עדות מנדלבליט נמשכת: "האזנת הסתר לאשל הרגיזה אותי"

בפתח הדיון הבהיר חדד כי בכוונתו להתמקד בהוצאת צווי האזנת הסתר לאשל ובאישורים שניתנו לפעולות החקירה. מנדלבליט התייחס שוב להתנגדותו להאזנה והדגיש כי מדובר בפעולה רגישה במיוחד, שהיה מצופה מהחוקרים להביא לאישורו מראש.

"זה מאד הרגיז אותי שהסתבר שזה מה שקרה זה אכן הופסק. זה לא דומה לאף פעולה אחרת שניתקלתי בה, הציפייה הייתה שדבר כזה ככל שרוצים אותי יביאו בפניי ומראש וזה לא נעשה", העיד מנדלבליט. לדבריו, אינו זוכר במדויק כיצד נודע לו על ההאזנה, אך לאחר שהעניין עלה בדיון דרש להפסיקה.

כשנשאל על ידי חדד האם ביקש לערוך בירור בעקבות המקרה, השיב שאינו זוכר. חדד המשיך ושאל על החשש מחשיפת שיחות בעלות אופי פוליטי. "כשפונים למישהו שלא היה בתפקיד, ומטפל בעניינים מדיניים ופוליטיים של ראש הממשלה צריך מאוד להיזהר ולא להקשיב להם", הסביר מנדלבליט. "זה עלול לעלות הקשרים פוליטיים. זה רגיש מאוד. אני לא מוכן שיקשיבו ככל שאין איזה חשד שקושר אותו".

מנדלבליט הוסיף כי אינו זוכר אם בשיחות שעלו בהאזנה נחשפו בפועל עניינים פוליטיים מסוימים. כאשר חדד ביקש לברר במסגרת איזה תיק בוצעה ההאזנה, תהו השופטים על הרלוונטיות של השאלה. חדד התעקש להמשיך בקו החקירה ואמר בהתייחסו לעד: "הוא לא פרח מוגן".

בהמשך עבר חדד לשאלת היקף האישורים שנתן מנדלבליט לחקירות ראש הממשלה. הוא ביקש לברר עד כמה ידע היועץ המשפטי לשעבר שהמשטרה בוחנת חשד שלפיו נתניהו קיבל לכאורה שוחד בעניין "ישראל היום".

"זה יכול להגיע גם לשם. אני דיברתי על טובות הנאה של אנשי עסקים ואישרתי", השיב מנדלבליט. לדבריו, באותה עת לא קישר את הסוגיה לתיק 2000, אך היא הייתה עשויה להתחבר לחשדות שנבדקו בתיק 1000.

כשחדד שאל אם אישר לחקור חשד לשוחד בתיק 1000, הבהיר מנדלבליט כי יש להבחין בין אישור נושאי חקירה לבין אישור אזהרה בחשד לעבירה מסוימת. "אישרתי לפני נושא, זה לא אותו דבר כמו אזהרה בחקירה. אני לא מאשר חקירה ספציפית אלא נושאים לחקירה", אמר.

השופט משה בר-עם ביקש להבין מהו היקף שיקול הדעת שניתן לחוקרים לאחר אישור פתיחת החקירה. מנדלבליט הסביר כי אף שהחוק מחייב את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה, ניהול החקירה בפועל נעשה בשיתוף אנשי הפרקליטות המלווים אותה.

לדבריו, לא היה מצופה שכל פעולת חקירה תובא לאישורו, אך הוא דרש לקבל עדכונים על פעולות מרכזיות ולהיות מעורב בהחלטות בעלות משמעות מיוחדת. בהקשר זה שב והדגיש כי האזנה לאדם הקרוב לראש הממשלה ועוסק בענייניו האישיים והפוליטיים חייבה זהירות מיוחדת.

לקראת המשך החקירה שאל חדד אם מנדלבליט אישר לפתוח בחקירה נגד נתניהו בחשד לשיבוש או להדחה בחקירה. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר אישור כזה, וכי סוגי העבירות שהוזכרו אינם מתיישבים עם האישורים שהוא זוכר שנתן.

בשלב זה הציג חדד את הבקשה המשטרתית לצו האזנת הסתר לאשל, שבה נכתב כי קיים מידע הקושר אותו לכאורה לחשדות לשיבוש, הדחה בחקירה, לקיחת שוחד, קשירת קשר ותיווך לשוחד. מדובר בנימוקים שהציגה המשטרה במסגרת בקשת ההאזנה, ולא בקביעה כי אשל ביצע את העבירות.

בהמשך עברה החקירה הנגדית לפעולות שביצעה המשטרה בספטמבר 2016 במסגרת תיק 1000, תיק המתנות. חדד התמקד בבדיקת שהותו של יאיר נתניהו בדירה ששכר איש העסקים ג'יימס פאקר במלון, ובשאלה אם הדבר עשוי להיחשב לטובת הנאה. כיוון בדיקה זה נשלל בהמשך.

חדד הזכיר כי החוקרים מומי משולם וצחי חבקין הגיעו למלון ב-19 בספטמבר, וגילו כי לא מדובר בחדר במלון אלא בדירה שנשכרה לתקופה של שנתיים. לטענתו, בשלב זה מוצתה הבדיקה שנגעה למעמד הדירה. מנדלבליט השיב כי לאחר בדיקת העניין לא היה מעמיד לדין בגינו, אך לא זכר מה בדיוק הוצג בפניו באותה עת. בהמשך התייחס למעבר לגביית עדויות מהדס קליין ומהנהג, וחדד העיר כי הודעתה של קליין נגבתה רק באוקטובר.

מנדלבליט הבהיר כי אינו זוכר שהורה לחקור אך ורק את עניין המלון. "אני לא זוכר שאמרתי לחקור רק בעניין המלון. מה קרה בפועל, לא יודע", אמר. חדד הציג דברים של חוקרת שלפיהם האישור שניתן באותו שלב היה מוגבל לבדיקת המלון, ולא כלל חקירה של מתנות אחרות, ובהן שמפניות. הוא שאל את מנדלבליט אם אכן לא אישר בשלב ההוא את הרחבת הבדיקה לכיוונו של ארנון מילצ'ן ואת הצווים שנועדו לכך.

מנדלבליט השיב כי אינו זוכר הנחיה כזו. כשחדד טען כי החוקרים ניסו, לשיטת ההגנה, להשיג ראיות בדרך אסורה כדי להביא להרחבת החקירה, אף שלא ניתן אישור לצווי חיפוש, השיב מנדלבליט: "ממש לא". לבסוף שאל חדד על אישור צו שנגע לרואה חשבון, במטרה לבדוק מי שילם על הדירה ששכר פאקר. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר פרטים ברמת הפירוט הזו.