שתי דקירות בגב, פצע דקירה בחזה, צלע שבורה ועובד חנות שלא הצליח לשוב לעבודתו במשך כחצי שנה. כל אלה הסתיימו מבחינתו של דוד בן גיגי, שהורשע בשוד מזוין בחבורה בסופר יעקובי ברמת גן, בתשעה חודשי עבודות שירות בלבד. לא מאסר מאחורי סורג ובריח, למרות שבית המשפט עצמו קבע כי מדובר באירוע אלים ואכזרי במיוחד, בעל פוטנציאל קטלני. היום (רביעי) הגישה פרקליטות המדינה ערעור לבית המשפט העליון בדרישה להחמיר בעונשו ולהטיל עליו מאסר בפועל. התיק בבית המשפט המחוזי בתל אביב נוהל בידי עו”ד דיויד סיט מפרקליטות מחוז תל אביב.
הסיפור מתחיל באפריל 2024, בשעת לילה מאוחרת, בסופר יעקובי ברמת גן. על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה בן גיגי במסגרת הסדר טיעון, הוא הגיע למקום עם שלושה נוספים, כשפניהם מכוסות והם מצוידים בסכין ובאלה. העובד יצא מהחנות כדי לעשן סיגריה, אלא שאז התנפלו עליו הארבעה והחלו להכות אותו באגרופים.
בתוך התקיפה שלף בן גיגי סכין ודקר את העובד פעמיים בגבו, בעוד חבריו ממשיכים להכות אותו. אחד המעורבים דקר אותו גם בחזה. העובד, שניסה להבין מדוע תוקפים אותו, זעק לעברם: “למה אתם דוקרים אותי״.
אלא שגם בכך לא הסתיים האירוע. אחד התוקפים ניסה לפרוץ את קופת החנות, ללא הצלחה. בסופו של דבר נמלטו הארבעה מהמקום, לאחר שגנבו בקבוק יין, שגם אותו השליכו במהלך בריחתם.
העובד נותר עם פצעי דקירה בחזה ובגב ושבר בצלע, ונזקק לאשפוז ולטיפול רפואי. אבל הפגיעה לא הסתיימה עם שחרורו מבית החולים. בתצהיר שהגיש לבית המשפט סיפר כי במשך כחצי שנה לא הצליח לחזור לעבודתו. לדבריו, הוא נותר עם צלקות, קשיי נשימה והשלכות נפשיות קשות, ובהן הפרעות שינה וצורך בטיפול פסיכיאטרי.
וכאן מגיע החלק שקשה להתעלם ממנו: בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שבן גיגי מילא תפקיד מרכזי ודומיננטי בתקיפה, תיאר את האירוע כאלים ואכזרי במיוחד, ואף הדגיש כי מעשיו נשאו פוטנציאל לתוצאה קטלנית. בהתאם לכך נקבע מתחם ענישה של שנתיים עד ארבע שנות מאסר בפועל.
אלא שבסופו של דבר החליט בית המשפט לחרוג מהמתחם בשל שיקולי שיקום, והסתפק בתשעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי של 25 אלף שקלים לנפגע העבירה וצו מבחן למשך שנה.
הפער בולט עוד יותר כשמסתכלים על אחד משותפיו לשוד. אותו שותף, שלא היה זה שדקר את העובד פעמיים בגבו, נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל. בן גיגי, שבית המשפט עצמו הגדיר את חלקו כדומיננטי, קיבל עונש שאינו כולל כליאה בבית סוהר.
בערעור שהגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות, באמצעות עו”ד יובל אלון בוארון, נטען כי מדובר בענישה שאינה משקפת את חומרת המעשים ואת הנזק שנגרם לקורבן. “אין מדובר בשוד שהאלימות נלוותה לו בלבד, אלא באירוע עברייני מתוכנן שבו האלימות והאכזריות היו חלק בלתי נפרד מן הדרך שבה בוצע השוד״, הדגישה הפרקליטות בערעור.
לטענת המדינה, העובדה שהתקיפה האלימה החלה עוד לפני שאחד המעורבים ניסה לפרוץ את הקופה מעידה כי האלימות לא הייתה רק אמצעי לביצוע השוד, אלא הפכה למעין מטרה בפני עצמה.
בפרקליטות מותחים ביקורת גם על המשקל שהעניק בית המשפט להליך השיקום של בן גיגי. לטענתה, מדובר בהליך ראשוני וקצר, שכלל השתתפות בקבוצה טיפולית במשך פחות משלושה חודשים בלבד. למרות זאת, הוא הפך לשיקול מכריע שהוביל לחריגה משמעותית ממתחם הענישה שנקבע.
הפרקליטות אינה מתעלמת מהתקדמותו של בן גיגי בהליך הטיפולי, אך טוענת כי גם התקדמות בשיקום אינה יכולה להצדיק חריגה כה משמעותית ממתחם הענישה, בוודאי כשמדובר בשוד מזוין שבמהלכו נדקר אדם כמה פעמים.
במרכז הערעור ניצבת אפוא שאלה עקרונית: מהו המשקל הראוי לשיקום העבריין, כאשר מן הצד השני עומד קורבן שנותר להתמודד עם השלכות התקיפה גם זמן רב לאחריה? בפרקליטות מדגישים כי עבירות שוד נגד עובדי לילה, במיוחד כאשר נעשה שימוש בסכין, מחייבות ענישה משמעותית ומרתיעה. כעת מתבקש בית המשפט העליון להתערב בגזר הדין ולהטיל על בן גיגי מאסר בפועל.