בית משפט השלום בתל אביב קבע כי פעיל הימין רן כרמי בוזגלו יפצה את דובר צה"ל לשעבר, תא"ל (מיל') אבי בניהו, ב-80 אלף שקלים בגין פרסומי לשון הרע ברשתות החברתיות. בנוסף חויב בוזגלו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 23,000, שקלים, ובסך הכול 103,000 שקלים. השופט אביים ברקאי קבע כי הפרסומים הציגו את בניהו כמי שמלשין על חיילי צה"ל ומביא לפגיעה בהם, ודחה את טענות ההגנה של בוזגלו.
התביעה הוגשה בעקבות שלושה פרסומים שהעלה בוזגלו לרשתות החברתיות בינואר 2025, שבהם שיתף פוסט של בניהו והוסיף את הכיתוב: "יש מצב שהטינופת הלשין גם על הלוחם שנעצר בברזיל?". באותה תקופה דווח כי בית משפט בברזיל הורה לחקור חייל צה"ל ששהה במדינה, בחשד לביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה.
הרקע לפרסומים היה אירוע באצטדיון כדורגל, שבו לטענת תא"ל (מיל') שלמה כהן, שני צעירים לבושי מדי צה"ל תקפו אותו לאחר שהעיר להם על סמלים שנשאו על מדיהם. על הסמלים הופיע כתר ומתחתיו המילה "משיח". כהן תיעד את השניים, ובצילום ניתן היה לזהות את פניו של אחד מהם. התמונה הועברה לבניהו, שפרסם אותה לצד ביקורת על התנהלות הצבא ועל אכיפת המשמעת בקרב חיילים. בעקבות הפרסום שיתף בוזגלו את הפוסט והוסיף את הדברים שבגינם הוגשה התביעה.
בפסק הדין הבחין השופט ברקאי בין הגידוף שהופנה כלפי בניהו לבין הטענה שלפיה פעל להסגרת חיילים. באשר לכינוי "טינופת", קבע השופט כי מדובר בביטוי מכוער, אך בנסיבות המקרה אין לראות בו לשון הרע. לעומת זאת, השופט מצא כי השאלה שהציג בוזגלו בנוגע לחייל שנעצר בברזיל מהווה לשון הרע. "התובע ניסח את הפרסום בחוכמה רבה, אפילו בעורמה, בדרך שבה לקורא ברור שהתובע הוא אדם שמלשין ומסגיר חיילים", נכתב בפסק הדין, בהתייחסות לפרסום של בוזגלו.
השופט הסביר כי ניסוח הדברים כשאלה אינו מפחית מחומרתם, משום שהוא יוצר אצל הקורא רושם שבניהו כבר פעל נגד החיילים שתועדו באצטדיון, וכל שנותר לברר הוא אם היה מעורב גם במקרה בברזיל. עוד נקבע כי ייחוס שיתוף פעולה עם האויב לאדם, בפרט בזמן מלחמה, הוא פרסום חמור שיש בו פגיעה בשמו הטוב.
במהלך המשפט טען בוזגלו כי מדובר בתביעת השתקה, והדגיש את עברו הצבאי ואת פציעתו הקשה במהלך שירותו. עוד טען כי פרסום תמונת החיילים בידי בניהו עלול היה לסכן אותם, וכי עומדות לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע. השופט דחה את טענותיו, בין היתר משום שבוזגלו עצמו שיתף את התמונה בשלושה פרסומים שונים. בפסק הדין צוין גם כי בוזגלו נוהג לפרסם תמונות של לוחמים ברשתות החברתיות, באופן שאינו מתיישב עם טענתו בדבר הסכנה שבעצם פרסום התמונות.
בית המשפט קבע כי בוזגלו פעל בחוסר תום לב וכי לא הוכיח את אמיתות הפרסומים. השופט דחה גם את הטענה שמדובר בתביעת השתקה, וקבע כי דווקא הפרסומים הפוגעניים עלולים להרתיע אחרים מהשתתפות בשיח הציבורי.
בניהו אמר לאחר החלטת השופט: "סוף צדק להודות. לפני כשנתיים וחצי, בעיצומה של המלחמה פרסם פעיל הימין הקיצוני רן כרמי בוזגלו ידיעה ברשתות בה כינה אותי ״טינופת״ והאשים אותי בהסגרת חיילי צה״ל לחקירה בברזיל. כן. ממש כך. אותי. דובר צה״ל לשעבר".
עוד המשיך בניהו ומסר כי "לאחר שסרב להתנצל נאלצתי להגיש נגדו תביעה על לשון הרע ואתמול החליט השופט אביים ברקאי לדחות את טענת הנתבע על ״תביעת השתקה״, להרשיע אותו בדין ולפסוק לי פיצוי. אני מודה לעורכי הדין שלי אייל רוזובסקי ותומר פוקס ממשרד ״מיתר״ ולעו״ד ציון אמיר שעשו עבודה מצוינת. הזהרו על המקלדת".