תינוק בוכה בשעות הערב, ואביו מניח שתי אצבעות על צווארו עד שהוא מאבד את הכרתו ומפסיק לבכות. כך, לפי קביעת בית המשפט, נהג אב בבנו התינוק כשיטה להרדמתו. ההתעללות החלה כשהתינוק היה בן חודש בלבד ונמשכה חודשים. על המעשים האלה נגזרה על האב שנת מאסר בפועל. היום (ראשון) ערערה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון בדרישה להחמיר בעונשו במידה ניכרת.
על פי הכרעת הדין, האב תקף את בנו שוב ושוב בצביטות, בנשיכות ובטלטולים. כשהתינוק בכה בערב, הוא חנק אותו עד שאיבד את הכרתו לכמה שניות. מי שהיה אחראי לשלומו של התינוק, שהיה תלוי בו לחלוטין, העמיד אותו פעם אחר פעם בסכנה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי מתחם הענישה הראוי נע בין שנתיים לארבע שנות מאסר. ואולם, משיקולי שיקום וחלוף הזמן, החליט לחרוג מהמתחם וגזר על האב 12 חודשי מאסר בפועל. הפרקליטות ביקשה להטיל עליו חמש שנות מאסר.
הפרקליטות: הפרת החובה הבסיסית של הורה להגן על ילדו
הפער הזה עומד במרכז הערעור שהגיש עו״ד יצחק פרדמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. לטענת הפרקליטות, בית המשפט שגה גם בקביעת מתחם הענישה וגם בהחלטה לחרוג ממנו. בערעור מודגש כי מדובר בהתעללות חוזרת בתינוק חסר ישע, תוך סיכון ממשי לחייו, ניצול השליטה המוחלטת בו והפרת החובה הבסיסית של הורה להגן על ילדו.
הפרקליטות חולקת גם על הבסיס להקלה מטעמי שיקום. לדבריה, האב כפר במעשים לאורך ההליך המשפטי, וחלק מהגורמים שטיפלו בו כלל לא הכירו את חומרתם. בעניינו לא הוגש תסקיר של שירות המבחן, ובית המשפט עצמו הצביע על ספקות בנוגע למידה שבה הפנים את חומרת מעשיו ואת אחריותו להם.
"זילות של ממש לעבירות של התעללות"
לפי הערעור, הסיכון לחיי התינוק “בנס לא התממש״. הפרקליטות טוענת כי שנת מאסר בגין מעשים חמורים וחוזרים כאלה “מהווה זילות של ממש לעבירות של התעללות ותקיפת קטין בידי אחראי״, ואינה מעניקה את ההגנה הנדרשת לקטינים חסרי ישע.
את התיק במחוזי ניהלו עורכי הדין נתי בן חמו והדר רובינשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים. כעת מתבקש בית המשפט העליון לבחון מחדש את העונש ואת המשקל שניתן לשיקומו של האב, מול חומרת הפגיעה בתינוק והסכנה שאליה נחשף דווקא בידי מי שהיה אמור לשמור עליו.