציאות שבה שירות המילואים אינו מסתכם עוד בפרק זמן נקודתי של גיוס ושחרור, אלא משפיע לאורך השנה על המשרת, על משפחתו ועל המסגרת היחידתית.